"לפני מספר ימים התחשמלה למוות אם לחמישה ילדים, כשניסתה לחבר חוט חשמל גלוי ללא שטקר (תקע) לדוד החשמל - כשרגליה יחפות", כך דווח בעיתון "מעריב" באמצע אוגוסט .1952

עם הגידול בתפוצת מכשירי החשמל בבתים חל גם גידול במקרי התחשמלות, שגרמו לפציעות, לכוויות, ואף למוות. "בשנה שעברה היו בארץ 24 מקרי מוות כתוצאה מהתחשמלות בבתים, וכ־051 מקרים של פצועי התחשמלות בדרגות שונות שהגיעו לבתי חולים. ואילו השנה, רק בחודשים יוני-יולי, היו כבר תשעה מקרים של מוות כתוצאה מאי־זהירות של צרכנים בטיפול במכשירים חשמליים בביתם", כך דווח.

בשנותיה הראשונות של המדינה לא פעלו בה עדיין מערכות ממשלתיות ומוסדיות שהיו אמורות לעסוק בפיקוח, באכיפה ובענישה בנוגע לתקנים של מוצרים שונים. המוסד לבטיחות ולגהות הוקם רק ,1954-ב ואילו מכון התקנים, שהיה קיים אמנם מימיה הראשונים של המדינה, פעל בעצלתיים ורק 1953־ב נערך לביצוע בדיקות תקינה נדרשות ולקביעת תו תקן. אי לכך, באוגוסט 1952 עדיין יובאו, יוצרו ונמכרו בישראל מוצרי חשמל לבית ללא שנערכה להם בדיקה מקדימה על ידי גוף מוסמך.

גם עבודת החשמלאי באותם ימים נעשתה ללא פיקוח, שכן לא חוקק עדיין חוק הקובע שרק חשמלאים בעלי הסמכה מקצועית רשאים לעסוק בהתקנות ובתיקונים, והמקצוע היה פרוץ לכל חובבן. גם כאן התוצאות היו קטלניות: בחצי השנה הראשונה של 1952 נהרגו מהתחשמלות 16 אנשים כתוצאה מהתקנות חשמל מרושלות שביצעו חשמלאים לא מקצועיים. למעשה, 60 אחוזים מתאונות החשמל בארץ התרחשו בזמנו בבתי המגורים.

בבתי מלאכה השתפרה תחזוקת החשמל מאז החל משרד העבודה לערוך ביקורים תכופים, וגם בצה"ל ניכר שיפור בנושא.