יוזמה ראשונה לחיפוש נפט בשטחי ארץ ישראל החלה בשלהי התקופה העות'מאנית, עם זיכיון שרכשה חברה אמריקנית .1914־ב המיזם לא יצא אל הפועל, שכן חודשים ספורים לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה.

בשנות ה־03 ערכו שלטונות המנדט סקר גיאולוגי בשטחי ארץ ישראל, שרמז על אפשרויות לאיתור נפט, בעיקר בנגב ובאזור ים המלח. הפעם הזיכיונות לא הגיעו לכלל מימוש בגלל המרד הערבי בארץ ישראל ולאחר מכן - מלחמת העולם השנייה.

המדינה השקיעה מאמץ מיוחד מייד עם הקמתה לקידום חוק בנושא "הסדרת חיפושי נפט בישראל", שאושר על ידי הממשלה ב־32 ביוני .1952 על פי חוק הנפט, חולקה ישראל לארבעה אזורים, ובמהלך 1953 נרכשו מהמדינה על ידי יזמים שונים לא פחות מ־13 רישיונות לחיפוש נפט. כל רישיון הקנה לרוכש זכות לארבעה קידוחים באזור שהוקצה לו. תמלוגי המדינה עבור הנפט שיופק נקבעו על ,13.5% והחברה המפיקה התחייבה גם לשלם לקופת המדינה מס על רווחיה בגובה של .50%

70 שנים חלפו מאז חלוקת זיכיונות, אך עדיין לא אותר נפט בישראל, אף על פי שפותחו בה לא פחות מ־004 אתרי קידוח. יוצא מכלל זה היה בקידוח חוליקאת (בתמונה, ליד המושב חלץ, 7 ק"מ מצפון לשדרות), שם אותר 1955־ב שדה נפט קטן, שממנו הופק נפט בשווי של כ־054 מיליון דולר במהלך 50 שנות קיומו.