גדוד טוביה הוקם ב 1948 כדי ליצור לבני הישיבות החרדיות בירושלים מסגרת צבאית מתאימה. שם הגדוד ניתן לו על שמו של מפקדו, בחור ירושלמי דתי בן 23 בשם טוביה ביר, שמונה לתפקידו בשל ניסיונו הצבאי בהגנה. סיפורו של הגדוד קשור ב"מפקד העם", מערכת הגיוס שהוקמה על ידי המדינה שבדרך במלחמת העצמאות. כשפורסמו ההודעות בעיתונים, שבהן צעירים בני 18 ומעלה נדרשו להתייצב לשירות - נחרדו ראשי הישיבות החרדיות. מנגד, המצב בירושלים היה על סף אסון, וחסרו צעירים להגנה על העיר. לכן נקבע בהסכמה שתלמידי ישיבות בני 23-18 ישרתו יומיים בשבוע, ויועסקו בעיקר בביצורים. בגדוד טוביה שירתו צעירים חרדים מכל הזרמים, כולל נטורי קרתא. הוא פורק כחצי שנה לאחר הקמתו. חשיבותו גלומה בעובדה שזאת היתה התוצאה של המגעים הראשונים בין צה"ל לבני הישיבות,

שהובילו להסדר "תורתו אומנותו"