1 נבחרת ישראל לא תשחק בעוד שנה במונדיאל בקטאר, אבל למשחק הערב בווינה יהיו השלכות על איך היא תצא הלילה מה"פראטר" - עומדת על הרגליים או שוכבת על הגחון, ותהיה לכך משמעות לגבי המ שחקים והקמפיינים הבאים.

יחסית לעובדה שישראל לא נבחרת חשובה או מצליחה ביבשת, היא מייצרת הרבה רעש בתקשורת הספורט. ככה זה כשהכדורגל הוא הענף המוביל פה, אבל אני מוכן להתחייב שבתקשורת הישראלית יש כתבים שמייחלים לכך שנובס הלילה, כדי שחוזהו של וילי רוטנשטיינר לא יחודש.

לגיטימי לגמרי להיות עיתונאי שמ תנגד לסדר היום המקצועי של המא מן, אבל להפוך את כהונתו כאן למסע ציד מתמשך של כאלה שקובעים אחרי כל משחק שתם עידן, שווילי סיים, ש"בהתאחדות קבעו שהוא לא ממשיך", כאשר המציאות טופחת להם על הפ נים - זו התנהגות ילדותית, שלא לומר הרסנית, עבור מי שלא יודעים לקבל את כללי המשחק ומעדיפים לשבור את הכלים על חשבון האינטרס של הכדו רגל 2על,הישראלי. רוטנשטיינר רחוק מלהיות מאמן

בכיר או מעולה. יש לו הרבה חסרונות ידועים ומוכרים, אבל עבור הרבה מאנשי התקשורת - מאמני הנ בחרת הם מטרה קלה, כי על השחקנים, שאותם הם פוגשים גם בליגה, צריך לגונן ולשמור על קשר טוב איתם. בח לקים מהתקשורת יושבים כאלה של צערי סוחרים בכוח המופרז שלהם כדי לייצר מידע מוטעה, וגרוע מכך, פייק לא מציאותי. הם מספרים לנו שאם יבוא מאמן אחר, תהיה לנו נבחרת אחרת. זהו, שלא תהיה נבחרת אחרת.

מאמן עם שם גדול הוא לא בהכרח ובכל מצב ערובה להצלחה.

סוון גוראן אריקסון ופאביו קאפלו הרסו את נבחרות אנגליה ורוסיה, וש דדו על הדרך את הקופה הציבורית, וד ווקא גארת' סאות'גייט, שקיבל קרדיט קטן מאוד, החזיר את אנגליה לגדולתה אחרי שנות דור.

ברק בכר לא יכול להתפצל לשניים, ועם המחסור שקיים בשוק המאמנים, הניסיון הנכון של ההתאחדות לבנות סביבת עבודה שתתרחק מהביצה המ קומית - חייב להימשך.

הלוואי שהיינו יכולים להביא לכאן מאמן משבדיה או מדנמרק, שילמד אות נו כדורגל, כי גם את ריצ'ארד נילסן לא הערכנו בסופו של דבר וגירשנו אותו.

לאוסטרים יש את כל הסיבות להת פוצץ עלינו הערב אחרי שחטפו חמי שייה בסמי עופר, ולהתחשבן עם בן ארצם רוטנשטיינר. לערן זהבי וחבריו יש היום כמה מטרות - אחת מהן היא לשמור גם על הגב של המאמן שלהם מחורשי הרעה.