בכל מלחמה עולה המושג "תמונת ניצחון". במלחמת העולם השנייה היתה זו הנפת הדגל )המבוימת( של האמריקנים באיוו ג'ימה, או של הדגל הסובייטי מעל לבניין הרייכסטאג. במלחמות ישראל ערב זכורות תמונת הצנחנים בכותל במלחמת ששת הימים, או חציית כוחות צה"ל את תעלת סואץ לאפריקה במלחמת יום כיפור. אבל לא מדובר בהמצאה מודרנית. עוד בעת העתיקה הנציחו עצמם שליטים, מלכים ומצביאים בציורי קיר, בתחריטים ובמונומנטים.

שמונה שבועות אל תוך מלחמת חרבות ברזל, וכבר עכשיו מתחילים לשמוע קולות שמנסים להגדיר מה תהיה "תמונת הניצחון" של המלחמה. אך לפני שמגדירים "תמונת ניצחון", יש לשאול - איך מגדירים ניצחון?

למעשה, אין תשובה מוחלטת. מדוע? משום שיש ניצחון צבאי ויש ניצחון מדיני - שני מושגים השונים זה מזה, וגם מהמונח "תמו נת ניצחון", שנוגע להיבטים תודעתיים. ואם נחפש לסבך יותר את הדיון - אז קיים גם המושג "הכרעה", וגם הוא נבדל מהאחרים.

צה"ל השיג הכרעה בשלוש מלחמות: הע צמאות ,(1948) סיני (1956) וששת הימים ,(1967) באמצעות שבירת כוחו של האויב. ואילו לניצחון צבאי הגי עה ישראל במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה, שבהן צה"ל התגבר על האויב והשיג את יעדיו הצבאיים. במסגרת הזו נכללים כל הסבבים השונים מול חמאס בעזה מאז הנסיגה ב .2005

ומה יהיה עכשיו? למה ישראל חותרת? מה היא תחשיב "הכרעה" - ניצחון צבאי, או "תמונת ניצחון" במלחמת חרבות ברזל? ומנגד, מה ייחשב ניצחון של חמאס במערכה?

לפי הגדרת רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, יעדי המ לחמה הם שלושה: חיסול חמאס בעזה, השבת החטופים ומניעת איום על יישובי עוטף עזה, בדומה למצב שקדם למלחמה. אין חולק על אף אחד מהיעדים ועל חשיבות הגשמתם, אבל מעצם הגדרתם הם סות רים זה את זה.

חמאס מחזיק בחטופים כקלף מיקוח וכמגן אנושי, ולכן מציב אתגר משמעותי בדרך לחיסול מנהיגיו ברצועה, ובתוך כך - גם אתגר במשא ומתן לשחרור האזרחים והחיילים שנותרו בידיו. כמו כן, יש כ 30 אלף לוחמי חמאס ברצועה, ועוד אלפים אחרים המוגדרים "אוחזי נשק". חי סולם הוא ללא ספק אתגר קשה יותר מזה של ההנהגה, מה גם שבמקרה של כניעה - מי ייקח את המאות או את האלפים, ולאן?

ולבסוף, חמאס מפוצל בין הנהגת הפנים להנהגת החוץ, וכל פעילות מול בכיריו תדרוש משאבים רבים והתפרסות על פני הגלובוס. ומכאן שישראל תמצא את עצמה במלחמת צללים שתימשך זמן רב. לשם ההמ חשה, במשך שבע שנים פעל המוסד הישראלי במסגרת מבצע זעם האל כדי לחסל מנהיגים וחברים בארגון "ספטמבר השחור", שביצע ב 1972 את טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. החיסול האחרון, אגב, היה בשנת !1992

המסקנה היא שהגדרת היעדים היא דבר אחד, ודרכי הביצוע הן דבר אחר לחלוטין. ומכאן שישראל בהחלט יכולה להגיע לני צחון צבאי, ואף לניצחון תודעתי )ראו ערך לוחמי גולני עם דגל ישראל בבניין מועצת חמאס בעזה(, אבל הכרעת חמאס היא משימה לטווח הרחוק מאוד.

ומה עם הצד השני? כיצד ארגון הטרור יכול לנצח במלחמה? ובכן, עבור יחיא סינוואר, מוחמד דף, איסמעיל הנייה וחאלד משעל, השרידות היא הניצחון - הן הצבאי והן התודעתי. תמונה משותפת של הארבעה, או אפילו רק של אחד מהם, בתנועת ה V המפורסמת - והיעד הושג. וזה לא משנה שעזה כבושה, הרוסה ומלאה בפליטים. גם גירוש על אונייה או במ טוס במסגרת עסקת "כולם תמורת כולם" הוא ניצחון. למען האמת, בעיני חמאס ייחשב הדבר הכרעה שלו במלחמה את צה"ל ואת ישראל כולה.

"את ההיסטוריה כותבים המנצחים", אמר יוליוס קיסר. אך מתברר שב מאה ה 21 - ניצחון הוא בעיני המתבונן.

עבור יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה, מוחמד דף וחאלד משעל, השרידות היא הניצחון - וזה לא משנה אם עזה תיוותר כבושה, הרוסה ומלאה בפליטים