רגע אחרי שמכבי חיפה תזכה באליפות )"עמה יעמיק" בשפת הבאר שבעים(, יש מצב שסיפור הכ דורגל הגדול הבא בליגת העל יבוא מאזור ירושלים. בעונה הבאה, אחרי יותר מ 20 שנה, ישחקו בעיר שתי ירושלמיות, בית"ר והפועל. על פניו, נתוני הפתיחה בין שני המועדונים תהומיים, ונוטים בבירור לטובת הצהובים שחורים.

יש להם היסטוריה מפוארת יותר, תקציב גדול משמעותית וקהל אוהדים ענק בכל רחבי הארץ. יש להם גם בעלים מעניין, משה חוגג, שדווקא כמה ימים לפני פרוץ מהומות הענק שהחלו בהר הבית, בשער שכם וברחובות ירושלים - יצא במלחמת חורמה נגד ארגון "לה פמיליה". חוגג רואה בארגון סכנה קיומית לבית"ר ולעתידה. בשבוע שעבר הוא קטף הישג משפטי מש מעותי, כשבית המשפט החליט לא סור את כניסתם של שניים מאנשי הארגון הגזעני למשחקי הקבוצה.

מול בית"ר תעמוד הפועל ירוש לים, שבחודשים האחרונים התמזגה מארגון האוהדים של קטמון, שה תחיל לפעול לפני כ 14 שנה, וב מאמצים על אנושיים צלחה את כל הקשיים ותעמיד בעיר מועדון קטן, אבל מסודר. במציאות הישראלית, ובייחוד הירושלמית, לניהול מסודר ולסדר יום חברתי ערכי תהיה הש פעה לא פחות גדולה על ההצלחה במגרש בעונה הבאה, אולי יותר מה כסף, המסורת וסגל השחקנים הנוצץ של היריבה העירונית.

בירושלים, שבה חיים כמעט מיליון תושבים )מתוכם כ 40 אחוז ערבים(, הסיכוי היחיד לנהל חיים נורמליים לאורך זמן הוא דרך שיתוף וקבלת האחר, לא משנה אם מדובר ביהודי, במוסלמי או בנוצרי.

בארגונים החברתיים של הפועל ירושלים פועלים כבר היום כמעט אלף