זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר, ובסיוע קרן מי ראז' ישראל, הוקם בכפר הגמילה הפסטורלי "רטורנו" שבאזור בית שמש מערך לטיפול נפשי וחירומי, שמסייע לצעירים שחווים מצוקה בעקבות אירועי השבת השחורה. המערך פועל לאיתור צעירים במ צוקה ברחבי הארץ, בדגש על ני צולים ממסיבת הטבע "נובה" שהתקיימה ברעים. הפרויקט נקרא "חיבוק ברזל".

הרב איתן אקשטיין, מייסד מרכז רטורנו, שמאז הקמתו בסוף שנות ה 90 נותן מענה טיפולי למקרים של התמכרויות, טראומה, חרדה והלם קרב, מספר: "כששמעתי את הסיפור של 'נובה' ואת מה שהתרחש שם, הבנתי מייד שיש לנו 3,500 נורות אדומות דולקות מעל הראש.

"רוב מי שהיה שם מכיר מישהו, או נמצא בעולם, או משתמש קצת או הרבה בסמים. כל מי שניצל מה טבח חווה מצוקה נוראית, ואין ספק שיש קשר ישיר בין מי שעבר מצוקה לבין מה שגורם לו להרגיש טוב. והחשש שלנו שמי שהשתמש מדי פעם בקנאביס יעבור כעת לשימוש קבוע, מהבוקר עד הלילה, כדי לה רגיש טוב ולשכוח. הבנו שיש בעיה והחלטנו לצאת לדרך".

המענה שמציע המרכז פורסם ברשתות החברתיות והועבר מפה לאוזן. לאט לאט החלו להגיע מטו פלים - כאלה שחוו מצוקות בעק בות אירועי 7 באוקטובר, מפונים מהעוטף, ניצולים מהמסיבה, חברים של נרצחים ועוד.

לפני כחודש התקשר אל הרב אקשטיין יוני כהנא, הבעלים של "היער הסודי" - מתחם ספא יוקרתי בקפריסין. הוא סיפר לו שהוא הקים במתחם מרכז טיפול רגשי ונפשי במיוחד לניצולי "נובה", והתייעץ איתו באשר לדרך הטיפול הנכונה באנשים, שרבים מהם פונים לס מים כדי לברוח מהזיכרונות שלא מרפים. אל המתחם נשלח צוות של מטפלים מרטורנו, שמסייע לניצו לים יחד עם גופים נוספים.

בימים ראשון עד חמישי השהייה במקום היא ללא עלות. את הטיסות מסבסד כהנא, ובמהלך השהייה מק בלים המשתתפים מגוון טיפולים, סדנאות, מעגלי הקשבה, הופעות, קבוצות תמיכה ועוד.

בכל שבוע מגיעים עשרות ני צולים ופוגשים שם אנשים כמוהם, שחוו את אותן הזוועות. הם מת חברים, מדברים ומשתפים, חלקם מצליחים לחזור לישון שוב. כשהם

חוזרים לארץ הם מופנים, אם הם זקוקים לכך, להמשך טיפול ברטו רנו, שם מתקיים שלוש פעמים בש בוע מערך טיפולי באמצעות סד נאות אמנות, פסיכותרפיה, עבודה עם בעלי חיים ועוד. עד כה הגיעו ליער הסודי מאות ניצולים, חלקם המשיכו את הטיפול גם ברטורנו.

יהודה הוא עובד סוציאלי בר טורנו, שבימים אלה שוהה ביער הסודי. הוא מסביר לנו על התהליך: "אנחנו מנהלים איתם שיחות כל הזמן, מהבוקר עד הערב. הם נפת חים ומדברים על הכאבים, איזה סם הם לוקחים ואם זה עוזר להם או לא.

"אני שומע פה סיפורים כואבים עד אימה, וזה לא פשוט. כולם מד ברים על מה שקרה להם. זו שהיתה במיגונית וחברים שלה נרצחו לידה, אלה שהיו במסיבה ואנשים נהרגו לידם. זה השיח, ואנחנו מדברים על איך אפשר להתמודד עם זה ומה הטראומה עושה לנו".

גם טליה, מנהלת ברטורנו שה גיעה ליער הסודי, אומרת: "יש פה הרבה אנשים שאיבדו את האהובים שלהם בין הידיים. יש כאלה שלא קולטים עדיין שהם עברו טראומה, ויש גם כאלה שלא יודעים איך ממשיכים הלאה והם בכאב עצום. יש פה רגעים של בכי עמוק ושוטף, התקפי חרדה לצד שמחה ושירה. בתוך המצב הזה אנחנו מתנהלים, ונותנים להם מעטפת".

ניקול הוד, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל, התומכת בפרויקט, אומרת: "השותפות עם רטורנו היא לתפיס תנו הצלת חיים ובנייה מחדש, שכן צעירים רבים נפגעו בגוף ובנפש, ויישאו עימם טראומות קשות שצ עירים במקומות אחרים בעולם אף פעם לא יחוו".

הטיפול ברטורנו ניתן בחינם. לקבלת סיוע ניתן לחייג *9056

הרב איתן אקשטיין, מייסד רטורנו: "החשש שלנו הוא שמי שהשתמש מדי פעם בקנאביס, יעבור כעת לשימוש קבוע כדי להרגיש טוב ולשכוח"

למרות הביקורת סביב אי הסטת הכספים הקואליציוניים לצורכי המלחמה, תקציב המדינה המתוקן לשנת 2023 צפוי להיות מאושר השבוע בכנסת.

הכספים הקואליציוניים כמעט שלא קוצצו, אבל התקציבים של משרדי ממשלה רבים – כן. כך, למשל, התקציב של משרד הכלכלה שספג קיצוץ של חצי מיליארד שקלים. רק נזכיר שזהו המשרד שאחראי, בין היתר, על תחום התעשייה והעסקים הקטנים. הכספים שקוצצו נועדו, לפי משרד הכלכלה, לשמש מענקים לתעשייה המקומית – הרחבת מפעלים, השקעה בשדרוגים טכנולוגיים, ועוד.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות הת עשיינים, התארח ב"ערך מוסף", הפו דקאסט הכלכלי של "ישראל היום" והתייחס אל סדרי העדיפויות של הממשלה בשעת חירום ומה הממשלה צריכה לעשות כדי לעזור לתעשייה המקומית במלחמה.

תומר השמיע ביקורת חריפה על הממשלה בעקבות אישור התקציב המ תוקן לשנת 2023 ואמר: "זה לא תקציב מתוקן לשנת ,2023 אלא תקציב מקו לקל. אני לא מבין איך עשרות שרים שחלקם בקושי תורמים משהו ביום יום הצביעו בעד התקציב. אנחנו נגמור את המלחמה בגירעון גדול. תקציב המלח מה צריך לתת מענה לצמיחה.

"מה שמבהיל אותי בתקציב הזה הוא שיש גירעון גדל והצמיחה נעצרת. הת קציב הזה מצד אחד מגדיל את החוב,

ומצד שני התקציב אומר יוק לצמיחה: אנחנו עם אוברדראפט גדל - ומורידים את ההכנסות של המדינה. סוכנויות הדירוג רואות את זה ועלולות להוריד דירוג למדינת ישראל כתוצאה מת קציב כזה".

"העתיד יהיה משועבד"

תומר המשיך והזהיר: "כשהדירוג של המדינה נמוך יותר, הסיכון עולה, הריבית על ההלוואות גדלה. מדינת ישראל תצטרך לקחת הלוואות כדי לממן את תקציב הביטחון והיא תיקח אותן בריבית גבוהה, כלומר חלק גדול מהעתיד שלנו יהיה משועבד להחזרי ריבית. כל הכבוד לניר ברקת שהצביע נגד התקציב, והשאלה כאן למה שרים אחרים לא הצביעו נגד התקציב. ומה עם כל המשרדים המיותרים?".

מה הממשלה יכולה לעשות כדי לעזור לתעשייה המקומית בעת הזו?

"קודם כל, חשוב להגיד שכאשר הת עשייה צומחת - כלכלה צומחת. פנינו לראש הממשלה בדרישה להכריז את המובן מאליו - שמדינת ישראל תקנה בעדיפות תוצרת הארץ. מינהלת 'תקו מה' עתידה להשקיע מיליארדים בהקמת הדרום מחדש, ויהיו עוד הרבה השקעות אחרות, גם השקעות ביטחוניות, ואני אומר שאנחנו רואים מה שווים חלק מה חברים שלנו מחו"ל, מה 'הידיד' הטורקי שלנו שווה. הספק הכי גדול שלנו כיום הם הטורקים. אני באמת חושב שזה יהיה בושה למדינת ישראל לשקם את עצמנו במוצרים הטורקיים. זה יהיה אבסורד".