בצה"ל החלה לפעול יחידת מילואים חדשה ומרגשת במיוחד. פצועים אנוש וקשה, נכי צה"ל שהשתקמו, עלו שוב על מדים ומאמצים ומלווים כעת פצועים אנוש וקשה למשך שנה.

אהרון קרוב ,(37) קצין צנחנים שנפצע אנושות במבצע עופרת יצו קה לפני 15 שנה והפך לסמל עקב שיקומו המדהים, הוא סגן מפקד היחידה החדשה.

מדובר ביחידה קטנה ששייכת למערך הנפגעים בצה"ל ופועלת תחת ענף חדש שהוקם - ענף ליווי פצועי צה"ל ונכי צה"ל. הפרויקט נקרא "ממשיכים בחיים". מי שמוביל אותה הוא סגן אלוף )מיל'( יריב לב ארי ,(51) שנפצע אנושות בתאונת דרכים לפני 11 שנה כשהיה בתפקיד בכיר בחיל המודיעין.

אחרי שהגשים חלומות אישיים, היה לו חלום אחד גדול ומיוחד: להקים יחידת מילואים של פצועים קשה, נכים משוקמים, שתלווה ותא מץ פצועים חדשים. הוא בנה תוכנית מיוחדת והתחיל לרוץ עם הרעיון.

"הבנתי כמה זה קריטי שתוקם יחידה כזאת בצבא עם מנטורים ומ חויבות, עם ליווי ארוך טווח, עם הע נקת ידע איך מתמודדים עם הפציעה הקשה. לעשות סדר בכל החושך הזה ולתת השראה לפצועים חדשים".

גם אהרון הרגיש שהוא חייב לע לות שוב על מדים. לתרום מסיפור ההשראה שלו לחיילים אחרים, לפ צועים, להיות איתם, ללוות אותם ולהעניק להם תקווה מסיפור השי קום המופלא שלו. הוא אומר שמאז נכפה עליו, עקב פציעתו האנושה, לפשוט את מדיו, הוא לא ידע מנוח, רק ביקש לחזור לצבא.

חודש לפני המלחמה

לפני שנה פגש אהרון את יריב במערך הנפגעים בצבא והצטרף מייד להובלת התוכנית החדשה. חודש וחצי בלבד לפני המלחמה הוצגה התוכנית לראש אכ"א ול בכירים אחרים בצבא - והם אישרו את התוכניות.

בביה"ח שיבא בתל השו מר מאושפז נועם בן שלוש, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גול ני, שנפצע קשה מאוד במהלך הקרבות העזים ב 7 באוקטובר. גם הוא, כמו יריב, סובל מקטי עת רגלו מעל הברך. יריב הוא המנטור האישי של נועם.

יריב מסביר שהיחידה שלו בנויה כך שהמנטורים מאמצים פצועים אנוש או קשה עם אותו סוג פציעה כמו שלהם, וכך יש חיבור והתאמה

חזקים יותר בין הפצוע הוותיק לפצוע החדש. "אני מרגיש שזכיתי שיריב איתי", מספר נועם. "אני לומד ממנו המון, יש לנו שיחות נפש, הוא מכוון אותי. הידיעה הזאת שהוא הולך איתי מעתה והלאה ממש מרגיעה אותי". יריב לוקח את נועם לשיחה אישית שלהם, הרחק מכולם. חגית, אמא של נועם, נפעמת. "מאיפה הגיע המלאך הזה אלינו? הגיעו אלינו המון עמו תות, המון אנשים טובים שרק רצו לעזור אחרי שנועם נפצע. אבל מרוב רצון טוב זה רק בלבל אותי. מאז שיריב הגיע, אנחנו בעולם אחר. זה אור גדול עבורנו". יריב ונועם חוזרים. "אני כאן, אני לא הולך לשום מקום", אומר יריב. "הפכתי למנ טור של כל המשפחה וזו זכות מאוד גדולה עבורי. זה נותן לי הרבה כוחות. אנחנו נעבור את כל השלבים ביחד. אני באמת עושה את זה מכל הלב". לפני שבוע הוענקה לאהרון דרגת סרן. "ביום שעליתי שוב על מדים התרגשתי כמו ילד. אני שוב בצה"ל, אני שוב תורם. הייתי באותו מצב של פצוע שאני מלווה עכשיו. אני לא יכולתי לדבר חצי שנה אחרי שנ פצעתי והפצוע שאני מלווה מצליח כבר לדבר, אז אני מראה לו את זה וזה מאוד מחזק אותו".

משמעות חדשה לפציעה

אני שואל את אהרון מה נותנת לו החזרה הזאת לצבא, הליווי של הפצו עים. "זה מחזק אותי בצורה מטורפת. אני מרגיש שיש לי שליחות בחיים. פתאום אני מרגיש שדווקא הפציעה שלי, זאת ששינתה את חיי, נותנת לי משמעות אחרת עכשיו. אני יכול לעזור ולתת את כולי לפצועים אח רים, ובגלל זה הצבא צריך אותי. זה מרחיב את ליבי".

יריב, אהרון והרופאה של היחי דה, ד"ר חן כץ אבן, מטפלים ואנשי צוות נוספים ביחידה מסתובבים כבר חודשיים, יום יום, בין בתי החולים השונים ומלווים את הפצועים הרבים מהמלחמה. הם מקדישים לכך את כל יומם ומרצם.

"עשיתי המון בצבא. הייתי 27 שנים בתפקידי מפתח במודיעין, ואני מרגיש שזה אולי התפקיד הכי חשוב בחיי", מסביר יריב. אהרון כמעט דומע. "יש דבר יותר חשוב מזה? זו פסגה ענקית בשבילי ואני רוצה רק לתת עוד ועוד. כמה שיותר וכמה שאפשר".

אהרון: "זה מחזק אותי. אני יכול לתת את כל כולי לפצועים"