דגל ישראל מונף מעל ארמון הנשיאות בפראג. דגל יש ראל מונף מעל לשכת הקנצלר בווינה. דגל ישראל מונף מעל המ שרדים של ממשלת סלובניה, שת קבל לידיה בעוד שבועות ספורים את הנשיאות התורנית של האיחוד האירופי. דגל ישראל מונף בכניסה למטה המרכזי של מפלגת השלטון הנוצרית דמוקרטית בברלין.

מחוות הסולידריות עם ישראל ברחבי אירופה הן חסרות תקדים. בסיבובים קודמים של העימות האלים הבלתי נגמר בין פלשתי נים לישראלים, שמענו מממשלות אירופיות הצהרות סולידריות רש מיות על תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, שהותנתה בדרך כלל בצורך בתגובה פרופורציונלית לטרור.

הפעם נראה שמשהו השת נה: הסולידריות עם ישראל בקרב ציבורים גדלים במדינות אירופה אינה מותנית עוד. היא מוחלטת. יותר ויותר אירופאים מתנתקים מהאנטי ישראליות הממסדית המ סורתית שהפכה למדיניות כלל אירופית בהשראת "דור "68 - דור הסטודנטים המהפכניים השמאלנים והפרו פלשתינים שעיצבו את פני המערכות הפוליטיות והתקשור תיות באירופה בעשורים האחרונים.

יותר ויותר אירופאים מבינים ש"העניין הפלשתיני" הוא כסות לאיום האסלאם הקיצוני המרחף גם על ראשיהם. המתרחש במזרח התיכון אינו אירועים מרוחקים שי כולים לשמש תסריט לסדרת מתח מרתקת בנטפליקס, אלא מציאות יומיומית באירופה של היום. הם עדים בעצמם לאלימות, לטרור, לפשיעה שההגירה ההמונית מה מזרח התיכון הפכה לחלק בלתי

נפרד מחייהם. האיומים על ישראל הפכו לדבר מוחשי בעבור אירו פאים רבים.

אך זו תהיה טעות לחשוב שאירופה כולה הפכה לחובבת ציון. בעוד רוב מפלגות הימין וגם חלק ממפלגות המרכז ניצבות באופן ברור לצד ישראל בפרץ האלימות הנוכחי, השמאל האירופי מקצין ומעמיק את הברית שכרת עם גור מי האסלאם הקיצוני בקרב קהילות המהגרים הערביות והמוסלמיות.

במדינות אירופיות רבות, הש מאל, ולא רק שוליו הקיצוניים, שוקע באנטישמיות האנטי ישרא לית שנפוצה מאוד בקרב קהילות המהגרים הערביות והמוסלמיות, שהפכו בשנים האחרונות למא גר הבוחרים העתידי של מפלגות השמאל.

בצרפת, בבריטניה, בספ רד, באיטליה, בגרמניה, בהולנד, בבלגיה ובמדינות סקנדינביה הש מאל הפוליטי הוא השותף הגדול להפגנות הפרו פלשתיניות, שהן בדיעבד הפגנות אנטי ישראליות ואנטישמיות.

איבוד השליטה והריבונות מול קהילות ערביות ומוסלמיות באירופה, שמזכיר מאוד את קרי סת השליטה והריבונות בישראל, מעמיק את הפער בין ימין לשמאל ב"יבשת הישנה".

הזדהות עם ישראל מסמלת כיום רצון לשמר אירופה בעלת זהות אירופית. הזדהות עם הפלשתי נים מסמלת רצון לרסק את אירו פה ולהשליט בה "רב תרבותיות" בעלת אופי מוסלמי קיצוני, שבה אירופאים לא ירגישו עוד בביתם. הסכסוך הערבי ישראלי הופך במהירות לסכסוך אירופי אירופי, שעלול להיות אלים לא פחות.