ענבל ליברמן ,(26) בת הקי בוץ ניר עם, אשר שימשה בתפקיד הרבש"צית שלו מאז דצמבר ,'22 הביאה לחיסולם של 25 מחבלים שחדרו ליישוב במטרה לשחוט משפחות, ילדים, זקנים, נשים וגברים ללא רחם.

בעוד הקיבוצים הסמוכים חטפו מכת מוות אנושה, שיארך עוד זמן רב מאוד לקום ולה תאושש ממנה - הודות לסד רת פעולות נחושה ואמיצה של הרבש"צית, שניהלה מיני מבצע צבאי עצמאי, ניצל הקיבוץ מג זירת מוות.

ליברמן קיבלה בשבת את הידיעות על ההתקפות, ומאז פעלה באומץ לב מרשים והרואי כאשר הנחתה את כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עם, הכינה תוכ נית עבודה להגנה על הקיבוץ, יצרה מארבים למחבלים והעמי דה גברים חמושים על הגדר של הקיבוץ. היא לקחה את תוכנית העבודה שקיבלה כמה צעדים קדימה והגדילה ראש במה שה תגלה כסיפור מופת וגבורה.

קיבוץ ניר עם הוא צמוד גדר - כק"מ מהגבול, בין שדרות לבין בית חאנון בעזה. קו ראשון לעזה, פשוטו כמשמעו. סער פז, אחד מחברי הקיבוץ, תיאר את ההצלחה הביטחונית שנבעה מק בלת ההחלטות המוצלחת שלה. "החלטה שוברת שוויון שלה, לחלק לנו נשקים ולשלוח אות נו לגזרות שונות, אף שההוראה הרשמית שקיבלה היתה להכין את כיתת הכוננות בלבד".

אשתו של סער, עילית פז, רכזת תרבות בקיבוץ ניר עם, סיפרה: "זה היה מדהים. בעלי היה חלק מכיתת הכוננות שפ עלה על מנת למנוע מקרים של נפגעים נוספים. הם שמעו את היריות ויצרו קשר על דעת עצמם עם חברים אחרים מכי תת הכוננות ועם ענבל, והם הבינו שנאמר להם להיות בכו ננות. אבל ענבל קיבלה החלטה שלא מחכים ומוקפצים מבצעית. בעצם העובדה שהם עשו זאת מוקדם, הם מנעו עשרות נפג עים בנפש.

"מזעזע מה שאני שומעת על בארי ועל ניר עוז. זה יותר מתרחיש הבלהות. בסיוט הכי שחור לא דמיינתי היקף כזה. קנה מידה כזה. שיירה כזו שנ כנסת לישראל.

"כשהחזירו את החשמל לקי בוץ בסביבות 12 והתחיל לזרום המידע, קיבלנו זעקות לעזרה. 'צה"ל לא פה', 'תקראו לעזרה', 'אף אחד לא שומר עלינו'. אני מבינה שאני יכולה להיות בת רחיש הזה בעוד שעה, ונחרדת שהם שעות בכאוס הזה ואף אחד לא מגן עליהם".