יו"ר הקואליציה אופיר כץ יקדם את חוק גירוש מש פחות מחבלים, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה - כך נודע ל"ישראל היום".

בתחילת השבוע הבא יקיים כץ דיון חסוי על החוק, שיזמו חברי הכנסת חנוך מלביצקי )הליכוד( ועודד פורר )ישראל ביתנו( בווע דת הכנסת, במטרה לשמוע את עמדת גורמי הביטחון והמודיעין ולקדם את החוק מול הייעוץ המ שפטי לכנסת.

הדיון נקבע עקב בקשתו של ח"כ פורר בעקבות אירועי 7 באוקטובר. החוק, כזכור, עבר בקריאה טרומית בתחילת הקד נציה של הממשלה, אך מאז נתקע בשל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. בע קבות הטבח ב 7 באוקטובר נעשה ניסיון נוסף לקדם את החוק בכ נסת, ובניסיון למנוע דיון קול ני בחוק עונש מוות למחבלים - נקבע הדיון כחסוי.

הצעת החוק קובעת כי תתאפשר שלילת אזרחות יש ראלית או רישיון לישיבת קבע בישראל של בני משפחות של מחבלים - אם ידועה כוונתם לבצע פיגוע, או בעקבות הז דהות או דברי שבח לפיגוע ול מפגע. בחוות דעת הייעוץ המ שפטי לכנסת, שנשלחה לחברי הכנסת בפברואר, כתבה בהרב מיארה כי החוק מעלה שאלות חוקתיות מורכבות, והפנתה גם לחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה מהכנסת הקודמת, שבה מוצע להתנגד לחוק דומה.

קשיים משפטיים

בחוות הדעת משנת 2021 נכתב כי גירוש משפחות מחבלים הוא לא מידתי, עקב העובדה כי אפילו במצב שבו רוצים לשלול את אזרחותם - ניתן לעשות זאת רק אם יש להם אזרחות אחרת. אם אין להם כזו, חייבים להשאירם במעמד של תושבות.

עוד נכתב כי עולות שאלות למה דווקא בני משפחתו של מחבל שידעו על כוונתו לעשות פיגוע יגורשו, בשונה מכל אדם אחר שידע או שתמך בטרור. נוסף על כך, אותה חוות הדעת מ 2021 מציינת כי הסמכות לגרש פל שתינים מיו"ש מעוררת קשיים משפטיים בינלאומיים, עקב העו בדה שמדובר בתושבים שנמצאים תחת משטר צבאי.

בין היתר נכתב בחוות הדעת: "ההצעה המוצעת כעת משיתה סנקציה קיצונית של גירוש תוש בים מוגנים, שמעוררת קשיים ני כרים ביותר במישור הבינלאומי, שלא בהתבסס על מסוכנות פרט נית אלא על צורך בהרתעת רבים, ובלא התייחסות לאפשרות למי צוי דין בהליך פלילי, שאף הוא לא יכול, כמובן, להסתיים בעונש של גירוש".

יצוין כי ב ,2022 בית הדין לעררים בירושלים החליט לדחות את בקשת בני משפחתו של פאדי קונבר, המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בארמון הנציב ב 2017 שבו נרצחו ארבעה חיילים, ול שלול את אישורי השהייה שלהם בישראל.

לאחר הפיגוע, שר הפנים דאז אריה דרעי החליט לשלול את אישורי השהייה של בני משפ חת המחבל, לאחר שהביעו שמחה על ביצוע הפיגוע, שבו נפלו ונ רצחו סגן שיר חג'אג', סגן יעל יקותיאל, סגן משנה ארז אורבך וסגן משנה שירה צור ז״ל. על החלטה זו של שר הפנים הגישו בני משפחת המחבל ערר, שאותו, כאמור, דחה בית הדין. מדובר בתקדים משפטי לצורכי הרתעה.

שיקולי הרתעה

מירב והרצל חג׳אג׳, הוריה של סגן שיר חג׳אג׳, אמרו בתגובה לפסק הדין: "הדם של שיר הוא לא הפקר, והבטחנו שלא נשתוק עד שנעיף את כל בני משפחת המחבל מישראל. נמשיך לרדוף אותם עד חורמה, והם ישלמו על החגיגות שהם עשו לאחר ששיר שלנו נרצחה.

"מהכפר ג׳באל מוכבר יצאו מאות מחבלים, ועכשיו כל הכפר יידע שמשפחתו של מחבל שייצא מהכפר תגורש מישראל, לא תקבל זכויות ולא תקבל מכל ההטבות שלנו. זה כשלעצמו יג ביר את ההרתעה וימנע את המ חבל הבא".

בפסק הדין התקדימי קובע הדיין, אילן חלבגה, כי לשר הפנים נתונה הסמכות לשלול הליך של איחוד משפחות משי קולי הרתעה גם במסגרת הוראת שעה. לאחר שלושה סיבובים של דיונים, תוכל כעת המדינה לגרש את בני משפחת המחבל.

בתוך כך, ל"ישראל היום" נודע כי יו"ר הקואליציה כץ בוחן מול גורמי הביטחון מדוע הצעת חוק שדווקא אושרה בכנסת לגירוש מחבלים אינה מיושמת כלל עד לרגע זה. בשבועות האחרונים נערכו שלושה דיונים חסויים בנושא בהשתתפות גורמי הבי טחון, בניסיון של הכנסת לגרום להם לפעול על פי החוק שאושר, שלפיו מחבלים שמקבלים תגמול מהרש"פ ושביצעו מעשי טרור יגורשו אחרי שחרורם מהכלא למדינה זרה.

הצעת החוק קובעת כי תתאפשר שלילת אזרחות ישראלית או רישיון לישיבת קבע בישראל של בני משפחות מחבלים