נתונים חדשים מראים: ניצול נמוך מאוד של מרכזי ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש, בשל הסטיגמה הקשה וחוסר המו דעות לעצם קיומם של המרכזים.

משרד הבריאות מפעיל 40 מרכזים שנועדו לתמוך במשפחות של מת מודדים עם פגיעה נפשית, מהם 11 בבתי החולים הפסיכיאטריים ו 29 בקהילה בכל רחבי הארץ. הטיפול ניתן ללא תשלום, והמרכזים פוע לים מטעם משרד הבריאות ומופעלים באמצעות עמותות כמו אנוש, עזר מציון ואיכות בשיקום.

למרות זאת, רק אחוזים ספורים מבני משפחות של מתמודדים עם פגיעה נפשית נעזרים במ רכזי הייעוץ. במהלך שנת 2019 מרכזי התמיכה והייעוץ למשפ חות של נפגעי הנפש דיווחו על כ 12 אלף מגעים עם בני משפ חה - מספר שולי יחסית, בהתח שב בעובדה שהמערכת מדווחת על בין 100 אלף ל 150 אלף מתמודדי נפש שחיים בישראל.

הנתונים פורסמו על ידי החו קר והסופר שוקי שטאובר במהלך תחקיר לקראת ספרו בנושא מערך בריאות הנפש בישראל, שעתיד לצאת לאור בקרוב. שוקי, שגם הוא בן משפחה של מתמודד בריאות נפש, מצא כי בני משפחה אינם נוטים לפ

נות למרכזי תמיכה וייעוץ, הן בשל חוסר המודעות לקיומם והן בשל הס טיגמה הקשה, היוצרת חשש מפני כל חשיפה של פגיעה נפשית במשפחה. המרכזים, ששירותיהם מוצעים ללא תשלום ותוך שמירה על דיסקר טיות, עשויים להיות מוקד תמי כה חשוב ומשמעותי למשפחות הנזקקות לעזרה במגוון היבטים חברתיים סוציאליים, כמו מיצוי זכויות, מידע על שירותי השי קום והביטוח הלאומי וסיוע עם ההיבטים הקליניים של ההתמו דדות הנפשית של בן המשפחה.

המרכזים הוקמו במסגרת הר פורמה בבריאות הנפש משנת .2015 כבר אז הובהר הצורך במתן מעטפת תמיכה לא רק למ תמודד עצמו, אלא גם לבני המשפ חה הקרובה, המהווים חלק מתהליך הטיפול. "מגמת המעבר של המס גרת הטיפולית לקהילה היא חשו בה לניפוץ הסטיגמה סביב מתמודדי בריאות הנפש", אומר ד"ר אורן לב שטיין, מנהל מחלקת אשפוז פסי כיאטרי בבית בצבר רפואה. "אנשים עם מחלות נפשיות כרוניות נוטים לפעמים לאשפוזים חוזרים בגלל התמודדות לא נכונה של המשפחה, למשל מעורבות וחודרנות יתר. אלו לא נעשות מתוך כוונה רעה, אלא מחוסר ידע. המשפחות זקוקות לתמי כה ולהדרכה באופן עקבי. אלו חשו בות לבני המשפחה, גם לטובת התמו דדות עם תוצרי הלוואי של חיים עם בן משפחה חולה, כמו שחיקה, בושה, אשמה, בדידות וסטיגמה, וגם לחוסן האישי והמשפחתי, כדי שיוכלו לה משיך להיות מקור התמיכה העיקרי של המטופל".