בהשוואה למלחמת יום כיפור, המלחמה שפ רצה ב 7 אוקטובר 2023 סבוכה פי כמה. גם אז היו דילמות קשות שנדרשו להחלטות בתנאי אי ודאות, אולם החל מיומה השלישי של המלח מה ההיא נוצרה בהירות לגבי הזירה שהתמקדה ב"מגרש המשחקים" של סוריה ומצרים, ללא לחימה בזירה הירדנית.

כיום הדילמה העיקרית נובעת מאי ודאות אסטרטגית לגבי עצם זירת המלחמה - מתימן, לעיראק ועד איראן. בתוך כך בוערת הדילמה האסטרטגית המובהקת בכל הקשור להתפת חות המלחמה בזירת הצפון, דילמה המושפעת במידה לא מבוטלת מציפיית הממשל האמרי קני שישראל תפעל בזירה זו בריסון שימנע הידרדרות למלחמה. מצד שני, למפקד פיקוד הצפון, האלוף אורי גורדין, ברורה חובתו להגנה קשיחה על הגבול ועל מרחב היישובים בהצל חה מוחלטת, כך שאם יידרש, יתבצע הדבר גם במחיר הידרדרות למלחמה.

דווקא מתוך עומק אי הוודאות האסטרטגית נוצר בשעה זו גודל ההכרח בהנעת ההתקפה הקרקעית לעזה. ניתן לצפות כי מתוך הפעו לה ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש, אשר מתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה. חלק מהחסמים למתן אור ירוק נובע מהשאלה ה"רציונלית" המוכרת: "ולאן כל זה מביא אותנו בסופו של דבר?" אי היכו לת למתן תשובה ודאית בשאלת מתווה היום שאחרי מובילה מקבלי החלטות בדרג המדיני לשיתוק מערכתי קלאסי.

היקף תנאי אי הוודאות מחייב לעיתים דווקא חשיבה הפוכה מחשיבה הנדסית. כלומר, עד שלא נתחיל לפעול לא נדע את הפוטנציאל שמחוללת הפעולה, והוא ממש לא ניתן לחיזוי ודאי מראש. מכאן החובה להתחיל לפעול גם בתנאי ידע חסר.

החלטה גורלית כזו, מתוך מצוקת השיקו לים המזהירים מפני הליכה אל הבלתי נודע, היא תמצית המצביאות. במלחמת יום כיפור, כשאריק שרון תבע מהממונים לצלוח את תעלת סואץ, הוא לא היה מסוגל לתת תשובה משכנ עת לשאלה המציקה: "בסדר, נצלח את התעלה - ואז מה?" רק לאחר הצליחה והעברת אוג דות משוריינות למערב התעלה נפתח האופק החדש ,שהוביל אל כיתור הארמייה השלישית ואל הניצחון.

אורח החשיבה הזה, הנראה כביכול בלתי רציונלי, היה נחלתם של מנהיגי היישוב הח לוצים בימים שלפני קום המדינה. בוויכוח בשנת 1920 אם להישאר בתל חי או לנטוש, כאשר זאב ז'בוטינסקי בניתוח רציונלי הסביר במאמר ב"הארץ" מדוע נכון לנטוש, ענה לו ברל כצנ לסון: "אכן, בכל אסטרטגיה קל להוכיח למפרע מפלה, וקשה להבטיח ניצחון... כנראה אנו עומ דים פה בוויכוח ישן, ויכוח שהטענות ההגיוניות אינן מכריעות בו. יש 'מעשיות' שעושות את החשבון למפרע וממליצות לעזוב את תל חי, מטולה, כפר גלעדי, ויש מעשיות אחרות, המת עקשות לעמוד עד לרגע האחרון, ואז יש והדבר הבלתי אפשרי נעשה לאפשרי".

גם במקום שבו עומדת בשעה זו הנהגת המ דינה, הטענות ה"הגיוניות" בעד או נגד המהלך הקרקעי אינן מכריעות בדילמה הקשה. כאן נד רשת הכרעה מנהיגותית שתקבע: המהלך לתוך עזה הוא אפשרי, ומעל לכל הוא הכרחי.

ניתן לצפות כי מתוך הפעולה )הכניסה הקרקעית( ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש, שמתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה