גדלתי כדתי ציוני. חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא. הייתי בנוער "מולדת" - מפלגה ימנית פוליטית שלא קיימת עוד. חונכתי על אהבת ארץ ישראל, ובמחנות הקיץ ספרתי צעדים - כי סיפרו לנו שעל כל ארבעה צעדים בארץ ישראל נזקפים לזכותנו מצווה וחלק לעולם הבא.

כשגדלתי, הבנתי שהתמונה מורכבת יותר ושהמציאות היא הרבה יותר מסיסמה יפה של "ארץ ישראל השלמה" או "שלום עכ שיו". הדבר המשותף שנשאר בין אז להיום הוא אהבתי למדינה - והשבוע קיבלתי תזכורת לכך.

בתחילת השבוע החליטו בנות להקת טריבייד, שהופיעה בפסטיבל "זיגט" בבירת הונגריה, להשחית את דגל ישראל בצורה שערורייתית. הן התייצבו באמ צע הלילה וריססו את הדגל שנתלה על אחד האוהלים בפסטיבל. בזמן שהישראלים ישנו, הבנות ציירו על הדגל איבר מין זכרי והוסיפו את הכיתוב ‪."Free Palestine"‬ הן גם לא שכחו לתעד ולהעלות את המעשה לסטורי, כש ברקע אחד השירים הגרועים שלהן - "יאללה, יאללה".

הסיפור הזה, שהתפרסם לראשונה באתר "ישראל היום", הגיע עד לאוזני הנהלת הפסטיבל, ששחררה תגובה הולמת ופעלה באופן מיידי.

"פסטיבל 'זיגט' נוסד לפני כמעט 30 שנה כדי ליצור מקום שבו אנשים מכל מדינות הלאום יוכלו להיות יחד באווירה של אהבה ושלום - מטרה שמעולם לא השתנתה", לשון התגובה הרשמית שיצאה מטעם הפסטיבל.

"המעשים של להקת טריבייד מנוגדים לערכים שאנו מוקירים, של קבלה

וכבוד, ואנחנו מגנים בכל תוקף את מעשה השנאה הזה. הם כמובן לא יוזמנו לפסטיבלים שנקיים בעתיד".

בשנים האחרונות מסתמן טרנד חדש של פעילות ציונית וקידום מדי נת ישראל. הראשון שזיהה זאת היה הצל, יואב אליאסי, שפעל מתוך אמת ואהבת המדינה וגרר אחריו המוני עוקבים. בהמשך הצטרפו מפורסמים נוספים ונרתמו למאבק, ועל כל בלה חדיד אחת נולדו כמה נטלי דדון.

באופן אישי, אני חלוק לגבי הטרנד הזה וקצת סקפטי באשר למניעים של כמה מכוכבי הרשת שעלו על הגל. אבל השבוע הוכח שהעבודה ברשת עובדת.

הידיעה על התקרית הגיעה אלי בהודעה פרטית באינסטגרם מישראלית שאכפת לה. בהמשך עלה הדיווח באינסטגרם הפרטי שלי ובאתר "ישראל היום". משם החלו הדיווחים של ישראלים נגד הס טוריז של טריבייד. באינסטגרם נענו והסירו אותם בתוך פחות משעתיים. והדובדבן: הסוף הטוב בה דחתן מהפסטיבל. זה היה מקרה מושלם שמעיד על כוחה של הרשת. מהלך שהתחיל בהודעה פרטית באינסטגרם והסתיים בהדחה משמעותית מפסטיבל נחשב. זו היתה דוגמה טובה לניצול הרשת בצורה הכי אפקטיבית שיש, ויותר מכל אפק טיבית מאוד לעתיד - למען יראו וייראו.