פותחים תיק: בשדה התעופה JFK בניו יורק נפגשות - לכאורה במקרה - שתי נשים; האחת, קלייר קוק, נערת הפוסטר של חיים פריבילגיים בארה"ב; נשואה לרורי, בן למשפחת אצולה פוליטית עם כיסים עמוקים מאוד, מתגוררת בשדרה החמישית ועוסקת בעיקר בהפעלת קרן הצדקה המשפחתית של בעלה. השנייה, אווה ג'יימס, מעט יותר מסתורית. אלא שלשתיהן מכנה משותף בעל עוצמה: שתיהן בורחות מעברן ומצויות בצומת מכריע: קלייר תכננה במשך חודשים לנטוש את בעלה המתעלל ולהיעלם, אבל תוכניתה השתבשה. ממה בורחת אווה נגלה בהמשך. שתיהן מח ליפות ביניהן את כרטיסי הטיסה וכל אחת עושה את דרכה למטוס שהיה אמור לקחת את חברתה. אחד המטוסים מתרסק. גבולות הז'אנר: "הטיסה האחרונה" מוקדש להעצמה נשית. ברוח ה MeToo גיבורותיו עברו התעללות וניצול מסוגים שונים על ידי הגברים שבחייהן, והן נמצאות על סף עריכת שינוי מכריע. שתי הדמויות הראשיות נפחיות ומעוררות אהדה, אבל דמותה של אווה, אישה עם פוטנציאל אדיר - ומפוספס, בעיקר בשל נסיבות החיים, בגידה )מצד הגברים( והחלטות שגויות שנבעו מחוסר ברירה - היא המשכנעת והמרתקת יותר. המחברת מציבה אותה באופן אכזרי במיוחד בדיוק במקום שבו היא רוצה להיות - הקמ פוס של אוניברסיטת ברקלי - אבל לא במסלול הנכון. כמו הארץ המובטחת, שאותה היא רואה, אבל אליה לא תגיע לעולם. ברוח האג'נדה הכללית, נוצרת סוג של אחווה נשית, שמסייעת לגיבורות לצלוח אתגרים קשים - כך ליז עבור אווה ודניאל עבור קלייר.

מדד המתח: שתי הגיבורות נרדפות על ידי הגברים שלהן, והחרדות שלהן מפני גילוי וחשיפה מזינות היטב את המתח העולה בספר. אין פה שאלה מי הרעים; הם מזוהים בקלות על ידי מינם. מעל ראשה של אווה, שחיה על הקצה, מרחף איום תמידי שיכול להתממש בכל רגע, וקלייר יודעת שברגע שבעלה יגלה היכן היא מסתתרת - כוחו והונו יאפשרו לו לעצור אותה ואולי אף לחסלה.

שורה תחתונה: "לישון עם האויב", גרסת המאה ה .21 ●

הטיסה האחרונה, ג'ולי קלארק מאנגלית: רחל פן, פן וידיעות ספרים, 326 עמ'