הימים שאחרי תשעה באב, כשבחורי הישיבות מצטרפים אל משפחותיהם לחופשה, הם העונה החמה של המגזר החרדי ● בערים בני ברק, אלעד וביתר עילית פועלים לונה פארקים מסובסדים )התורים למתקנים בנפרד לבנים ולבנות(, משפחות מחליפות ביניהן דירות, וביציאה לטבע כבר יש יותר מודעות לזהירות ● אבל אחרי הכל, כמו כל בית ישראל, גם כאן האתגר העיקרי הוא חיסכון בעלויות

ביום שני שעבר, למחרת תשעה באב, פגשתי קבוצת צעירים חרדים, בני ישיבות, בגן העצ מאות בירושלים. הם הגיעו בערב לשבת ביחד ולעשות "על האש". מתברר שהם כבר אחרי הטיול הראשון שלהם, מרגע שהחלה החופשה רק ערב קודם לכן. "הישיבה לקחה אותנו לטיול מייד אחרי הצום", הסביר לי אריה ,(19) "אכלנו משהו, ומייד עלינו על אוטובוסים לצפון. עשינו מסלול רטוב ורחצה לילית באזור עמק המעיינות, בבוקר נסענו לכמה קברי צדיקים, וחזרנו לירושלים בצהריים".

הסיבה לחיפזון לצאת לאטרקציה הראשונה, הוא מס ביר, היתה כדי שיוכלו לחבור בהקדם למשפחה, שלה תכנונים משלה. בעצם, הם צריכים לשלב בין השניים: בין הרצון לבלות עם חבריהם לישיבה, לבין זמן האיכות עם המשפחה, שבקושי ראו אותה בשלושת החודשים שחלפו, אז היו ספונים בישיבה.

החופשה של בחורי המגזר החרדי קצרה משמעותית מזו הנהוגה ביתר חלקי החברה בישראל: שלושה שבועות חופשה בלבד, שקרויים "בין הזמנים" וחלים בין מוצאי תשעה באב לבין ראש חודש אלול, אז חוזרים לישיבות.

במהלך השנה אין לצעירים החרדים חופשות כמעט, וגם החופשה בקיץ מצומצמת, כך שהלו"ז הקיצי במשפחות רבות מתוכנן זמן רב מראש, כדי לנצל כראוי את הימים שנו תרו. למעשה, הבנות החרדיות יוצאות לחופשה בדיוק כמו חברותיהן במגזר הכ ללי - בחודשי יולי אוגוסט - אך ה"פיק" של החופשה מתחיל במוצאי תשעה באב, אז הבנים מצטרפים לחגיגה ועשרות אלפי משפחות מחפשות את הפתרון לנופש המתאים, שיהיה כזה שלא ירוקן להן את הכיס לגמרי, במגזר שגם כך לא מצוי בעשירון העליון.

על גלגלים

יום חמישי שעבר, שלוש בצהריים, פארק גני יהושע. 31 מעלות בחוץ, החום נורא, אך הוא פחות מפריע לקבוצת בחורים חרדים, לובשי חולצות לבנות, שהגיעו עם שקיות של "אושר עד" ובהן בקבוקי מים וכדורגל. שעתיים לאחר מכן, כשהחום פוחת, הפארק מתמלא מקצה לקצה במשפחות חרדיות שמגיעות מבני ברק ואלעד לפיקניק של אחר הצהריים, ואולי גם לשיט באגם שבמרכז הפארק.

גני יהושע והפארק הלאומי הם הפארקים הפופולריים ביותר באזור המרכז למי מאנשי המגזר החרדי שרוצים לתת לילדים אווירה של חופש ושחרור, מבלי להוציא הון עתק. לצד האגם כמה משפחות חרדיות יושבות על מחצלת, עם שתייה קרה ואבטיחים. מסביב הקטנים מד וושים על האופניים ונהנים מכל רגע. אחד ה"טרנדים" שנכנסו לאחרונה למגזר החרדי נראה כאן במלוא עוזו: זוגות צעירים, וגם אבות מבוגרים ונ ערים, רוכבים על גבי קורקינטים חשמליים. בפאתי בני ברק יש כמה עסקים שמשכירים קורקינט חשמלי בח מישה או בעשרה שקלים לשעה, כך שמשפחות רבות עוברות בעסקים הללו בדרך לפארק ומוצאות אטרקציה זולה ומהנה )ומסוכנת למדי!(. את חווה סין שלום (41) ומשפחתה אני פוגש בפארק במודיעין. הם מתגוררים בעיר החרדית הסמוכה מודי עין עילית. היא בעלת משרד פרסום, וירמיהו, בעלה, עובד בתחום המחשבים. השניים הורים לשבעה )גילאי 5 עד (20 ולפארק הגיעה עם הקטנים יותר. "שנינו עובדים וכעת יש חופש לכל הילדים, ואנחנו ממש צריכים לתמרן", היא אומרת, "הילדים שלומדים בישיבות חזרו וכולם בבית, אז אנחנו לוקחים את הקטנים לעבודה בתורנויות, ומשתדלים להוציא אותם בכל רגע פנוי. זה בעיקר נופל על ההורים, כי המתבגרים ישנים רוב היום". במגזר החרדי קייטנות רבות פועלות אחרי תשעה באב. כך, למשל, הארגון התו רני "תודעה" מציע קייטנה "על גלגלים" ברוב הריכוזים החרדיים הגדולים. כמה עשרות אוטובוסים בבני ברק ומספר דומה בירושלים מסיעים במסגרת הקייטנה בכל יום אלפי ילדים לא טרקציות שונות, וכל זה במחיר שווה לכל נפש - 510 שקלים לשבוע ויומיים. הקייטנה הנודדת מגיעה לפארק מים )נפרד כמובן( בקיבוץ הדתי חפץ חיים, קיאקים בצ פון )מוקדם בבוקר, לפני שיגיעו בנות בבגדי ים(, וטיול לרכבל החדש בחיפה. אופציה אחרת ומקובלת היא החלפת דירות. "בכל

משפחה", מסבירה לי סין שלום, "יש אמנם שלושה שבו עות שבהם כולם בחופש, אבל ברוב הזמן הזה מג'נגלים - נוסעים לכותל המערבי או יוצאים לאכול פיצה, ורק במשך כמה ימים יוצאים לאיזה מקום עם לינה, להחליף אווירה. חלק מהאחיות שלי מחליפות דירות. אחות אחת שגרה לידי במודיעין עילית, מחליפה דירה עם משפ חה מרכסים. אנחנו נצא בשבוע האחרון של בין הזמנים לכמה ימים במלון פשוט ונחמד בצפון, שם יש תוכניות מותאמות לילדים ולנערים, הופעות של זמרים חרדים, בריכה ומתנפחים".

הילדים שלך לא רוצים חו"ל, כמו כולם?

"מאוד רוצים. במיוחד הגדולים. אתמול הלכנו לחכות בנמל התעופה לאחותי שחזרה מחו"ל. כולם טסים, ואנ חנו גם רוצים. האמת היא גם שמבחינת המחירים לעי תים יוצא יותר זול לצאת לחו"ל מאשר חופשה בארץ, אבל למשפחה גדולה כמו שלנו זה סיפור קצת מורכב".

מעיינות וקברי צדיקים

רחוב גניחובסקי, שכונת קריית הרצוג, בני ברק. מא חורי מעגל תנועה במרכזו של הרחוב הארוך, נמצא שביל עפר שמוביל למשהו שלא הייתם חושבים שתמצאו בעיר התורה והחסידות: לונה פארק מאובזר - מרכבת הרים חביבה, דרך אומגה אתגרית, ועד למכוניות מתנגשות וכמובן בלרינות. זו הדרך של ראשי העיר, בשנים האח רונות, לתת לתושבים ולמשפחות ברוכות הילדים מענה לאטרקציה מהנה בתוך העיר, ובמחיר מוזל.

המקום מכונה "בילונה", מתופעל על ידי העירייה, ופעיל זה כשלוש שנים - בחופשות בין הזמנים, בסוכות ולפעמים גם בחופשת הפסח. "תשמע, אין עוד אטרק ציה בארץ במחיר כזה של 30 שקלים", אומר לי יעקב מרגלית ,(42) אב מיוזע שסיים זה עתה סיבוב ברכבת ההרים יחד עם מנחם וצביקי, ילדיו. "אתה יודע כמה עולה כרטיס ללונה פארק תל אביב? 145 שקל, מגיל שנתיים! אתה יודע כמה היה עולה לי לצאת לשם עם כל המשפחה? שני הורים ושישה ילדים, כמעט 1,200 שקלים. פה יצאנו כל המשפחה בפחות מ 250 שקל. אין לי ספק שנבוא לפה שוב".

המקום מלא כעת, שעת בוקר בתחילת השבוע, במ שפחות חרדיות שנרשמו והגיעו עם הילדים. מוזיקה חסידית עליזה ומקפיצה מושמעת ברמקולים, ואפילו כאן מתבצעת ההפרדה: תור לבנים ותור לבנות, ועלייה נפרדת לכל מתקן.

אטרקציה דומה פועלת גם בערים החרדיות ביתר עילית ואלעד. "לונה פארק 'ביתר לנד' הוא מיזם שה תחיל לפני תשע שנים", מספר לי דובר עיריית ביתר עילית, שלומי גיל. "זה התחיל כלונה פארק קטן, ועם השנים צמח והלך למשהו גדול ממדים. גולת הכותרת של כל הפעילות הזו אצלנו, וזה אולי ייחודי בארץ - שזה בחינם לגמרי ורק לתושבי העיר. כל תושב יכול לממש את זכותו פעם אחת. נרשמים מראש בקו טלפון, וכל משפחה מקבלת כמות צמידים לפי מספר הילדים. זה עובד באופן מסודר לחלוטין. הדבר הזה עולה הרבה מאוד כסף, והעירייה מגייסת לכך תקציבים בכל שנה".

כמה ילדים מגיעים?

"בסך הכל משתתפים בפעילות שלנו יותר מ 30 אלף ילדים, בעיר שבה מתוך 70 אלף תושבים, 40 אלף הם מתחת לגיל 18 - כלומר כמעט 70 אחוז. זה רוב מוח לט של הילדים.

"אגב, יום אחד מפעילות הפארק מוקדש כולו רק לילדי החינוך המיוחד ולילדי הצרכים המיוחדים. ביום הזה הפארק בעצם הופך למונגש, והמתקנים מותאמים לילדים בכיסאות גלגלים ועם צרכים מיוחדים. הרבה ארגונים שהעירייה משתפת איתם פעולה כל השנה מקבלים כרטיסי כניסה. זו חוויה מפעימה לראות אלפי ילדים מיוחדים שמגיעים, ומצליחים ליהנות מלונה פארק למרות המגבלות שלהם".

מחוץ ל"בילונה" בבני ברק, מכריזות מודעות על נסי עות מאורגנות לצפון לצעירי העיר. בתפריט: מסלולי הליכה אתגריים יותר ופחות, כמו הג'ילבון, הזאכי, מפל התנור והיהודייה - בשילוב עם תפילות בקברי צדיקים במירון ובצפת. עולים על אוטובוס שיוצא בשעת לילה מאוחרת, מגיעים בבוקר לתפילה באחד מהקברים, ומשם ממשיכים ישר למסלול. ההצעות האלה קורצות, אך גו רמות גם לחשש. כמעט כל תקופה של בין הזמנים גובה אבידות, בגוף ובנפש, אם כי כיום כבר יש יותר מודעות לצורך בנעלי הליכה מתאימות, בכמות מספקת של מים, ובהדרכה הולמת.

מספר לא מבוטל של חרדים מעדיפים בשנים האחרו נות לבלות את חופשת הקיץ בחו"ל. "אם פעם היה מדובר בכמה אחוזים זניחים של ה'גבירים' מבין הציבור החרדי", אומר דודי רובינשטיין, יועץ תיירות חרדי, שמארגן עבור המשפחות את הטיולים והמסלולים בחו"ל, "הרי שהיום מדובר בסביבות 30-20 אחוזים מהציבור שבוחרים לצאת לחו"ל ב'בין הזמנים', וזה בעלייה מתמדת".

לאן בחו"ל מרבים לנסוע?

"רבים נסעו בעבר לאוקראינה, אבל לצערנו כעת היא לא נמצאת כמובן על המפה, אז החלופות הן פולין והונגריה. אוסטריה ושווייץ גם הן מככבות במפת הנו פש החרדית, ואלה שיש להם קצת יותר כסף נוסעים לארה"ב, כי שם יש קהילה ענקית כמו בארץ, ומטבע הדברים יש חתונות וחגיגות בר מצווה של דודים ובני דודים, ועל הדרך משלבים טיולים. גם אנגליה וצרפת הן יעדים פופולריים. פעם, רק הגביר של בית הכנסת היה יוצא לשווייץ, והיום כולם נוסעים, מבחורי ישי בה שהולכים להתפלל על קבר רבי ישעיה בקרסטיר שבהונגריה, ועד העשירים שיוצאים לחופשה משפחתית בסנט מוריץ. כשאני הייתי בחור לא חלמתי לעלות על מטוס, והיום זה נמצא לחלוטין בסל האופציות של המ שפחה החרדית הממוצעת".

העיתונים החרדיים מלאים כבר מאז פסח בהצעות לחופשות מפנקות באירופה, הכל כשר למהדרין, אבל כדי לחסוך כסף, רוב החרדים בוחרים לנסוע לבד ולארגן לעצמם את כל הדרוש, מאוכל ועד מניינים לתפילה. "לצאת לנופש כשר מאורגן זו באמת חופשה יקרה", אומר רובינשטיין, "ולכן אלה מהציבור החרדי שרוצים להגיע עצמאית לאוסטריה ושווייץ לחופשה לא יקרה, מנסים להתרכז בעיירות ובכפרים שמכונים 'הריכוזים החרדיים', מכיוון שלשם מגיעים רוב החרדים, ולשם מגיעים לחם וחלב כשרים לסופר המקומי.

"לפני כל קיץ יש דיונים שלמים, איפה יהיה בית הכנסת הזמני בעיירה, ואיפה ימכרו מוצרים כשרים. זה נותן מענה, גם להיות במקומות הנחשקים ובסביבה חרדית תואמת, וגם להישאר בתקציב מאוזן". כך, למשל, בעיירה פלאכאו שבחבל זלצבורג באוסטריה, יעד פופו לרי לישראלים שממנו יוצאים לטיולים באזור, מתקיימים כמה מניינים לתפילת שחרית מדי יום, שבכל אחד מהם משתתפים 80-70 איש.

חוויות קרובות

אלה מהמגזר שלא נוסעים לחו"ל, ייסעו לרוב ליומייםשלושה בצפת או בטבריה. בצפת הביקוש לשכירת דירות עולה על ההיצע, ומבט בלוח העיתון החרדי "יתד נאמן" מגלה יותר מ 80 מודעות על דירות קיט להשכרה בעיר - המעטות שנותרו פנויות עדיין.

ומה עושה משפחה חרדית עם עשרה ילדים, שבה האב אברך והפרוטה לאו דווקא מצויה בכיסה? "יוצאים לאטרקציות, בלי לינה ובלי מלון", אומרת ריקי סיטון ,(44) חרדית תושבת בני ברק, אם לעשרה - הגדול בן ,21 והקטן בן שנה. "אני לוקחת הרבה את הילדים לים, הלוך חזור, והם נהנים ומרוצים.

"היום הצרכים של כל אחד במשפחה שונים לחלוטין זה מזה, כי לא דומה ילד בן שנה לבחור בן 20 פלוס. וגם עניין העלויות וכל שאר הפרמטרים צריכים להיכנס למשוואה, וכמובן שכולם ייצאו מרוצים. הבנות כבר בחופש מיולי, לכן בשבועות האלה אני מסתכלת בעי קר על הבנים, שגם הם ייהנו, שהם ירגישו שהיתה להם חוויה משמעותית בחופשה. אני לא משלמת על לינה, כאשת אברך שצריכה לעשות חושבים. אני צריכה לדאוג לחוויות - אבל לינה במלון או בבית הארחה לא נמצאת בסל הצרכים שלי. אלפי שקלים ללילה לא רלוונטי לנו".

אז מה בכל זאת עושים?

"השנה, למשל, רשמתי את הבנים לקורס גלישה. נכון, גם זה עולה סכום נכבד, אבל יש להם חוויה משמעותית. אותו דבר עם רכיבה על סוסים. אנחנו מחושבים, ולא נעשה משהו שלא כולם ייהנו ממנו. אני מחפשת בעיקר חוויות משמעותיות, מעניינות וקרובות". ●

ריקי סיטון: "הבנות בחופש מיולי, לכן בשבועות האלה אני מסתכלת בעיקר על הבנים, שגם הם ייהנו, שירגישו שהיתה להם חוויה משמעותית. אני לא משלמת על לינה, כאשת אברך שצריכה לעשות חושבים"

דודי רובינשטיין: "לפני כל קיץ יש דיונים איפה יהיה בית הכנסת הזמני בעיירה ואיפה ימכרו מוצרים כשרים. זה מאפשר להיות בחו"ל במקומות נחשקים ובסביבה חרדית תואמת, ולהישאר בתקציב מאוזן"