מנהלים אמנותיים חדשים )איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין(, תאריך חדש 22-15) בספטמבר( ומיקום אחד מרכזי בירושלים - פסטיבל ישראל הוא אולי אחד הפסטיבלים הוותיקים בארץ, אבל אין ספק שמהדורת 2022 שלו מב שרת על רוח של התחלות חדשות.

לצד מאוטנר וואעקנין, יובילו את הפ סטיבל המנכ"ל איל שר והיו"ר החדשה של הפסטיבל, עו"ד ענבר נכט. הפסטי בל ייפתח עם המופע המרכזי ‪Sun and‬ Sea - הזוכה הגדול של הביאנלה בוונציה. הפסטיבל יתכנס השנה לאזור תיאטרון ירושלים וסביבתו כשהאולמות, החללים והחדרים יהפכו למוקדי ההתרחשות, ויזמינו את הקהל לדיאלוג עם היצירה.

‪Sun and Sea‬ הוא פרפורמנס אופראי על עולם שוקע, שמאז זכייתו התארח בפ סטיבלים הגדולים והחשובים בעולם.

יצירות בולטות נוספות שיוצגו בפס טיבל הן "רכבת לילה לאיזמיר", חגיגה מוזיקלית טורקית ישראלית עם מיטב המוזיקאים מכאן ומשם, שיתאחדו לקו נצרט ענק שכולו הפגנת אהבה; VHS" ד"ש מהעבר" - פרשנות בימתית לארכיון המשפחתי באמצעות קלטות הווידאו הנ שכחות בהשתתפות טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני.

עוד בתוכנית: "מקדש העין" - מופע תערוכה טקס מחודש בהובלת גון בן ארי ואורן פישר, שיציגו תערוכה של קנב סים גדולי ממדים והופעת להקה ומקהלה; "פינוי" - פעולה כוריאוגרפית של צורות התנגדות, יצירתו של עומר קריגר; "נונה" - התרחשות בימתית רבת משתתפים בס לון; "מסמך ללא שם" - מופע יחיד של ארי טפרברג, טקס של מוזיקה ומחול על ציר ישראל יפן בהשתתפות להקת בום פם, קבוצת המחול מיטובי שישי אודורי )יפן(, המוזיקאי יוקיהוקו יוטסוקורה )יפן( והזמרת אמי שיראסאקי )יפן(.

בראיון זוגי מספרים שני המנהלים האמ נותיים על החששות, האתגרים וגם הח זון. לדברי מאוטנר, "אין עוד פסטיבל כזה בארץ שחגג 60 שנה והתארחו בו היוצרים הכי חשובים בארץ ובעולם, וכעת, במש מרת שלנו, אנחנו שואלים את עצמנו שא לות: מאז שנוסד הפסטיבל השדה התרבותי השתנה, הצריכה התרבותית השתנתה, אז למה צריך אותו? ולמה אנחנו? ומה היתרון שלנו פה? ניגשנו לזה בחיל ורעדה אבל גם בהתרגשות גדולה, עם ידיעה ברורה שיש לנו מה להגיד".

ואעקנין מוסיפה: "זה באמת אתגר עצום. אנחנו באים אחרי איציק ג'ולי, שהביא לפסטיבל עדכניות ועכשוויות, ומחפשים בתוך עצמנו משהו חדש בניהול האמנותי שאנחנו יכולים להביא".

"מחפשים דברים מיוחדים"

כשמציעים תוכנית חדשה ומיוחדת כזו, יש מחשבה על הקהל היותר שמרני?

מאוטנר: "מובן שאנחנו חושבים על קהלי יעד, אבל גם על חוויות והצעות תרבו תיות מיוחדות ושונות. אנו יוצאים מנקו דת הנחה שקהל שוחר תרבות מחפש את הדברים המיוחדים. יש קהל אדיר לתרבות בארץ. המחשבה שאני צריך להתאים משהו למישהו נמצאת במוח, אבל זה לא הדבר שמוביל אותנו, אלא חיפוש כן אחר אמת אמנותית וחוויות תרבותיות".

האם נראה התייחסות לקורונה ביצי רות השנה?

ואעקנין: "כן, בכמה אופנים. אצרנו את הפסטיבל ביציאה מהקורונה. מצד אחד, התחלנו להיפתח לעולם והצלחנו להביא עבודות משמעותיות מחו"ל; מצד שני, בח רנו לשים דגש על הפקות מקור ישראליות שנוצרו במיוחד עבור הפסטיבל, בתוך הס צנה המקומית המבעבעת. יש עבודות שמ תייחסות לקורונה באופן ישיר, כמו עבודה של קבוצה אמריקנית שנוצרה בזמן הקורו נה בשם 1,000' דרכים', במובן של 1,000 דרכים להיפגש גם כשאי אפשר וכשכולנו מבודדים".