"ב 2035 מאה אחוז מהמכו ניות יהיו חשמליות. אנחנו צופים שכתוצאה מכך יהיה גידול של 10%-7.5% בצריכת האנרגיה, שזה נתון משמעותי", כך אמר ל"ישראל היום" משה כהן, מנהל אגף רשת ירושלים והנגב ומחזיק תיק רכב חשמלי בחברת החשמל.

יש לציין כי יותר ויותר ישרא לים מצטרפים למהפכה של הרכ בים החשמליים. עם זאת, כהן אומר כי "אין עלייה מורגשת כי זה עדיין חדש וקטן. אנחנו מתארגנים לבאות. רשת החשמל מסוגלת לקבל עלייה כזו או אחרת, כי היא לא נמצאת על הקשקש ויש לה רזרבות. בינתיים אנחנו חיים בסדר, כי אנחנו מדב רים על כ 12,000-10,000 מכוניות חשמליות בישראל.

"המספר הזה תואם לצפי - היה צפי ל 5% חדירה בשנה הראשונה, וזה עומד על 7.5% חדירה. כלומר, 7.5% מכלל הרכבים החדשים הם חשמ ליים. אנחנו בחברת החשמל נער כים לכך, ובנינו תרחישים לעלייה מתונה וליניארית. אנחנו מאמתים את הגישה שבשנים הראשונות תהיה החדירה היותר גבוהה ואחרי זה תהיה התמתנות".

"בוחנים שיאי ביקוש"

כהן מוסיף ואומר כי "אנחנו ספק שירות חיוני, ולא מעניינת אותנו רק העלייה בצריכה. אנחנו בוחנים שיאי ביקוש, כי אנחנו צריכים שהרשתות תעמודנה בשיאי הביקוש. גם פה זה קצת יותר מורכב. יש שיא ביקוש ארצי שבמסגרתו אני צריך להתא רגן מבחינת תחנות כוח, קווי הול כה ותחנות משנה, אבל יש גם שיאי ביקוש עונתיים. למשל, מה קורה אם כולם יחזרו ב 19 בערב מהעבו דה וירצו לטעון את הרכב החשמלי? אנחנו צריכים לעשות את זה מהר מה של הבניין עד תחנות הכוח. כל השרשרת נבחנת על ידינו עם הנחות עבודה ותחזיות".

מה בנוגע למספר עמדות הטעינה המוצעות היום בישראל?

"יש עכשיו כמה אלפי תחנות טעינה בודדות. אני לא חושב שיש יותר מ 1,500-1,000 תחנות. הבעיה מתחילה כשאין לך חניה פרטית בתוך מתחם, כשהדיירים מחנים ברחוב ואי אפשר להתקין שם עמדה. זאת משום שהגורם היחיד שיכול להתקין עמדה במרחב הציבורי הוא הרשות המקו מית. כאשר מדובר בבית פרטי, זה הכי פשוט. יש אנשים שגרים בבניין שיש בו חניות פרטיות מסומנות, ואז יש אפשרות להתארגן ולעשות נקו דת טעינה מרכזית ולהביא חברה.

"מי שאין לו חניה, הוא בבעיה. אלה האנשים שייכנסו הכי מאוחר לתחום הזה, או שהם זורקים כבל על המדרכה, שזה איום ונורא. יש חברות או רשויות מקומיות כמו עיריית ירו שלים שהתקינה כ 20 תחנות בעיר".