קובי אריאלי מתפעל מפלאי הטכנולוגיה, ערן סויסה מפרגן לזמרות הים תיכוניות ואביעד פוהורילס מאוכזב ממכבי

ההארה היכתה בי כששמעתי את הצעקה. של עצמי. זו היתה צעקה קצרה אך רמה, והיא נפלטה מפי שלא מרצוני. מעוצמת ההתרגשות וגודל הרגע היא נפלטה. וכששמעתי אותה, הבנתי משהו.

ולא. זה לא קשור לכנסת המתפזרת ולקואליציה המתפרקת, למרות שגם שם היתה צעקת התרגשות וגודל רגע. אני מדבר על אירוע הרבה יותר טריוויאלי ואנושי שקרה בין אדם לבין עצמו, ליתר דיוק בין אדם לבין גילו. בלב כלי תחבורה ציבורי, בסתם יום של חול, גיליתי פתאום בדיוק בן כמה אני.

ובכן, הסיפור הוא כדלהלן: בדרך כלל איני נוהג להשתמש בתחבורה הציבורית, אך הש בוע מצאתי את עצמי נוסע באוטובוס עירוני )זמין ונוח, יש לומר( במרכז ירושלים. הסיבה שנזקקתי לאוטובוס ולא נסעתי במכוניתי שאותה רכשנו בדי עמל, היא שרציתי לה גיע למחוז חפצי.

גם המכונית היתה לוקחת אותי בסופו של פקק אל מחוז חפצי, אבל אז הייתי מחפש שעה חניה וחוזר הביתה מיואש; מכיוון שה מטרה היתה הגעה ואף כניסה למחוז החפץ, עליתי על אוטובוס ומייד נתקלתי בבעיה הראשונה של מי שאינו רגיל לנסוע באוטובוס: לא היה לי כרטיס רב קו. אבל אין בעיה, אמר לי זה שלידי. תוריד מוביט.

או! זה דווקא שלב בחיים שאני אוהב. הורדתי בזריזות ובריכוז את האפליקציה. מה עכשיו? שאלתי את הנהג. עכשיו תסרוק את הקוד פה למעלה ותשלם, הוא אמר. ואני מצאתי בזריזות את הקוד, הרמתי את המכשיר לכיוונו, סרקתי, הקשתי, זה שולם ואז זה קרה: פלטתי צעקת התפעלות מזה שזה הצליח. ממש צעקה, אה! או: ווואו! או אולי אפילו: יוהו! קצרה, כאמור, אבל ממש קולנית. וכששמעתי אותה, הבנתי בשנייה שאני זקן.

כלומר, לא ממש זקן. הרי אם הייתי באמת זקן, לא הייתי מצ ליח להוריד אפליקציה ולשלם באמצעותה בפחות מדקה ובעמידה באוטובוס.

אבל הצעקה, יואו, הצעקה. זאת היתה קריאת התפעלות ואמון במוסדי ארץ הט כנולוגיה. מהרבה בחינות זה לא היה שונה מטקסטים של בני 80 ו 90 חביבים שיודעים להגיד לי: הכל אפשר היום באינטרט. הכל )נסו את זה במבטאי גלויות שונות, זה ייצא יותר טוב(.

ובאמצעותה הבנתי פחות או יותר את מקומי. אני מעודכן ושולט וגם מכור לחפי צים ורוכש שטויות והבלים דיגיטליים לרוב, אבל 50 זה ,50 מה לעשות.

וכשאתה בן הדור שעוד שילם פעם בכר טיסייה באוטובוס עם מנקב חורים בצורת לב ומתקן צינורות לכסף קטן )שעוד קיים בקווים מסוימים(, ופתאום סורק ברקוד וזה משו לם – בורחת לך צעקה קטנה שזה בדיוק מה שהיא אומרת: שאתה מספיק צעיר בשביל להתקין אפליקציה, אבל מספיק זקן בשביל להתלהב מזה שהיא מותקנת. מוביט. קריאת התפעלות ואמון