פרוטזות על הפנים, חליפת שומן ולוק לא מחמיא. רנה זלווגר חוזרת למסך הקטן בדרמת הפשע "הכל אודות פאם" / דודי כספי, לוס אנג'לס

לפני שני עשורים רנה זלווגר היתה על גג העולם עם סרטי "ברידג'ט ג'ונס" והמחזמר "שיקגו". 2003־ב היא אפילו זכתה באוסקר על תפקידה ב"קולד מאונטן", ואז נעלמה בפתאומיות. כשהיא חזרה לאור הזרקורים לאחר שש שנים, הוא האיר פנים שונות לחלוטין מאלה שזכרנו. אבל היא, מצידה, לא התרגשה מדי. להפך.

"יצאתי מועצמת מתגובות האנשים, זה לחלוטין לא משהו שהותיר בי צלקות רגשיות או משהו כזה", אומרת זלווגר, "זה היה רגע שבו נאלצתי להתעמת עם תגובות שאינן בהכרח בעדי והרגשתי שזהו מבחן עבורי לדעת מי אני באמת. לרגע לא הלכתי למקומות שליליים או כאלה של פחד. באותה תקופה סעדתי חברה חולה וכלל לא עניין אותי איך אני נראית. להפך, הלכתי לאותו אירוע שבו צילמו אותי לבקשתה, היא רצתה שאצא למקום פומבי ואיהנה, וכך היה".

עברו כמה שנים מאז אותן תמונות שעשו כותרות ברחבי העולם עד שהקאמבק של זלווגר הושלם והוכתר רשמית כהצלחה בתחילת ,2020 אז זכתה באוסקר שני על תפקידה כג'ודי גרלנד והצטרפה למועדון אקסקלוסיבי של שחקניות עם יותר מאוסקר אחד, ובהן מריל סטריפ, קייט בלאנשט וקתרין הפבורן.

"בין אם את נשארת בתודעה ובין אם לא, יש יתרונות וחסרונות לכל בחירה", אומרת זלווגר במבט לאחור.

בדיעבד יש העדפה?

"אני מניחה שזה תלוי בנקודת המבט האישית של כל אחד ובאופן שבו אתה מגדיר את הדברים. הפרסים והכבוד הם לא מקור האושר בעיניי. גם אם אתה לא מקבל שבחים או מתקדם למקומות גבוהים, אתה לא מפסיק אם היצירה באמת משמחת וחשובה לך. גם אם אתה כותב למגירה.

"יש גם את העניין של התגמול החומרי", זלווגר לא מתחסדת, "אתה צריך להשתכר איכשהו ובמקרים מסוימים לדאוג שזה לא יפגע בזמן שיש לך ליצור. בצעירותי חשבתי שאם אצליח בתור שחקנית ואקבל תפקידים אוכל לוותר על המלצרות, זה היה האינטרס התמים שלי. ומאותו יום שלא הייתי תלויה במלצרות והלכתי על משחק בכל הכוח, זה הרגיש מדהים".

"מצאתי את האושר"

זלווגר בת ה־35 משדרת הרבה רוגע ואפילו זחיחות. היא לא רודפת אחרי הפרויקט הבא, לא מפציעה באיזשהו תאגיד קולנועי מפלצתי שמגלגל מיליארדים, ובעיקר לא מתרפקת בנוסטלגיה על השיאים שאליהם הגיעה עם הצלחות מסחריות או זכיות בפרסים. מאז חזרה למשחק בעשור האחרון הרזומה שלה לא התמלא בתפקידים רבים, אלא רק בסרט שלישי של "ברידג'ט ג'ונס", בכמה סרטים עצמאיים ובסדרת דרמה בנטפליקס בשם "השלכות" ,2019־מ שירדה אחרי עונה אחת בלבד.

רגע ההארה הגיע, לדבריה, בעקבות מפגש עם שחקנית מוערכת נוספת בהוליווד.

"לפני כמה שנים נתקלתי בחברתי היקרה סלמה הייק בשדה תעופה, שתינו היינו בדרכנו לטיסות שונות עם לוחות זמנים צפופים ועומס בעבודה. היה לנו קצת זמן לשבת ולשוחח על כמה שהקריירות שלנו מטורפות עד כדי כך שאין לנו פנאי לקבוע להיפגש כמו שצריך, הנסיבות לא אפשרו זאת. אני מודה שאני אפילו לא משוכנעת איפה הבית שלה עכשיו. מפה לשם נכנסנו לשיחה עמוקה על החוויות שמזמן המקצוע שלנו, והיא אמרה לי, 'ורד לא יכול לפרוח בכל עונות השנה, אלא אם כן הוא עשוי פלסטיק'. וזהו משפט שנחרת בראשי".

את מרגישה חרדה ממצב של חוסר מעש?

"לא בדיוק, גדלתי בבית שבו אף פעם לא היה משעמם. הוריי שניהם נפשות חופשיות שאהבו מאז ומתמיד לטייל ולטרוף את העולם. אחי ואני חונכנו לסקרנות ולהרפתקנות, ולא ידענו מה זו בטלה. אני מאמינה שמאותם יסודות מצאתי גם את האושר הפנימי שלי. אני אדם בר מזל ואף פעם לא חייתי בתחושה של פספוס או עם איזשהו מטען כבד. החיים שלי הם בדיוק מה שיצרתי לעצמי, ואני שמחה בחלקי".

מעבר לכל דמיון

זלווגר מככבת כעת במיני־סדרה "הכל אודות פאם" (ימי חמישי ב־TOH ,)yes־בו דרמת פשע בשישה חלקים על פי מקרה אמיתי שהתרחש במיזורי ,2011־ב כאשר חולת סרטן סופנית נרצחה בדקירות סכין ועדותה של חברתה פאם האפ עזרה להרשיע את בעלה של הנרצחת. אלא שבערעור מצד הבעל החלו להיחשף פרטים חשודים על טיב הקשר בין רעייתו להאפ, שבאופן מפתיע ירשה את כל הונה של הנרצחת, ולא בני משפחתה. את האפ, סוכנת מכירות של ביטוחי חיים שפוטרה בעבר בגין זיוף חתימות, מגלמת זלווגר, שגם נמנית עם מפיקי הסדרה.

הפרשה הסבוכה נחשפה בתוכנית התחקירים המפורסמת "דייטליין" ברשת NBC וברבות הימים הפכה לפודקאסט מצליח, שזכה ליותר מ־02 מיליון הורדות בשירותי ההאזנה, ועל פיו נכתב התסריט לסדרה.

"אני מרגישה שקצב העבודה בטלוויזיה מתאים לי, מאוד נהניתי", מכריזה זלווגר בשיחת זום לקידום הסדרה. "לא מצאתי הבדלים גדולים לעומת עבודה על סט של סרט דל תקציב, הכל נע די במהירות ואנחנו מקדמים את העלילה כל הזמן, כך שזה מצריך מחשבה יצירתית בלתי פוסקת. הרגשתי שזה אימון מוצלח עבורי".

למה דווקא הסדרה הזאת?

"זה מסוג הסיפורים שאף אחד לא היה מעלה על דעתו להמציא. לפני שלוש שנים בערך נהגתי כל הדרך בכביש המהיר מלוס אנג'לס צפונה לסן פרנסיסקו למרכז וטרינרי אוניברסיטאי, שבו הכלב שלי צ'סטר עבר ניתוח להחלפת ברך. הוא הבן שלי, רועה גרמני שאימצתי מכלבייה. בכל אופן, אני זוכרת שבמהלך הנסיעה האזנתי בשקיקה לפודקאסט ולא יכולתי להאמין, רצף של תגליות אבסורדיות לאורך חקירת הפרשה, שרק הולך ונעשה הזוי יותר ויותר. עם הזמן חשבתי שיש באמת פוטנציאל לעשות משהו מעניין עם הסיפור הזה, שמעלה סוגיות מאוד רלוונטיות בחברה שלנו.

"בפועל זה הצריך לא מעט עבודת הכנה, קודם כל עבור התסריטאית הראשית שלנו ג'ני קליין, אבל גם עבורי בתור מפיקה. זה אומר לעבור על כל תמלול השיחות שנחשפו ב'דייטליין', הסיקור החדשותי של הפרשה בזמנו, כל מה שקרה בבתי המשפט, ולבחון כל מרכיב אפשרי שישפוך אור על מה באמת התרחש שם".

מה היה קשה במיוחד?

"לשחזר את המבטא של האזור באמריקה שממנו היא הגיעה, וספציפית כפי שהיא מדברת, על זה באמת הייתי צריכה לעבוד לא מעט. הייתי שומעת הקלטות שלה ללא הרף. קראתי ספרים של חוקרי התנהגות, כדי לנסות להבין מניעים נסתרים שלה. וכל העבודה המקדימה הזאת משתקפת בדמות שלי". התפקיד חייב את זלווגר לעבור מייקאנדר רציני, שכלל פרוטזות שהוצמדו לפניה, חליפת שומן

ולוק כללי לא מחמיא. "ככל שאתה מאבד את עצמך בתפקיד, כך אתה מרגיש מוגן יותר לשחק ולחקור לעומק את האדם שבנעליו אתה נמצא. עברתי מהפך פיזי משמעותי בכל בוקר בחדר האיפור, וככל שהדביקו לי יותר פרוטזות כך הרגשתי שרנה מצליחה להתחבא".

אהבת את ההרגשה?

"זה משעשע, כי אני עדיין די חדשה לעניין הזה של איפור כבד ומהפך דרמטי במראה. אף פעם לא היה לי מהפך על סט צילומים בסדר גודל מרחיק לכת כמו הפעם. מבחינתי זה ללמוד נדבך נוסף של מקצוע המשחק, כי ברגע שנראיתי אחרת לחלוטין זה הרגיש כאילו הפרוטזות קיבלו חיים משל עצמן ולקחו אותי למקום אחר. ולא רק הפנים, כל הגוף שלי היה שונה. זה הוציא ממני יכולות משחק שטרם הכרתי. התחלנו בארבע שעות איפור, ועם הזמן הצלחנו להתייעל ולצמצם זאת לשעתיים וחצי בלבד. זה הפך לשגרה מבדרת של טרנספורמציה יומיומית ונהניתי מכך. אולי זה אומר שאני קצת משוגעת אם אני נהנית שמדביקים לי חתיכות לטקס וסיליקון לפרצוף".

גם בתפקיד הקודם שלך בתור ג'ודי גרלנד גילמת דמות אמיתית.

"לגלם את ג'ודי היה להיכנס לנעליה של אגדה, מה גם שהיו לי הרבה חומרים לשאוב מהם את ההשראה לדמות. כל קטעי הארכיון מהופעות ומראיונות שהעניקה לאורך השנים שימשו בנק אדיר של אוצרות מתועדים שנעזרתי בהם. אבל לגבי פאם האפ, זה היה די מוגבל. היו כמה ראיונות איתה שיכולתי לצפות בהם ולנסות ללמוד את האישה, אבל לא מעבר.

"בדמיון כולנו מפתחים ציפיות לגבי אדם ששמענו דבר־מה עליו, איך הוא אמור להיות לדעתנו, אבל נכון יותר לצפות בסדרה ואז לגבש דעה. אני מרגישה שהגעתי הכי קרוב שיכולתי כדי להציג אותה באופן מציאותי".

דווקא ג'ודי קרובה יותר למציאות שלך.

"אם אתה מתכוון לנקודת המוצא, אז כן, שתינו נשים שמזוהות עם הוליווד. וכל ההוויה של שתינו תמיד עולה לדיון ציבורי, ולכל אחד יש דעה, יש סקרנות סביבנו, בטח בקשר לתפקידים קולנועיים שאנחנו מזוהות איתם. אבל הרגשתי חיבור לג'ודי מעבר לזה. היא חוותה קשיים, אבל אולי לא החפצה, כמו שמרילין מונרו נאלצה לעבור. ממנה ציפו לקבל תדמית מאוד מסוימת בכל פעם שהיא פסעה מבעד לסף דלת ביתה. הציפיות מג'ודי תמיד החלו בכושר ההופעה שלה, היא מוכרחה להישמע צלולה ומלאכית כמו שהיתה כשפרצה 1939־ב ב'הקוסם מארץ עוץ'. אבל זה כבר לא היה המצב בשלבים המאוחרים יותר בקריירה. היא היתה מוצר שהוליווד טיפחה בנוקשות ובמכאניות.

"כשאני משווה זאת למקומי כיום בתעשייה, או לשחקניות אחרות שעדיין פעילות, כבר לא מדובר באותו מכבש לחצים שמכניע ומאלץ אותך לומר בכל פעם מחדש עד כמה את אסירת תודה שאת בכלל עובדת. כיום יש לגיטימציה לערך עצמי, נשים התקדמו מלהיות בצל הפחדים שאליו דחקו אותן. אני מרגישה שצמחתי בתור שחקנית בתקופה חופשית יותר ובריאה".

מרגישה כמו חדשה

זלווגר נולדה באפריל 1969 בעיר קייטי שבפאתי יוסטון, טקסס, לאבא שוויצרי, שעבד בתור מהנדס אלקטרוניקה, ולאמא נורבגית, אחות ומיילדת בהכשרתה שעבדה בתור מטפלת בילדים. היא היתה תלמידה מצטיינת ופעילה בכמה חוגים. במהלך לימודיה האקדמיים לתואר בספרות אנגלית הצטרפה לקורס דרמה והחלה לגלות עניין במשחק.

בתחילת שנות ה־09 היא הופיעה בסרטים דוגמת "מציאות נושכת" ו"המנסרים מטקסס: הדור הבא", אך את הפריצה הגדולה שלה היא חייבת לדרמת הספורט "ג'רי מגווייר", שבה כיכבה לצד טום קרוז. בהמשך שיחקה בקומדיות "האחות בטי" ו"אני, עצמי ואיירין", אז גם הכירה את ג'ים קארי, שלו התארסה בשנת ,2000 אך בתום שנה של זוגיות הם נפרדו.

לצד הופעות בסרטים כמו "אשת חיל מי ימצא" ו"סינדרלה מן" לצד ראסל קרואו, יוחסו לזלווגר לאורך השנים שלל רומנים חולפים, בין השאר עם פול מקרטני, ג'ורג' קלוני, כוכב "חברים" מת'יו פרי והרוקר ג'ק ווייט. 2005־ב נישאה במפתיע לכוכב הקאנטרי קני צ'סני, אך בחלוף ארבעה חודשים היא הגישה תביעה לביטול הנישואים. לאחר מכן עברה לזרועותיו של בראדלי קופר, לפני הפריצה הגדולה שלו בהוליווד, ואחרי שנתיים יחד היא החלה מערכת יחסים עם המוזיקאי דויל ברמהול, שהסתיימה .2019־ב בשנה החולפת נקשר שמה בזה של מגיש הטלוויזיה הבריטי אנט אנסטד.

בהתאם לכל השיחה הנינוחה איתה, גם בנוגע לעתיד הקריירה שלה זלווגר לא מודאגת ונותנת לדברים לקרות. "לפני שלוש שנים מלאו לי .50 אני מציינת זאת בגאווה כי אני מרגישה כמו חדשה, בעיני רוחי אני ילדה", היא אומרת, "אני מסתובבת בתחושה של 'הנה, הגעתי עד הלום - מה הלאה?'. יש תחושה של לידה מחדש, שהרבה דלתות חדשות נפתחות ואני פוסעת בהתרגשות ובכוחות מחודשים לתוך הפרק הנוכחי בחיי. אני כבר בשלב שבו גיליתי הרבה דברים על עצמי, עברתי די והותר שיעורים בשנות ה־02 וה־03 לחיי. אין לי איזושהי אמביציה בלתי נשלטת לתפקיד כלשהו, זה בטח לא משהו שבא לידי ביטוי בהקשר של עבודה עבורי. יש הרבה דברים שראוי להקריב למענם, אבל לא עבור תפקיד משחק".

הגיל הופך אותך לשחקנית טובה יותר?

"אני לא יכולה להעיד על עצמי. אני מקווה שהחוויות שעברתי בחיים חודרות לדמויות שאני מגלמת ומוסיפות רבדים שאני מביאה מעצמי. אני כן טובה יותר בלנהל את עצמי בתור שחקנית, לדעת את מלאכת המשחק ולראות את המכלול בצורה אחרת. הגבולות שלי השתנו, ובסיבוב הנוכחי כבר אין לי אותן מחויבויות שליוו אותי בתחילת דרכי ולעיתים הקשו עלי. בכלל לא הייתי טובה בהצבת גבולות כי אני באה ממקום תמים וטהור. כשלמדתי קולנוע, קודם כל התמסרתי בכל מאודי לתהליך היצירתי. היום, לעומת זאת, אני הרבה יותר עם הרגליים על הקרקע. מקפידה על פעילות גופנית, רצה, עושה מדיטציה או רוכבת על אופניים, זה מנקה לי את הראש ועוזר לשמור על שפיות".

אבל את נמנעת מרשתות חברתיות.

דבר."אניכל לאנגד פלטפורמהרשתותשמעניקהחברתיות,מידע לא ראויהנגד בעיניי שום כי במקרים רבים היא מחברת בין אנשים לטובת הכלל, פשוט מבחינה אישית אף פעם לא מצאתי עניין בפתיחת חשבון ואין לי חרטות על כך. אם כבר, אז יש ראיונות מעברי שאני מתחרטת על דברים שאמרתי בהם, ולכן עצם המחשבה לצייץ ולהצטער לאחר מכן על ציטוט שיישאר בתודעה וירדוף אותי לעד, מספיקה כדי לגרום לי להמשיך לשמור מרחק מהרשתות החברתיות לעת עתה".

מבחינתי זה ללמוד נדבך נוסף של מקצוע המשחק. כי ברגע שנראיתי אחרת לחלוטין זה הרגיש כאילו הפרוטזות קיבלו חיים משל עצמן ולקחו אותי למקום אחר. ולא רק הפנים, כל הגוף שלי היה שונה. זה הוציא ממני יכולות משחק שטרם הכרתי"