עיתון ישראל היום

עצם המחלוקת

פרשת קורח

הרב שאול פרבר הכותב הוא מייסד ארגון עתים

גם בליבת הדיונים הפוליטיים בתקופת הבחירות לכנסת וגם במרכזה של פרשת קורח, טמונה אותה השאלה - מה ההבדל בין פופוליזם ובין דמגוגיה?

במאמר משנת ,1883 טען הסופר האמריקני ג'יימס פנימור קופר שדמגוגיה היא אחד האיומים הגדולים שיש לדמוקרטיה. הוא הגדיר "דמגוגים" כאנשים שמאיימים על תוקפם של חוקים מבוססים באמצעות ההתיימרות לייצג אנשים פשוטים, אנשים שיוצרים חיבורים רגשיים עם אנשים ושמשתמשים בפופולריות שלהם כדי לקדם את השאיפות האישיות שלהם.

זהו בדיוק סוג הדמגוגיה שמאפיינת את המרד של קורח ועדתו, מרד שהמשנה בפרקי אבות מגדירה כ"מחלוקת שלא לשם שמיים". קורח ועדתו קוראים תיגר על המ נהיגות של משה, באומרם "כי כל העדה כולם קדושים". אך הם לא רק פופוליסטים, הם דמגוגים. הם ממשיכים עם האמירה: "ומדוע תתנשאו על קהל ,"'ה כשהם תו קפים את מנהיגות העם בטענות שהם פשוט ממציאים.

כשהם מסלפים בכוונת מכוון את האמת, דתן ואבי רם, מבני עדתו של קורח, אומרים: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר". הם בוחרים להשתמש בתיאור השבח הבסיסי של ארץ ישראל )"ארץ זבת חלב ודבש"( דווקא כדי לשבח את ההפך הגמור, לשבח את מצרים. בעוד מנהיגים דמו קרטים מרשים לעצמם פעמים רבות למתוח את האמת, המנהיגים הדמגוגים מחפשים רק כותרות כדי ליצור השפעה חיצונית על הציבור.

לאחר מכן, כאשר דתן ואבירם מסרבים לקריאתו של משה להיפגש איתו באוהל מועד, הם משתמשים בביטוי "לא נעלה", המשמש בכפל לשון גם ביחס למשה רבנו וגם ביחס לארץ ישראל. ביטוי זה מלמד שקריאת התיגר שלהם היא לא רק על המנהיג הנוכחי של עם ישראל אלא קריאה רחבה בהרבה. במטרה להשיג כוח אישי הם מוכנים לדחות את עצם הייעוד והחזון של יציאת מצרים - העלייה לארץ ישראל. התורה מעודדת דיון. המחלוקת נמצאת בלב המסורת שלנו, והיא אמורה למלא תפקיד בשיח הפוליטי. אך כאשר המחלוקת הופכת לדמגוגיה, כשהעובדות מסולפות וכשתפיסות קיצוניות מועלות בשם אג'נדות קיצוניות, אזי דמוקרטיות מאבדות את כיוונן.

אז מהו ההבדל בין פופוליזם ובין דמגוגיה? ב ,2019 עיתון "הגרדיאן" שאל את קוראיו בדיוק את השאלה הזאת. קורא אחד טען שדמגוג הוא פופוליסט על סט רואידים; קורא אחר, דיוויד טאקר, כתב: "הפופוליסט שוחה עם הזרם; הדמגוג מנסה לשכנע אותנו שרק הוא יכול לשנות את הזרם".

כאזרחים, אנו נושאים באחריות גדולה להיזהר מפולי טיקאים דמגוגים ולהיות ביקורתיים כלפי המסרים שלהם, במיוחד ברטוריקה הלוהטת שרווחת בעונת בחירות.

הדמגוגיה של קורח הושמדה באמצעות התערבות אלו קית. בעידן המודרני של עיתונים, אינטרנט ומדיה חבר תית, התקשורת ממלאת את התפקיד הקריטי בהתנגדות לדמגוגיה. בשנת ,'38 קופר היה סקפטי בנוגע לתקשורת: "התקשורת... מפותחת על ידי הסוכן הגדול של הנזק, במ טרה להרוס את כל מה שטוב וכדי לקדם ולפתח את כל מה שרע באומה". התקשורת הישראלית של 2022 טובה לאין שיעור מהתקשורת האמריקנית של .'38 דבר זה עדיין אינו משחרר אותנו, האזרחים, מהאחריות לשמור על כך שהפוליטיקאים יהיו ישרים ולשלול מהם את הפלטפורמה הציבורית שלהם, אם בדומה לקורח, הם מעוניינים לקדם רק את מה שתומך בטובתם האישית.

כשתפיסות קיצוניות מועלות בשם אג'נדות קיצוניות, אזי דמוקרטיות מאבדות את כיוונן

דרושים לוח

he-il

2022-06-24T07:00:00.0000000Z

2022-06-24T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/282303913814235

Israel Hayom