פוסטים שתומכים בהתפרעות באל אקצא, תמיכה באלימות כלפי שוטרים ערבים ועידוד אסירים ביטחוניים ● ארבעה מורים מתיכון אורט חילמי בעכו, שמקבלים משכורת ממשרד החינוך, בחרו לפרסם פוסטים מחרחרי מלחמה דווקא בזמן מבצע שומר החומות ● ראש העיר שמעון לנקרי: "עירבנו את המשטרה; יש לנקוט יד קשה כלפי עשבי הפרא"

במציאות מתוקנת, מורה שמקבל משכורת ממשרד החינוך לא אמור לצאת נגד המדינה - ובטח לא ללבות אש דווקא כאשר ישראל בוערת. אבל ארבעה מורים בתיכון אורט ע"ש חילמי שאפעי בעכו, פעלו אחרת: עאדל ריאן, אדם קשאשא, ג'נאן מוסלמני וחולוד פאודי פרסמו פוסטים מחרחרי מלחמה תוך כדי המהומות בעכו, במהלך מבצע שומר החומות וגם אחריו. במקום להרגיע את האווירה כפי שמצופה מאנשי חינוך, הם דאגו דווקא להתסיס אותה.

כך למשל עאדל ריאן, מורה לאזרחות ורכז המקצוע, שמלמד באורט משנת ,2009 כתב בפייסבוק ב :10.02.21 ''הלוואי שתקבלו שיתוק בידיים, הו אללה. אללה, שמור על מסגד אל אקצא'' וגם: "אלוהים גדול יותר מכל צורר. אללה, הגן על הנוער המוסלמי, תן לנו ניצחון על אלו שעשו לנו עוול". נוסף על כך, הוא שיתף פוסט שבו צורף סרטון של זריקת אבנים, התפרעות ומעצרים בהר הבית, עם הכיתוב: "העצורים מגינים על כבוד האומה לנוכח פלישת כוחות גדולים של הכיבוש לאל אקצא. ירושלים מתקוממת". יום למחרת הוסיף לתמונת הפרופיל שלו את דגל פלשתין ואת מסגד אל אקצא.

ריאן, כך על פי צילומים רבים שהעלה בדף הפייסבוק שלו, מרבה לבקר בהר הבית. אבל לא רק מצבו של אל אקצא מטריד אותו - גם הניצחון של המוסלמים על אויביהם, כך לפי מה שכתב: "הו אללה, הענק ניצחון לעם של מוחמד", ו"אללה, הענק ניצחון למוסלמים על אויביהם". את החינוך לאזרחות הטובה הזאת כתב המורה לא זרחות בזמן שברחובות עכו כבר בערו שתי תחנות משטרה ובית מלון, ולינצ'ים בוצעו בחמישה יהודים.

עונש למשת"פים

אדם קשאשא, מורה למוזיקה שעובד בתיכון ובחטיבת הביניים משנת ,2014 כתב פוסט עם ניגון מתלהם בפייסבוק ב :12.05.21 ''הכי טוב לא לדבר ולא לכתוב יותר תגובות ולא להעלות פוסטים, אני הולך למחוק הכל מאצלי. אני לא מצליח להבין את אלה שרק מדברים, מה הרווחתם מזה? אתם תלמדו בתקופה הקרובה, כל הנוער הולך להיעצר, כל הכבוד לפטריוטים!''

ב 18.05.21 הוא איים על משת"פים, תוך כדי שהוא מביא דו גמה מסצנה בסדרה סורית, שבה מתוארת תפיסת משתפי פעולה עם הצרפתים כאשר שלטו בסוריה. המסר לא ניתן ליותר מדי פרשנויות: איום על חיילים/שוטרים ערבים המשתפים פעולה עם היהודים. ''לא ראיתם מה קרה לו )לדמות שהיתה משת"פ בסדרה; ,"?(א"י כותב קשאשא. "אללה יפעל נגד כל סוכן שפועל נגד ארצו ומולדתו''. ב 6 ביוני ממשיך וכותב קשאשא: ''אם אתה מלשין על קולגה בעבודה - זו לא גבורה, יכנו אותך כלב. אם אתה מלשין על השכן שלך, גם יכנו אותך כלב''.

וזה ממשיך: ג'נאן מוסלמני, מורה לחינוך גופני בתיכון משנת ,2012 שיתפה במהלך מבצע שומר החומות פוסט תמיכה בשביתת ההזדהות עם תושבי רצועת עזה ונגד "מעשי הטבח בעזה", לשון הפוסט. בהמשך ולאורך השנה כתבה מוסלמני עוד כמה פוסטים שהביעו תמיכה במחבלים היושבים בכלא. כך למשל באוגוסט 2021 העלתה שני פוסטים של תמיכה בשחרור המחבלת ההרה אנהאר א דיק, שנעצרה בניסיון לבצע דקירה. "אם העניין שלנו הוא נשים באופן כללי, אז נשים מדוכאות הופכות לעניין הפרטי שלנו", שי תפה פוסט הדורש את שחרור המחבלת. בספטמבר '21 הביעה תמי כה במחבלים שברחו מכלא גלבוע, ולאחרונה, באפריל ,'22 הביעה תמיכה בשחרור המחבל אחמד מנסארה, שבגיל 13 השתתף בפיגוע דקירה קשה בפסגת זאב.

פאודי, מורה לאנגלית בתיכון משנת ,2012 פרסמה במהלך מאי '21 שלושה פוסטים עם הציטוטים הבאים: "אללה, אנחנו מובסים אז תן לנו ניצחון". "מי שרוצה ברעת המוסלמים - עונשו שחיטה''. ו"אללה שחרר את הרוע והפגיעה של הצוררים מאל אקצא". אם אלה הדברים שכתבו הארבעה בגלוי, ברשתות החברתיות, כאשר בין עוקביהם גם תלמידיהם - מעניין מה הם אומרים בסתר בין כותלי הכיתה. בכל מקרה נראה שהמילים הללו לא נפלו על אוזניים ער לות: תלמידי בית הספר, כמו רבים מצעירי העיר, השתתפו בהפגנות.

בתי כנסת ריקים

מאז מבצע שומר החומות לא שבה השלווה לעכו. את העיר עוטף שקט מתוח ושברירי, שמופר עם גלי סערה שמכים בעיר החוף היפה פייה והמדממת הזאת. עכו ממשיכה לספוג אלימות לאומנית של צעירים ערבים הפוגעים ביהודים. מי שעוקב אחרי האירועים הוא עיתונאי "מקור ראשון", יאיר קראוס, שחשף את המקרים הבאים: באוקטובר 2021 שני צעירים ערבים, שרכבו על אופניים חשמליים, דחפו והפילו נערה יהודייה; בנובמבר 2021 שני בני מיעוטים ניסו לדקור באולר שני תלמידים של המכינה הקדם צבאית; בהמשך עוד שני ילדים יהודים הופלו על הקרקע על ידי רוכבי אופניים ערבים; ב 12 במאי 2022 עשרות נערים ערבים תקפו באלימות, בקרשים, סכינים וברזילים, ופצעו שני צעירים יהודים שדגו בנמל עכו; בשבוע שעבר, ב 15 ביוני, שישה קטינים נעצרו זמן קצר אחרי שיידו אבנים על חניכי ביה"ס לקציני ים בעכו, שהתאמנו אחר הצהריים בחוף.

את האווירה המדכאת בעכו ואת תחושת חוסר הביטחון ברחו בות העיר מתאר א', תושב העיר זה שנים רבות. "אל העיר העתיקה אני לא מתקרב בכלל כי אין לי מה לעשות שם, ולא נעים ללכת לטייל או לבקר במקומות שבהם שולחים בך מבטי שנאה. גם בר חובות במרכז העיר תושבים שמסתובבים עם סממנים יהודיים, כמו כיפה וציצית, סופגים קללות ותנועות מגונות, כדבר שבשגרה".

א', בן 60 ואב לחמישה, עובד בתחום החינוך. רבים מעמיתיו הם ערבים, לכן הוא אינו מעוניין להזדהות בשמו. מדי שבת הוא צועד 25 דקות ברגל מביתו אל מרכז העיר, כדי להשלים מניין באחד מבתי הכנסת במקום. חלק מבתי הכנסת סגורים בשבתות, ואחרים, שבעבר התפללו בהם 600 איש, בקושי מצליחים לגרד מניין. בעבר שקקו החיים היהודיים ברחובות הראשיים של עכו, אבל עם הש נים היהודים נדדו הלאה, וכיום רוב תושבי מרכז העיר הם ערבים. "לפני חודש תפסנו שני ילדים שזרקו אבנים על בית כנסת ברחוב דרך הארבע", הוא מספר. "מדובר בבית כנסת שלצערנו הוא סגור בשבתות כי אין מניין. במוצאי שבת הודעתי על האירוע לפיקוח העירוני, ואין לי מושג מה עשו עם זה. לא הלכתי למשטרה מפני

מתן פלג )"אם תרצו"(: "אין פלא שיש הקצנה בקרב צעירים ערבים, כשהדמויות שאמורות לחנכם כותבות שאזרחי ישראל 'יקבלו את עונשם מאללה'. לאחרונה חשפנו יותר מדי מורים שהסיתו אך כמעט לא נענשו"