ראש בראש. מערכת הבחירות לכנסת ה 25 אינה אמורה להיות שידור חוזר של הבחירות הקודמות, כלומר מניעת שובו של נתניהו להגה השל טון גם במחיר של שיתוק מדיני מוחלט. מי שמאמין באמת בחזון המדינה היהודית דמוקרטית, ובכך שהציונות אינה רעיון אנכרוניסטי, אינו יכול להרשות פסק זמן מדיני.

על המפלגות המאמינות בחלוקת הארץ להקים חזית משותפת, שלא תאיין את קיומן הנפרד, אך תאפשר להקים סיעה אחת בכנסת ולהיאבק למען מטרה משותפת. היעד המוסכם יוכל להתממש באמצעות פתרון שתי המדינות )ורצוי תחת מטרייה של קונפדרציה שתמנע את הצורך לפנות התנחלויות ממזרח לגבול העתידי(, ואם לא - באופן חד צדדי. הסיכון מקיומה למעשה של מדינה אחת בין הים הירדן, עולה על הקשיים הבי טחוניים העלולים לנבוע מפתרון שאינו מוסכם על הצדדים.

את החזית המשותפת יש להקים לפני הבחירות, ולהסכים כי בראשה יעמוד יאיר לפיד, ראש ממשלת המעבר, שהוכיח בשנים האחרונות את יכולותיו הפוליטיות והמנהיגותיות. אם אי אפשר יהיה להקים חזית רחבה שכזו, יש לברך על כל מערך שניתן יהיה להקים בתוך מחנה השלום, ול פני כולם - מערך בין העבודה ומרצ. מכל מקום, תהיה זו החמצה כואבת אם תמונת המפלגות שהתמודדו בבחירות הקודמות תישאר כמות שהיא.

בבחירות יתקיים מאבק ראש בראש: לפיד מול נתניהו. הדבר האחרון שמחנה המרכז שמאל זקוק לו הוא מערכת בחירות שבה כל מרכיביו האחרים יתחרו ביניהם על החלשתו של לפיד. גם מאמץ הפוך, של לפיד להחליש את בעלי הברית הרעיוניים שלו, יפגע מאוד בסיכויי המחנה הזה להצליח. אם מחנה המרכז שמאל יתברך במספר גדול של מנדטים, תהיה לו אפשרות לחבור למפלגות מרכז ימין במאמץ להקים ממשלה, ובלבד שמפלגות אלו יאפשרו את קיומו של מהלך מדיני )כפי שנעשה הדבר בעבר בין המערך למפד"ל( שיוכרע בבחירות או במשאל עם. ביקור אחר לגמרי. ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן באזור בחודש הבא יישא אופן שונה לחלוטין מזה שאמור היה להתקיים אילו נותר נפתלי בנט רה"מ. לביידן היו יחסים טובים עם בנט, והוא עשה מאמצים שלא לפגוע בו, למרות חילוקי הדעות המדיניים הקשים ביניהם. הקרבה האידיאולוגית בין ביידן ללפיד גדולה הרבה יותר, והדבר עשוי לאפשר קיום מפגש אזורי בשולי הביקור, שייעשה בהשתתפות לפיד, הנשיא מחמוד עבאס, ואולי גם נציג סעודי בכיר. מהלך כזה עשוי להפוך את מסעו של ביידן למשמעותי מאוד, כאשר המסר המרכזי הוא נכונות ארה"ב וסעודיה - לצד מדינות ערב שחתמו עם ישראל על הסכמי אברהם - ללוות )ולסייע במימון( הסכם ישראלי פלשתיני שהמשא והמתן עליו ייפתח לאחר הבחירות. להתמקד במחנה. את מערכת הבחירות הראשונה שלו, ב ,2013 החל יאיר לפיד באריאל, כדי להוכיח שאינו איש שמאל. הוא באמת אינו איש שמאל, אך בעיני המחנה הביביסטי גם אביגדור ליברמן הוא שמאלן, ושום ניסיון להפריך זאת לא יעזור. המאמץ העיקרי צריך להתמקד בשכנוע אנשי המרכז שמאל להצביע, כדי למנוע ממשלה בראשות נתניהו שת כלול, בהכרח, את איתמר בן גביר וחבריו הבעייתיים.

אין מדובר במשחקי מילים נוסח "זה ביבי או טיבי", אלא בהפיכתה של ישראל למדינה אחרת. נתניהו היה זה שהביא להכנסתו של בן גביר, הנושא על גבו שתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור, שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור, ועוד כמספר הזה הרשעות בגין הסתה לגזענות וכיוצא באלה, אל מליאת הכנסת. "ממשלת ביבי בן גביר" אינה סיסמת בחירות מאיימת, אלא האופציה הריאלית ביותר במצב של ניצחון הימין. התמקדות לפיד בחיזוק המחנה עשויה הפעם להביא להפתעת הבחירות.