עיתון ישראל היום

טיסה לשום מקום

מכונת ההשמצות מיצתה את עצמה: גם בסקרים האופטימיים אין לגוש נתניהו 61 ● בנט נשכב על הגדר, ואיבד שלא בצדק קרדיט בימין ● כעת הגיע זמנה של איילת שקד

לא צריך להיות פרשן פוליטי דגול כדי להבין שכנראה, גם סבב בחירות נוסף יהיה בבחינת טיסה לשום מקום. עדיין לא נצפה בדל סקר שהקנה לבנימין נתניהו את התוצאות שהוא רואה בחלומותיו, שבהם הוא בונה גוש של 61 מנדטים. גם הסקרים הנוכחיים מוקד מים ומסוכן להסתמך עליהם מבחינת נתניהו. מכונת ההשמצות, המתחזה לימין האמיתי ומשחירה את מי שמחוץ לשליטה של ביבי, עובדת זה שנה במלוא הכוח. היא הטעתה רבים, אבל מיצתה את עצמה. לכן סביר להניח שבעוד ארבעה חודשים, אחרי 2 מיליארד שקלים נוספים שייזרקו לפח, לצד אינסוף מדון ושנאה פנימית, יימצאו חסידי נתניהו באותו המקום.

מה יקרה אי שם בתחילת נובמבר, כשיתברר שביבי נכשל בפעם החמישית בהרכבת קואליציה? האם גם אז ימשיך להיות זה שאין לגלובוס קיום בלעדיו? האם לפחות אז יימצאו אנשים בצמרת הליכוד, שיפשטו את מדי הגמד ויכריחו את נתניהו ללכת הביתה, לטובת הימין והמדינה?

ואפילו נניח שנתניהו יצליח להרכיב קואליציה יחד עם ימינה, שתישאר בסביבה. הרי אין סיכוי שיימצאו 61 איש שיתמכו במטרה העליונה של כל המהלכים - לסכל את המשך המשפט בכל מחיר. בין שבאמצעות מינוי עורך דין מטעם המשפחה כיועץ המשפטי לממשלה וביטול כתב האישום, ובין שבאמצעות חקיקת חוק צרפתי שלא שמעו עליו אפילו בפריז, שבמסגרתו יבוטל המשפט - רטרואקטיבית.

אז מה הועילו חכמים בתקנתם? המטרה המרכזית לא תתקיים. ביבי ייאלץ לחתום על עסקת טיעון ולפרוש, או להתמודד עם הסיכון המשמעותי שייכנס לכלא, לפחות בשתי הרשעות של מרמה והפרת אמונים.

ואפילו נניח שהמתחזים לימין יקוששו 61 מנדטים, הרי מאז ומעולם פחד ביבי לשלוט ללא מרכיב משמעותי מהשמאל. מאהוד ברק ועד ציפי לבני, מיאיר לפיד ועד בוז'י הרצוג, תמיד הוא נמנע מקואליציית "מלא על מלא". הפעם זה יהיה מוצדק, כי מה תהיה הלגיטימציה של ממשלה עם סמוטריץ', בן גביר, גפני ודרעי, אם זו תנסה לכפות את השקפת העולם של כל חלקיה. ואיך יוכל נתניהו להימנע מלהיסחט על ידי כל חבר כנסת בודד, מבן גביר ועד נציגי הרב טאו, מרבני החרדים ועד הוועדים הגדולים. זה יהיה סיוט קואליציוני וסיוט לאומי. והכל קצר מועד, עד לעסקת הטיעון או הכלא.

לכן, למגינת ליבו של יאיר נתניהו, לו נותרה לאביו טיפה של תבונה, הוא היה חוטף כל אפשרות להרכיב מיידית ממשלה עם בנט, שקד וסער בכנסת הנוכחית, בכל מחיר. כולל העמדת ערובות אפקטיביות לכך שנתניהו לא יקים ממשלה ואחרי חודשיים יכריז על בחירות. לפני כשבועיים הוא סירב לספק לגדעון סער ערובות אמיתיות שכאלו, השבוע זה כבר היה מאוחר מדי. סער סירב לכל פנייה.

את האפשרות ההגיונית והמתבקשת ביותר, שלפיה במקום בחירות - נתניהו יפנה את הבמה ליולי אדלשטיין או לבכיר ליכודי אחר, כדי להקים מיידית קואליציה לאומית טובה, אנחנו כבר לא מזכירים. חבל על המילים.

גנץ הקדוש

אחד המחוזרים המרכזיים מצד הליכוד, גם השבוע, היה בני גנץ, שלא תאמינו - התלבט. אלא שעוד לפני שהעמיד למבחן את חברי הכנסת שלו, היו מי ממקורביו שגרמו לו להתעשת, להיזכר בטיפול שהעביר אותו נתניהו, ולהודיע שאין על מה לדבר. חולשת הדעת של בני גנץ לא כל כך מפתיעה כאשר בוחנים את הבי צועים שלו כשר ביטחון בשנה האחרונה. בעוד הממשלה, בראשות נפתלי בנט, הובילה קו נחוש ואסרטיבי יותר מכל ממשלות נתניהו, גנץ עצמו היה החוליה החלשה. למעשה, גורמים בממשלה תפסו אותו כשגריר האמ ריקני השני, שלא מעז להזיז עט ללא אישור מוושינגטון. בדחיפת האמ ריקנים הוא פצח ברומן עם אבו מאזן וחילק מתנות לארגון הטרור שלו. גנץ גם ישב באופן קבוע עם נציגי ארגונים מהשמאל הקיצוני והושפע מהם עמוקות, בכל הנוגע למדיניות ביו"ש.

חשוב לשים לב עד כמה האופוזיציה המתחזה לימין הנחיתה מהלו מות על בנט - "הנוכל שחבר לתומכי טרור" - אבל לא השמיעה אוושה לכיוונו של בני גנץ. בנט הודיע שלא ינהל משא ומתן עם אבו מאזן ובלם את הקונסוליה לירושלים, גנץ העביר הון באופן בלתי חוקי לפ לשתינים והפקיר את שטחי ,C הוא אפילו נטה להיכנע לחמאס במצעד הדגלים גם השנה. ובכל זאת אופוזיציית "הימין" של ביבי הותירה אותו ללא פגע. בני הקדוש.

הזמן של איילת שקד

ובכל זאת, המבוי הסתום שאליו הגיע נפתלי בנט, באופן צפוי לח לוטין, מעמיד את הימין האידיאולוגי בסיטואציה אלקטורלית קשה במיוחד. במהלך השנה האחרונה הם ספגו שקרים והשמצות ללא תגובה הולמת, כיוון שגם הפה וגם קו ההסברה שלהם היו חסומים - רתומים לאחדות ולשימור הקואליציה. בנט עצמו, מעבר לענייני המדינה שבהם בסך הכל טיפל היטב, נאלץ למלמל מנטרה בלתי פוסקת של אחדות, במקום להלום חזרה במשמיציו. הוא ואיילת שקד אפילו ניסו, לא פעם, להסתיר הישגים משמעותיים שהגיעו אליהם בתחום ההתיישבות וקידום ערכי הימין, פשוט כדי שלא לתקוע אצבע בעין של השותפים משמאל, שגם כך בלעו לא מעט.

דוגמה מובהקת לכך התרחשה בראשית חודש מאי האחרון, לקראת כינוסה של מועצת התכנון העליונה, שאישרה תכנון של אלפי בתים ביו"ש. זו היתה רשימה שכבר הורזתה אחרי סיבוב לחץ אמריקני, אבל בוושינגטון לא הסתפקו בכך ולחצו לבטל הכל. אלא שאיילת שקד הבהירה לשותפיה שמבחינתה, המספר שאושר הוא קו אדום. ברוב חוצפתו, צלצל לשקד השגריר האמריקני תום ניידס, אויב מושבע של ההתיישבות. הוא דרש להסכים לביטול או לצמצום משמעותי של אישורי התכנון. בת גובה הודיעה לו שקד חגיגית שאם יירד בית אחד - היא מפוצצת את הקואליציה. ניידס התקשר בייאוש לראש הממשלה, רק כדי לשמוע שהוא מגבה את שרת הפנים. הסוף ידוע: השמאל, הפלשתינים והאמריקנים נאלצו לבלוע את הצפרדע.

והנה, הסיפור הזה, שהיה מסייע לימינה בהתגוננות מול התקפות המשמיצים בזמן אמת, הוטמן עמוק בבוידעם. עכשיו הגיע הזמן להסיר את הכפפות, ומי שצברה את הקבלות וצריכה לקחת את המושכות היא דווקא איילת שקד. היא, כמי שידועה שלא ויתרה על המאמצים להקמת ממשלת ימין, מי שרשמה הישגים מובהקים לערכי הימין, בתוך ממשלת הניגודים - היא זו שחייבת לתפוס מנהיגות. נפתלי בנט החליט לפני שנה להישכב על הגדר ולהרוויח חוויית ראש ממשלה עם שבעה מנדטים. כך הקרדיט שלו בימין נשחק מאוד, לא בהכרח בצדק. לכן, שוב: מי שחייבת ליטול את המנהיגות ולהוביל קמפיין אסרטיבי וצלול, שייצג קהל חשוב שאינו שבוי בקסמי נתניהו והרבנים, היא איילת שקד.

מה יקרה אי שם בתחילת נובמבר, כשיתברר שביבי נכשל בפעם החמישית? האם לפחות אז יימצאו אנשים בצמרת הליכוד, שיפשטו את מדי הגמד וישלחו את נתניהו הביתה, לטובת הימין והמדינה? האופוזיציה ה"ימנית" הנחיתה מהלומות על בנט שבלם את החזרת הקונסוליה וסירב להיכנס למו"מ עם אבו מאזן. אבל את גנץ, שהעביר הון לפלשתינים והפקיר את שטח ,C היא הותירה ללא פגע. בני הקדוש

News

he-il

2022-06-24T07:00:00.0000000Z

2022-06-24T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/281801402640603

Israel Hayom