סוגיית הפערים הכלכליים היא אחד מהנושאים המטרידים ביותר את הציבור בישראל - כך עולה מסקר עמדות הציבור שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה, לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שהתקיים השבוע, ולא בכדי.

בישראל יש כיום שתי כלכלות, שהפערים ביניהן הולכים ומתעצמים: כלכלת ההיי טק, שמעסיקה כ 10% מהעובדים במשק ומשלמת משכורות גבוהות; וכל יתר הכלכלה, שרוב עו בדיה נמצאים הרחק מאחור.

פריון העבודה והשכר הגבוה שמא פיינים את ענף ההיי טק מתאפשרים הודות לערך המוסף שמניב כל עובד בתעשייה זו. אחד המפתחות להעלאת הפריון גם ביתר ענפי המשק הוא שי פור ביצועי ההון האנושי וההון הפיזי, כחלק ממהלך קידום החדשנות.

לחדשנות יתרונות אדירים - בצ מיחה ושיפור הפריון, ביצירת מקומות עבודה ובצמצום פערים - אך לחברות רבות, בעיקר המסורתיות יותר, יש קושי להטמיע חדשנות.

על ממשלת ישראל לאמץ אסטרט גיית חדשנות רחבה שתטפל בחסמים אלה, בשני רבדים: במעבר להסתכלות רחבה על המושג חדשנות שתכלול גם כזו שאינה מו"פ, לצד פיתוח כלי מדידה שיטתי של חדשנות במובנה הרחב, כמקובל במדינות המתקדמות.

ברובד השני יש לקדם באופן אק טיבי חדשנות בהגדרה רחבה זו בכל ענפי המשק, בדגש על המסחר, השי רותים ויתר הענפים המסורתיים. לסיכום, בזכות החדשנות הישראלית בנינו את המותג "אומת הסטארט אפ", שכולנו גאים ומתברכים בו. אם נשכיל להרחיב אסטרטגיה זו ליתר המשק, נוכל לקדם צמיחה מכלילה ולצמצם פערים כלכליים וחברתיים.