אם יש חברים, לא צריך פרו טקציות: תושב ירושלים הועמד לדין באשמת תקיפת שכנו - פקח בשיטור הקהילתי. השופט שדן בתיק, פאול שטרק, החליט לזכות את האזרח וקבע, בין השאר, כי מדובר בהגנה עצמית וב"אכיפה בררנית".

הסיבה: דווקא הפקח היה זה שהיכה ראשון, ולמרות זאת נגדו לא הוגש כתב אישום. "יש לנחש", כתב השופט, "שה סיבה לכך היא שהמתלונן היה מוכר בת חנה וחלק מהמחלקה לשיטור קהילתי, והנאשם לא".

לפי כתב האישום, הנאשם גר בס מיכות למתלונן. באחד הימים בשעות הלילה ניגש הנאשם לחצר ביתו של המתלונן, שבו נכח המתלונן עם ילדיו ואשתו, וביקש מהמתלונן לשמור על השקט, תוך ניסיון להיכנס לחצר ביתו. בתגובה דחף המתלונן את הנאשם מח צרו, וזה היכה את המתלונן באמצעות מוט ברזל בראשו.

עקב מעשה הנאשם נגרם למתלונן חתך במצח, והוא נזקק לטיפול רפואי בדמות הדבקה. בגין מעשים אלה הואשם הנאשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש.

קרב גרסאות

לפי גרסת הפקח, באותו לילה הוא ישב על מדרגות בחצר מגודרת בסמוך לדירתו. הוא שמע קול הקורא לילדיו להיכנס לבית. המתלונן ניגש לשער החצר. לטענת המתלונן )שלדבריו לא הכיר את הנאשם(, הנאשם הסתכל עליו במבט מאיים, קרא לו לצאת מהחצר ואמר לו "בוא". בחוץ שררה חשיכה, והמתלונן ניגש לנאשם והדף אותו מחוץ לחצר. לפתע הרגיש מכה בראשו והחל לדמם. המתלונן אישר כי קודם הדף את הנאשם, בטרם זה הביא את מוט הברזל.

מנגד, הנאשם העיד שהתלונן פע מיים נגד המתלונן עקב רעש. התלונה האחרונה היתה חודש לפני האירוע. לפי הנאשם, בכל פעם שהגיעה המשטרה, דבר לא נעשה נגד המתלונן.

לדברי הנאשם, בעת האירוע הוא ירד במדרגות לחצר המתלונן. הוא עמד ליד השער, אך לא נכנס לחצר. הנאשם רצה לשוחח עם המתלונן ולבקש ממנו ומי לדיו להיות בשקט. המתלונן צעק על הנאשם, ניגש אליו, חבט בפניו ודחף אותו אחורה. בתגובה תפס הנאשם חפץ שהיה במקום, זרק אותו על המתלונן וברח. לדבריו, כל האירוע ארך פחות מדקה.

השופט, שזיכה את הנאשם, קבע שההסבר הסביר יותר לטעמו הוא הסבר הנאשם, שלפיו לאחר שחטף מכה אחז בחפץ וזרק אותו לכיוון המתלונן - ובכך נגרמה החבלה במצח המתלונן.

"נחה דעתי שיש לקבל את גרסת הנאשם, מאחר שמדובר בגרסה עקבית עם מעט מאוד ואם בכלל סתירות פני מיות... לפי עדות המתלונן, בניגוד לע דותו במשטרה ובבית המשפט, הוא הגיע לשער עצבני ונתן לנאשם מכה. המס קנה המתבקשת היא שבעקבות מעשה המתלונן הנאשם זרק על המתלונן מוט ברזל", נכתב בהכרעת הדין.

השופט הוסיף באשר להחלטתו שמ דובר בהגנה עצמית: "מבחינה גופנית, המתלונן היה יותר גדול ובעל הכשרה מקצועית כאיש שיטור קהילתי. הת רשמתי שהמתלונן בעל מבנה גוף של אדם שהולך לחדר כושר ומרים משקו לות. לנאשם לא היה ביטחון שהמתלונן יסתפק במכה או בהדיפה.

"בנוסף, בסרטון תועדו דברי המתלונן שאם היה תופס את הנאשם - היה הורג אותו... עובדה שהנאשם הסתפק בכך וברח, ולכן על פניו מדובר במעשה מי דתי נוכח הנסיבות במהלך האירוע, ללא כוונה מעבר לרצון להימלט".

השופט גם הוסיף כי קיימת בתיק זה "אכיפה בררנית", מצד המשטרה, כאשר הנאשם הגיע לתחנה להתלונן ומייד נחקר כחשוד, לעומת המתלונן שהגיע לתחנה לאחר מפגש עם שוטרים שה גיעו לזירה בעקבות דיווח על האירוע.

"על פניו, היה חוסר איזון באופן שבו המשטרה טיפלה במתלונן לעומת הנא שם. למה מלכתחילה להעדיף את המ תלונן על פני הנאשם? האם בהיות המ תלונן פקח, יש להטות משקל לטובת המתלונן באופן גביית העדויות?".