עיתון ישראל היום

העסקה - הזדמנות לאיחוי הקרע בעם

פרופ' יובל סיני |

מאז הביע פרופ' אהרן ברק את דעתו בעד עסקת טיעון בין הפרקליטות לבין בנימין נתניהו, רעשה הארץ. הצעתו הותקפה מימין ומשמאל. במחנה הימין רואים רבים בעצם התערבותו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר בסוגיה עדות נוספת לאקטיביזם שיפוטי של אבי המהפכה החוקתית. משמאל רואים רבים בהצעתו פגיעה בשלטון החוק, כניעה לנתניהו וסטייה ממורשתו הליברלית של השופט ברק עצמו. שני הצדדים מתמקדים בהיבטים הפוליטיים פרסונליים, השמאל כאנטי ביבי והימין כאנטי ברק.

ואולם, ההתמקדות בהיבטים הללו מקשה עלינו לבחון בצורה אובייקטיבית ועניינית את עצם ההצעה לעסקת טיעון. בין השאר, בדבריו בזכות עסקת הטיעון ציין ברק את החשש מפני הקרע בעם. זהו הנימוק המשכנע ביותר לטובת עסקת הטיעון, ולא הנימוקים שהודגשו יותר בת קשורת, הקשורים להגנה על מערכת המשפט ועד כמה נתניהו הגן עליה או לא.

כמי שמתמחה ביישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות מחוץ לכותלי בית המשפט, אני סבור שלא הכל שפיט. מע רכת המשפט צריכה לנהוג בריסון ובענווה, ולהודות שלא כל סוגיה צריכה להיות מוכרעת בבית משפט, בוודאי לא סוגיות הנתונות במחלוקת חריפה בחברה הישראלית. אני מאמין גדול בכוחם של הליכי גישור ופשרה ליישב סכסוכים קשים יותר מאשר הכרעה בבית משפט. הכרעה שיפוטית דיכוטומית, שבה צד אחד יוצא מנצח וצד אחר מפסיד, פעמים רבות רק מחריפה את הסכסוך בין שני הצדדים.

משפט נתניהו נהפך לסוגיה שנויה במחלוקת חריפה, לא בשל אופיו של נתניהו, אלא בשל העובדה שמשפטו נוגע בעצב הרגיש ביותר בחברה הישראלית, ומעורר בעוצמה רבה את מלחמת התרבות ופוליטיקת הזהויות המתחוללת בתוכה. השאלה המשפטית פלילית הצרה, דהיינו - אם נתניהו עבר עבירה של שוחד ושל מרמה והפרת אמונים או לא, היא רק קצה הקרחון של סכסוך עמוק וחריף הרבה יותר, החוצה את החברה הישראלית.

התייחסותנו למשפט נתניהו היא כמו פצע פתוח המורכב מרגשות עזים ומנקז לתוכו כל השסעים בין ימין ושמאל, ליברלים ושמרנים, מצדדי מדינת הלאום היהודית וחסידי מדינת כל אזרחיה, אנשי מדינת תל אביב ואנשי הפריפ ריה. סכסוך כזה אינו צריך להיות מוכרע בבית משפט. הוא מצריך פתרון אחר, שיישב את הסכסוך ויאחה את הקרעים באמצעות פשרה.

לאחרונה אמר השופט נעם סולברג כי "הפשרה היא הישג, לא כישלון". אכן, "פשרה נתפסת בתודעתנו כדבר שאינו שלם, פגום, לא מוצלח, צולע, מחייב ויתור, משהו של בדיעבד; לעולם לא מלכתחילה ובלב שלם". ואולם, קובע סולברג, "הסטיגמה שדבקה בה מרתיעה אותנו מחתירה לפשרה, גם במקום שבו היא נחוצה, רצויה ומיטיבה. אולי נרגיל את לשוננו לדבר על 'איחוי', חיבור, הכרה, בנייה, מטבע לשון שיבטא יצירה, סבר פנים יפות".

הרב לורד יונתן זקס ז"ל, רבה הראשי לשעבר של ברי טניה, כלל בספרו "רעיונות משני חיים" את הרעיון הבא: "אם אתם מוצאים את עצמכם בקונפליקט המאיים לפרק דבר מה לגורמים - נישואים, משפחה, עסק, קהילה, מפלגה, ארגון - נסו ליצור בין כל הגורמים ברית שתלכד אותם סביב יעד משותף, באופן ששום צד לא יטען לניצחון או יחוש תבוסה". דבריו נכונים במיוחד בסכסוכים עמוקים בין קבוצות שונות של החברה, המאיימים על עצם קיומה.

הרב לורד יונתן זקס ז"ל הציע: "אם אתם מוצאים עצמכם בקונפליקט המאיים לפרק דבר מה לגורמים - נסו ליצור בין הצדדים ברית שתלכד אותם סביב יעד משותף"

המשך המשפט נגד נתניהו, שעלול לארוך שנים רבות, יעמיק עוד יותר את הקרעים בחברה. רבים מאנשי המחנה הלאומי בישראל יראו בהרשעתו של מנהיגם תולדה של רדיפה אידיאולוגית ופגיעה קשה בזהותם וברגשותיהם, ואילו רבים מאנשי השמאל לא יסתפקו בפחות ממאסרו וסילוקו מהזירה הפוליטית של יריבם הגדול. זו העת לאחות את הקרעים, וליצור ברית שתאפשר להתחיל עידן חדש של עוצמה ושגשוג של החברה הישראלית. הדרך היחי דה לעשות זאת היא לסיים את פרשת נתניהו באמצעות עסקת טיעון או חנינה.

עַמוּד רִאשׁוֹן

he-il

2022-01-24T08:00:00.0000000Z

2022-01-24T08:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/282140704758494

Israel Hayom