עיתון ישראל היום

סדר העדיפויות של הממשלה: לא למשילות, כן למסעות נקמה

| מתי טוכפלד

לא ברור עד כמה ועדת החקירה הממלכתית שעליה הוחלט אתמול תוציא תחת ידיה החלטות דרמטיות, אבל מה שכן ברור הוא שבה חלטת הממשלה הנוכחית לחקור את הממשלה הקודמת נקבע תקדים מופרך, שכן ככל הנראה לא מדובר בהחלטה חד פעמית על מקרה חריג, אלא על תחילתה של מורשת. די ברור שהממשלה הבאה תעשה אותו הדבר לקודמתה, וחוזר חלילה. ההחלטה אתמול מחזקת את התחושה כי חברי הקואליציה הנוכחית, יותר מאשר באו למשול - באו למסע נקמה.

חברי הקואליציה באים מעולם ערכים ותפיסות שונות, עד שזה מגיע לנתניהו. לגביו יש תמימות דעים. הימין יהיה מוכן למסור שטחים והש מאל לבנות עוד מאחזים ביהודה ושומרון אם יידעו שאיכשהו המהלך יזיק לנתניהו. נתניהו היה הציר שסביבו התנהלו ממשלות ישראל בע שור האחרון, והוא ממשיך להיות הציר המשמעותי ביותר גם בממשלה הנוכחית, שבה הוא, כידוע, כלל לא חבר. מרגע שחברי הממשלה זיהו איום בדמותו, באמצעות עסקת טיעון שתטרוף עבורם את הקלפים, מיהרו לצופף שורות, לשכוח שוב את פערי הדעות התהומיים ביניהם, לזנוח, שוב, את עמדות העבר שלהם בנושא, והעבירו החלטה לחקור אותו בטרם יצליח להזיק להם בעצמו.

כל הדיבורים הנמלצים על אודות הצורך בשמירה על שלטון החוק, שומרי הסף, עליונות מערכת האכיפה - נגוזו כלא היו, כאשר חבורת הפוליטיקאים המאיישת כעת את הכיסאות סביב שולחן הממשלה, הע דיפה לטאטא את מסקנותיה מתחת השטיח ולהעמיד טריבונל משפטי מטעם עצמה. אותם אנשים שמבקשים להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה להדיח ראש ממשלה מכהן, באמצעות החוק שלפיו אדם עם כתב אישום לא יוכל לכהן בתפקיד, שמו פס על אותו יועמ"ש שקבע כי נתניהו לא עשה דבר פסול בפרשה.

עוד לפני שהטפסים הונחו לחתימתו של נתניהו במסגרת עסקת הטיעון, יש בליכוד כאלה שכבר חושבים על היום שאחרי. שאלת זהות המנהיג שיבוא אחרי נתניהו היא שאלה שמעניינת לפי שעה את הרואים עצמם מועמדים להנהגה, בני משפחותיהם ומקורביהם, ופחות את מצביעי הליכוד ומתפקדי המפלגה. השאלה האקוטית ביותר שתונח לפתחם, אם נתניהו יפרוש, תהיה אם המנהיג הבא - הזמני או הקבוע - יחתור להצטרף לממשלה הקיימת תמורת נזיד עדשים, עד כמה הוא יצליח לסחוף איתו את כלל חברי הסיעה, ואם יעניק מחילה לפורשים גדעון סער ואחרים במסגרת שיקוליו הפוליטיים לבסס את מנהיגותו.

בניגוד לתדמית שמנסים לא פעם להדביק להם, הליכודניקים דווקא יודעים לסלוח. כמה מהפורשים בעבר התקבלו בחום לאחר שהיכו על חטא ושבו לביתם. בני בגין, דן מרידור, צחי הנגבי ועוד, נישאו על כפיים כאשר חזרו לליכוד לאחר הרפתקה מחוצה לה. אפילו פליטי קדימה אחרים כמו זאב אלקין או אבי דיכטר התקבלו בתשואות, על אף הנזק הרב שהותירה המפלגה ההיא למפלגה הוותיקה שלהם.

אבל אולי הפעם הסיפור מעט שונה. אחרי הכל, ממשלת קדימה נב חרה בזכות עצמה, מה שאי אפשר לומר על הממשלה הנוכחית, שבמובן מסוים כל השותפים בה לקחו חלק באחת התרמיות הגדולות של הפו ליטיקה הישראלית. להעניק להם חנינה יהיה דוגמה רעה למדי עבור אלה שיבקשו לבצע פשעים פוליטיים נוספים בעתיד.

עַמוּד רִאשׁוֹן

he-il

2022-01-24T08:00:00.0000000Z

2022-01-24T08:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/281655373454046

Israel Hayom