הדרישה של גורמים במועצת העיתונות ששופט העליון בדימוס חנן מלצר יבחר בין שני הג'ובים, יו"ר חברת הביטוח "מגדל" או נשיא מועצת העיתונות, לא מספיק חדה. "מגדל" לא צריכה לעניין את חברי המועצה, ולכן הדרישה צריכה להיות התפטרותו של מלצר ממועצת העיתונות.

בארה"ב אין גוף מרכזי של העיתונות, שמקביל למועצת העיתונות בישראל. יש כמה גופים שפועלים מטעם התקשורת או העיתונות, ומי שבוו דק את מטרותיהם רואה בעיקר את נושא הגשמת התיקון הראשון, דהיינו - שמירה על חופש העיו תונות וחופש הביטוי. או בתקופה האחרונה, גופים שנאבקים להשוות זכויות של כתבי פרילאנס או בלוגרים לאלו של כתבי עיתונות הזרם המרכזי.

אופייני שבישראל, כשמדברים בדרך כלל על מועצת העיתונות, מדברים בעיקר על "האתיקה העיתונאית" ועל אכיפת כללי האתיקה. פעם זה היה נשמע טוב, היום זה נשמע כפתח לרגולציה שתפקידה לסתום פיות ולהכריז על כלי תקשורת כבעלי מעמד נחות, ואולי לפעול לסגירתם.

התפקיד החשוב העיקרי של מועצת העיתונות הוא הגנה על עיתונאים וצלמים, שנקלעים להסו תבכות או לעימות מול המשטרה או מול רשויות המדינה. התייצבותה של מועצת העיתונות כ"ידיד בית המשפט", מתוך רצון להגן על צלם או צלמת שהמשטרה דרשה מהם למסור את צילומיהם כראיות מזירת אירוע, היתה פעולה חשובה להגנת העיתונות. הקרדיט לפעילות הזאת שייך לנשיאה הקודמת, השופטת דליה דורנר.

לפני כמה חודשים התמנה כנשיא המועצה השופט חנן מלצר, וזה כשלעצמו היה בגדר חדשות רעות. מלצר היה פעיל מאוד בשנים האחרונות כיו"ר ועדת הבחירות, ובמסגרת תפקידו הפך לדמות שנויה במחלוקת אצל אחדים. העובדה שלאחרונה התמנה כיו"ר חברת הביטוח "מגדל" היא כבר שערורייה, אפילו בלי קשר לתפקידו המקביל כנשיא מועו צת העיתונות. זה אחד המאפיינים שציינה בעבר פרופ' חוה עציוני הלוי, לגבי דרכן הקלוקלת של האליטות בישראל להדק בתוכן את השורות ולשחק משחק מושחת של כיסאות מוזיקליים: היום אתה פוסק בענייני רגולציה של תחום הביטוח, מחר אתה מקבל תפקיד בכיר בענף.

הדרישה של גורמים במועצת העיתונות שמלצר יבחר בין שני הג'ובים - "מגדל" או מועצת העיו תונות - לא מספיק חדה. "מגדל" לא צריכה לעו ניין את חברי המועצה, ולכן הדרישה צריכה להיות התפטרותו של מלצר ממועצת העיתונות. קולות של פעילים במועצת העיתונות מעלים את החשש שבתפקידו כנשיאה - הוא בעצם רוכש השפעה על צורת הכיסוי של חברת "מגדל" כגורם דומיננטי בכלכלה הישראלית. שוב שופט או משפטן בכיר בתפקיד משפיע, כמו שי ניצן בספרייה הלאומית, וכמו השופטים שעומדים בראש מועצות לביקורת גופים ציבוריים או בוועדות מינויים.

יש טיעונים לטובת משפטן בכיר כנשיא מועצת העיתונות, ולו מהסיבה שעיתונאים זקוקים להגו נה מול רשויות המדינה, או אפילו המשטרה. יכול להיות בתפקיד גם עיתונאי בכיר שפרש מהמקצוע ומקובל כסמכות. זה צריך להיות אדם שעיתונאים שמרגישים את לחץ "אכיפת החוק" יוכלו להיעזר בו. הגוף עצמו קצת מיושן. יש תחושה שמלמטה פוו עלים גורמי עסקונה, שרוצים להשתלט על המועצה ולהשתמש בה למטרות לא ענייניות.

בתקשורת עצמה עולות בעיות שאין לאתיקה העיתונאית תשובה לגביהן. קולה של המועצה לא נשמע כשנחשף שעיתונאי או עיתונאים עבדו בשיו רות המשטרה או בשיתוף פעולה איתה. אין למוו עצה אמירה מול חומרי האזנה של טלפונים ניידים ופריצה אליהם.

עצמאות העיתונות וחופש הביטוי צריכים להיות מטרות העל של מועצת העיתונות. בחילופי התכתוו בות בין פעילי המועצה, ביטא אחד העיתונאים את המסקנה המתבקשת: "מלצר לא מתאים (לתפקיד), ואת ההוכחה לכך קיבלנו כעת. חושב שהוא צריך לשים את המפתחות".