הבנות שלי ביקשו ממני השבוע כלב. ראיתי את עצמי בגילן, עם אותה כמיהה לחבר על ארבע שחי איתי בבית, כי אומרים שכלב הוא חברו הטוב של האדם. ובכן, מה אומרים על האדם? על זה גיבשתי דעה כילדה, עם העבודה הראשונה שלי, אי שם בגיל ,12 כדוגווקרית.

זה היה בשנות ה ,90 עוד הרבה לפני שבכלל היו עסקים מושקעים להוצאת כלבים. מכיוון שהייתי צעירה מכדי לעשות בייביסיטר, חשבתי שאם אציע את עצמי בפני אנשי השכונה כמ טיילת עם כלבים במהלך חופשת הקיץ, אזכה לזמן איכות עם כלבים, ובמקביל אחסוך כסף כדי לשדרג לאופניים המוגזמים שרציתי.

מלאת מוטיבציה הלכתי בשרב ותליתי ברחבי השכו נה מודעות מקושטות במדבקות של כלבים, ובהן הצעה: "נערה אחראית ואוהבת כלבים מעוניינת להוציא את כלבכם לטיול בן חצי שעה בזמן שאתם בעבודה. הע לות: 10 שקלים".

תלשתי כמה פתקים עם מספר הטלפון, כדי לשדר שמדובר בבעלת מקצוע מבוקשת. כשחזרתי הביתה מה מסע, הופתעתי לגלות שלא כל השכונה עומדת בתור כדי לשכור את שירותיי. לא אמרתי נואש, וירדתי לגינות להידחף לאנשים לחיים בחיוך. בפיץ' סוחף שיווקתי מדוע מוטב להם לשכור את שירותיי, וס גרתי עסקאות. כמו כל כניסה לעבודה זה התחיל מרגש ומבטיח, עד שחטפ תי את המציאות לפנים. לצד לקוחות מצוינים, היו כאלה שהמתינו שאסיים את הטיול עם כלבם ורק אז התמקחו איתי על המחיר, כי "חמישה שקלים מספיקים לגילך". היו כלבים שסירבו להיכנס בחזרה לביתם, ואני הארכתי על חשבוני את הטיולים לשעות ארוכות כי הם המסו את ליבי. אחר כך הבנתי שרק הקשיתי עליהם ועל עצמי עוד יותר את הפרידה.

כששאלו אותי ברחוב לסוג הכלב שאיתו אני מטיילת ולא ידעתי להשיב, התמלאתי בושה שלא עשיתי שיעורי בית, ומייד רצתי לברר. וכששוקי, כלב רחוב מאומץ שהיה הפייבוריט שלי, בשל היותו מלא שמחת חיים, הותקף על ידי כלב אחר, הזדעזעתי לראות את בעליו של התוקף עומד מולי ומשקר במצח נחושה כדי לכסות על עצמו. השקרים שלו עלו לי בהפסקת הקשר עם שוקי.

בקיץ ההוא הפכתי למותג בשכונה ונהניתי בטירוף עם הכלבים. עם שק מטבעות של עשרה שקלים התייצבתי עם אחותי הקטנה טל )היורשת של העסק( בחנות האופניים האגדית מצמן בתל אביב, ורכשתי את האופניים המדו ברים. התגאיתי מאוד בכך שאני מרכיבה את אחותי על הרמה של כלי התחבורה שרכשתי בכוחות עצמי, ולאורך הרכיבה הביתה צרחנו במלוא גרוננו "ניצחון, ניצחון!"

הרגשתי שעצם רכישת האופניים בעמל כפיי, בעבודה שאני אוהבת, היא בהחלט ניצחון על כל כלב אנושי. ניצחתי את האנושות, ועוד בגיל .12 פחות מ 48 שעות לאחר מכן, האנושות הזאת לימדה אותי שיעור נוסף על כלבים. השארתי לרגע אחד את האופניים מחוץ למכולת כדי לקנות ארטיק, וכשחזרתי הם כבר לא היו שם.