איך נפטרים מיחסי ציבור רעים?

חברת הגיימינג "אקטיוויז'ן" מתמודדת כעת עם מה שיכול להיחשב מכת המוות של המותגים בעולם הנוכחי - יחסי ציבור רעים. בטח כאלה בסדרי הגודל ש"אקטיוויז'ן" יצרה לעצמה, לאור סקנדל שעמדה במרכזו בחודש יולי האחרון. 37 העובדים שבחרו לעזוב את החברה מאז הקיץ תיארו תרבות ארגונית רעילה, שמזכירה בית אחווה של תלמידי שנה א' רווי הורומונים ואלכוהול בקולג' אמריקני. תחקיר של ה"וול־סטריט ג'ורנל" וחקירה משטרתית אכן מצאו עדויות בדבר התנהלות ארגונית בעייתית שכוללת הטרדות מיניות, החפצה, התעמרות בעובדים, אפליה מגדרית ובמקרים חריגים אף אונס; האשמות שמשמעותן סערת רשת, ביקורת פומבית, חרם צרכני, צניחה בהכנסות וכיליון כלכלי. אקטיוויז'ן עוד היתה יכולה לצאת מהסיפור נקייה באופן יחסי בזכות הכחשות גורפות, אלמלא הוכח שמנכ"ל החברה, בובי קוטיק, ידע על ההאשמות ודאג להתעלם או לטייחן היטב. במקרה חריג יותר, נאמר כי קוטיק הסתיר מדירקטוריון החברה מקרה שבו אחת מהעובדות התלוננה על אונס בידי קולגה במקום העבודה. קוטיק עצמו הואשם בהטרדה מינית, דבר שהוא מכחיש - כמו גם את הטענה שאיים על המאשימה ברצח. ואלה - עם כל הכבוד לביל גייטס, לגירושים המתוקשרים ולסקנדלים שהקיפו אותו בשנה האחרונה - אי־סדרים חמורים הרבה יותר.

בדרך לגוגל החדשה?

ענקית הטכנולוגיה "מיקרוסופט" הודיעה השבוע כי היא מתכננת לרכוש את "אקטיוויז'ן בליזארד", אחת מחברות הגיימינג הגדולות והמוכרות בעולם, שעומדת מאחורי "קנדי קראש", "וורקרפט" ו"קול אוף דיוטי", בסכום ענק של 68.7 מיליון דולרים, ובכך תהפוך לתאגיד הגיימינג השלישי בגודלו בעולם, אחרי החברות "טנסנט" וסוני". זה לא שלפני כן לא היתה לחברה דריסת רגל משמעותית בעולם המשחקים ("אקס בוקס", למשל), אבל השילוב בין אולפני הפיתוח הרבים שלה, הישגיה בתחום הווידאו והקונסולות והמוצר "אופיס" - יגרום לה להתחזק עוד יותר ולהיחשב יריבה ראויה לענקיות אחרות בתחומה, מסוג "גוגל".

המוסריות של מיקרוסופט

מוסרית, מהלך הרכישה של אקטיוויז'ן אומר לא מעט על מיקרוסופט ועל כמה בזמנים שבהם אנו חיים - עם כל הכבוד לשיח פרוגרסיבי ותרבות ביטול - מה שמכריע ומכתיב סדרי עולם הוא הדולר הכל יכול. לא חקירת המשטרה, הכתבות הלא מחמיאות או אפילו עצומה של עובדי אקטיוויז'ן הצליחו להביא להדחת המנכ"ל קוטיק מהחברה, ונכון לעכשיו הוא צפוי להמשיך לנהל אותה. מבחינת מיקרוסופט עצם הכפפתו של קוטיק למנכ"ל חטיבת המשחקים שלה, פיל ספנסר, היא מסר קיצוני מספיק. נכון, קשה לדמיין את אותה התנהלות ארגונית מוסיפה להתקיים תחת ארגון מתוקשר וממוסד כמו מיקרוסופט. ועדיין יש מי שיטען שמדובר בהלבנה של מעשים קשים ומתן גושפנקה מוסרית ועסקית לחברה שלא ראויה לכך. אבל למה למיקרוסופט לסכן את שמה בשביל עסקה עם מה שנראה כמו חברה מלאה באנשים מוכשרים אך איומים? ובכן, בכך אפשר להאשים, כמו בכל דבר, את הקורונה.

הצעד המתבקש של נטפליקס

הצורך באסקפיזם גבוה כעת יותר מאי פעם. רק לפני כחצי שנה הודיעה נטפליקס על כניסתה לעולם הגיימינג, כתוצאה מירידה שחוותה בגידול מספר המשתמשים שלה בשנה החולפת. לפני כחודשיים וחצי חשפה את חמשת המשחקים הראשונים שלה, חלקם מתכתבים באופן ישיר עם הפקותיה המקורית, מסוג הסדרה הפופולרית ‪."Stranger Things"‬ בהתחשב בעלייה המטאורית בפופולריות בתחום, הקמת חטיבת גיימינג היא צעד מתבקש. ואם נטפליקס עשתה זאת, אל תתפלאו אם שירותי הסטרימינג האחרים ירצו לקחת חלק בחגיגה.

ענף המשחקים הוא המרוויח הגדול של המגיפה

נוכח הקורונה, הענף חווה עלייה של עשרות אחוזים בכמות צרכניו, ובהם גם מיליונים שעולם הגיימינג היה כמעט זר עבורם לפני כן. רק בישראל קמו כ־03 חברות גיימינג חדשות מאז תחילת הקורונה, ובעולם המספרים מראים נתוני גדילה כמעט בלתי נתפסים. בדו"חות סיכום השנה שלה דיווחה סוני על מכירות של 4.5 מיליון יחידות פלייסטישן ,5 ועלייה של 40 אחוז במכירות מחלקת הגיימינג שלה. מיקרוסופט עצמה דיווחה גם היא על עלייה של 40 אחוז במחלקת הגיימינג שלה ברבעון האחרון של .2021 "זינגה", החברה שתרמה לעולם את "פארמוויל" האהובה, דיווחה בשנת 2020 על הכנסות של 1.97 מיליארד דולר - הגבוהות בתולדותיה, שסימנו קפיצה של כ־05 אחוזים מהשנה שקדמה לה. תאגידי הענק נמצאים כעת בעיצומה של תקופת רכישה מטורפת של חברות קטנות יותר, עם ההבנה שכבר עכשיו וככל שיעבור הזמן - לא תהיה לחברה ללא חטיבה העוסקת בעולמות וירטואלים זכות קיום.