יתרו זכה שתיקרא פרשה על שמו בתורה. פסוקים רבים בפרשה מוקדשים לדבריו. חשיבותו מודגשת ביתר שאת בכך שפרשיית יתרו מקדימה את הפרשה הגדולה של מעמד הר סיני. מדוע זכה יתרו למקום נכבד כל כך?

יתרו מגיע לבקר במחנה ישראל. בשהייתו שם הוא עד לשגרת חיי העם ולתפקודו של משה כמנהיג וכשופט. מול אוהלו של משה משתרך קהל עצום של בני אדם, ויתרו תוהה: " ָמה ַהָדָּבר ַהֶזּה ֲא ֶשׁ ר ַא ָתּה עֶֹשׂ ה ָלָעם. ַמוּדַּע ַא ָתּהי וֵֹשׁ ב ְלַבֶדָּך ְוָכל ָהָעם ִנָצּ ב ָעֶליָך ִמן בֶֹּקר ַעד ָעֶרב". משה מסביר ליתרו כי העם מגיע אליו "ִלְדרֹשׁ ֱאלִֹהים", וגם לשפוט בין איש לרעהו על פי חוקי ה'.

יתרו מבין את החשיבות העליונה של עיסוקו של משה, אבל מזהה קושי עצום בביצוע תפקיד כזה על ידי אדם אחד בלבד במשך זמן ממושך, ואומר למשה: "לֹא טוֹ ב ַהָדָּבר ֲאֶשׁר ַאָתּה עֶֹשׂה ָנבֹל ִתּבֹּל ַגּם ַאָתּה ַגּם ָהָעם ַהֶזּה ֲאֶשׁר ִעָמְּך". ומייד הוא מציע למשה מערכת משפטית היררכית שבה משה יביא את דבר העם לה' ויתווה לעם "ֶאת ַהֶדֶּרְך ֵיְלכוּ ָבהּ ְוֶאת ַהַמֲּעֶשׂה ֲאֶשׁ ר ַיֲעוּשׂן".

לצורך ניהול המשפטים בין איש לרעהו מציע יתרו למשה למנות אנשים ראויים שיהיו "שרי אלפים", "שרי מאות", "שרי חמישים" ו"שרי עשרות" שיהיו זמינים לשפוט את העם בכל עת. נגישות וטיפול מהיר בסכסוכים שבין אדם לחברו ימנעו, מחד, את קריסתו של משה תחת המעמסה, ומאידך: "ְוַגם ָכּל ָהָעם ַהֶזּה ַעל ְמקֹמ וֹ ָיבֹא ְב ָשׁ לוֹ ם".כלומר, משנפתר הסכסוך יוכל כל אדם להמשיך בעיסוקיו האחרים בשלום )על פי פרושו של הרמב"ן(.

יתרו מתברר כאיש ארגון מעולה. הוא הופך עם מפורד ומפוזר לקהילה מאורגנת. הקדמת פרשיית יתרו למ עמד הר סיני יכולה ללמד שכדי שישראל יהיו ראויים לקבלת תורה - עליהם לנהוג כקהילה בריאה, קהילה שיש בה סדר ומשפט צדק. רק כך "ָכּל ָהָעם ַהֶזּה ַעל ְמקֹמ וֹ ָיבֹא ְב ָשׁ לוֹ ם".

אברהם הרגיל, עורך דין, גר באשקלון. חובב ספרות ותנ"ך. נשוי, אב לשני ילדים וסב לשבעה נכדים