עד מתי ימשיכו לזלזל בעובדים בישראל? מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף נתון מדהים לפי בשנת 2020 יותר 50-מ אלף מקרים של תאונות עבודה לא דווחו ככאלו.

במסמך שהוגש לבקשת חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יו"ר ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לעניין בטיחות בעבודה, הוצגו נתונים על בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית בישראל. בין הנתונים שנחשפו היה הפער הבלתי נתפס בין מספר מקבלי דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי לבין הדיווחים על תאונות עבודה. למרות שמספר מקבלי דמי פגיעה בשנת 2020 היה 59,983 )מתוכם – 54,335 שכירים( - רק 8,500 אירועים דווחו בתור תאונות 874-ו) דיווחים על מחלות תעסוקתיות(. מהפער הגדול בין מספר האירועים שדווחו למינהל הבטיחות )יותר (8,500-מ למספר מקבלי דמי הפגיעה בשנת 2020 (60,000-כ) אפשר להסיק בזהירות כי גם כיום, כשנה לאחר מכן, הדיווח למינהל הבטיחות על תאונות לא-קטלניות לוקה בחסר, בלשון המעטה.

לא מדווחים כי לא קונסים?

מחיפוש בקובץ רשימת העיצומים שהתקבלה בהם החלטה עולה כי מתוך 836 עיצומים שפורסמו - לא הוטל שום עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על תאונת עבודה.

בהמשך, חושף מרכז המחקר והמידע את הסיבות לתאונות בענף הבנייה: 61%-כ מהתאונות ההן כתוצאה מנפילה מגובה, ואילו הגורם השני הנפוץ הוא מכה מעצם שנפל באתר.

עוד עולה כי 2020-ב נהרגו בענף הבנייה 32 פועלים - לעומת 40 שנה קודם. אחת הסיבות להפחתה היא הקורונה שהאטה את קצב העבודות.

בדו"ח מינהל הבטיחות לשנת 2020 ובדוח הרישום למחלות תעסוקתיות לשנת 2017 אין נתונים על תמותה ממחלות תעסוקתיות. לפי הערכות מינהל הבטיחות, 800-כ עובדים נפטרים מדי שנה בשל מחלות תעסוקתיות או כתוצאה מסיבוכיהן.