עיתון ישראל היום

פספוס של הלייב

סיקור משפט נתניהו, כל הערוצים

נועם פתחי עובר מסך

אתמול הוכח רשמית שהציבור הפסיד את אחד האירועים התו קשורתיים החשובים בתולדות הטלוויזיה בישראל, יש שיאמרו שהחשוב ביותר. עדותו של ניר חפץ, על שלל התיאורים הגו רפיים, שטפה את הרשתות החברתיות, את אתרי החדשות ואת הרדיו - והכלי העוצמתי והחשוב ביותר, טלוויזיה בשיו דור חי, נעדר מהאירוע. הפעם - לא באשמת "התקשורת". הציבור בישראל נחלק לשניים: אלו שעוקבים אחר המשפט בתחושה שנעשה עוול משפטי למנהיג פופולרי מהימין, ואלו שמבחינתם עצם הגשת כתבי האישום מספיקה להרשעה ולהפלת שלטון.

עבור שני הצדדים, לשידור מלבוליבה של המחלוקת, קרוב לעדויות ולהתנהלות השופטים - חשיבות מהמעלה הראשונה. עד אתמול, הדיון באם יש לאפשר למצלמות הטלוויזיה להיכנס אל אולם בית המשפט, עוד יכול היה להתנהל ברוגע ברמה הפוליטיתו אקדמית; אך רעידת האדמה שמייצרות העדויות הגרפיות של העד בחקירה, שהזכירו סדרות דוקו על מתקני כליאה של עצירים ביטחוו ניים מסוכנים, סיפרה סיפור מטריד ומחריד על איך טולטל נפשית, כלכלית ומשפחתית עד מדינה, שמודה בעצם: "נאלצתי למסור גרסה". רק לדמיין את יום השידורים המיוחד, שבו עד המדינה ואזרח ביו שראל חוזר על האיומים שהוטחו לעברו; את כתבי המשפט יוצאים ונכנסים כדי לדווח; את צוות הפרשנים המשפטי שהיה צריך להגיב בלייב על הדברים.

החשיבות העליונה בהעברת הצמתים החשוו בים במשפט נובעת גם מתחושה קשה אצל חלקים גדוו לים בציבור, שהאמת אינה מתווכת כהווייתה - כתבי המשו פט כמעט שלא מסתירים את עמידתם לצד עמדת הפרקליטות. עדות חפץ, אם היתה משודרת בשידור חי, או אפילו מצולמת ומו שודרת במהדורות - היתה עושה שירות כפול לשאלות הנוגו עות לאינטרס הציבורי: האם המשטרה, הפרקליטות והיועץ המו שפטי לממשלה אפשרו לעבור על החוק, על מנת להגיש כתב אישום בכל מחיר נגד ראש ממשלה מכהן? אם במשפט של האישיות הבכירה במדינה מתבצעות עבירות כאלו על החוק, מה מרשות לעצמן הרשויות לעשות כשזה מגיע לאזרח הפשוט? נתניהו חזר וביקש הכנסת מצלמות, וגם הערוצים עצמם פנו אל הנהלת בית המשפט - אך כולם סורבו. לכן נשאלת השאלה: למי

‪● ● ●‬ במופע המחצית של הסופרבול ,20%0%4וב ראו 144 מיו ליוני צופים גבר לבן תולש חזייה של אישה שחורה, וחוו שף אותה למשך כמה שניות - כמה שניות שהציתו מאבק מגדו רי לאומי בארה"ב השמרנית, וששינו את פני הטלוויזיה לתמיד. מדוע כעסה אמריקה כולה על ג'נט ג'קסון ועל ג'סטין טימברלייק, האשימה אותם ביצירת פרובוקציה נחותה למטרות קידום אישי, ולא האמינה כי היה מדובר ב"תקלה"? על השאלה הזו מנסה הדוקו "תקלה: לחשוף את ג'נט ג'קסון" לענות.

אך הסוגיה המעניינת ביותר היא היום שאחרי: בעוד הקריירה של ג'קסון צנחה - טימברלייק השיג טאצ'דאון אחר טאצ'דאון, בדרך להו פיכתו לאחד מהכוכבים האהובים באמריקה של לפני עידן .MeToo הספיישל של ה"ניו יורק טיימס" עוסק בשאלת האווירה הציבורית, טרום עידן הרשתות החברתיות, שאפשרה לאישה להפוך לקורבן היחיד בפרשה. התקלה המכוונת, או שלא, היתה גם אירוע ששינה את הטלוויזיה האמריקנית לנצח. מה שבטוח, אירוע כזה שהיה קורה היום, כשגופן של נשים אינו חפץ לקידום קריירה, ובגיבוי תנועת "חיי שחורים חשובים", היה ככל הנראה מקדם דווקא את הקריירה של ג'קסון, ואת טימברלייק - שולח לאתרי חיפוש עבודה.

תרבות

he-il

2021-12-02T08:00:00.0000000Z

2021-12-02T08:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/282016150607571

Israel Hayom