איש העסקים אלפרד אקירוב העסיק את שולה זקן, ראשת הלשכה של ראש הממשלה הנאשם אהוד אולמרט, במשך שנתיים, עד אפריל .2014 החשד שעלה הוא שהעסקתה בחברת אלרוב היתה דרכו של אולמרט לשלם לה דמי שתיקה, באמצעות חברים. כשהדבר לא עלה יפה, היא פוטרה.

זה היה יכול להיות מטריד פחות אם היה מדובר בהעסקה בחברה פרטית. כעת, כשאקירוב מנסה להשתלט על חברת הביטוח כלל, אי אפשר שלא להיזכר במקרה הזה ובמקרים של "דילים" קודמים שבמ סגרתם הוחלפו מנכ"לים בבנקים גדולים.

בדיעבד המפקח על הבנקים ביקש להתערב בתהליך, אך זה היה מאוחר מדי. לא פחות מ 5 טריליון שקלים שלנו, "תיק הנכסים של הציבור" שמופקד בבנקים ובחברות הביטוח, עומדים על הכף, כשסכנת הריכוזיות שבה לרחף מעל שוקי ההון.

ראינו את קצה ההתממשות של הסכנה הזו בפרשת שלמה אליהו. הוא לא קיבל אישור שליטה על לאומי מבנק ישראל, אך דרך פלא קיבל אישור מהמפקח על הביטוח דאז, עודד שריג, לרכוש את מגדל ביטוח, אף על פי שהיה ידוע שהוא מהמר בכספים גדולים בלונדון. הוא אף נקנס על ידי רשויות המס על הוצאת כספים גדולים ללא דיווח ואישור. מאז הציבור והרגולטורים אוכלים מרורים ממנו - הוא פועל ככל יכול, הוא החליף שבעה מנכ"לים ויושבי ראש ומערער את היציבות הפיננסית. יצוין שבחברות רגילות לא ניתן להשיג שליטה ללא בעלות על רוב מניותיהן ,(51%) אך במוסדות פיננסיים אפשר להשיג שליטה עם 30% בלבד. המוסדות הפיננסיים מנהלים הון אדיר שלא שייך להם, וכך אקירוב, באמצעות פחות ממיליארד שקלים, יוכל לשלוט ברבע טריליון שקלים 250) מיליון(. דרך אגב, את הסכום הד רוש לו הוא לא יביא מהבית - את רובו, 600 מיליון שקלים, הוא כבר גייס מהמוסדיים, כך הוא מתכנן להשתמש בפנסיות של הציבור כדי להשיג בהן את השליטה.

בימים האחרונים, המפקח על שוק ההון הטיל עיצום כספי גדול על חברת שירביט, אחרי שקבע שהיא לא פעלה כנדרש למניעתה של מתקפת הסייבר עליה. גם בפרשה הזו עלולים להתברר בדיעבד מח דלים גדולים של בעלי העניין בשוק. אך יצירת הריכוזיות הזו היא, בראש ובראשונה, יצירה של המפקחים עצמם, ודווקא הם לא נוטים לקבל אחריות על כך.