בשעה

שיש מי שלא מעוניינים שאנשים עם מוגבלויות יגורו בסמוך אליהם, הח ליטה תהילה כהנא (27) לעבור לגור עם בעלה ושני ילדיה בכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן".

תהילה, גננת במעון יום שיקומי לילדים עם אוטיזם, קיבלה את ההחלטה בעקבות מקרה במשפחתה הקרובה. "היתה לי בת דודה עם מו גבלות שכלית", היא מספרת. "הם גרו בצרפת, אבל מבחינתי היינו קרובות מאוד, ובכל הגעה שלהם ארצה לקחת על עצמי להיות איתה. נפשי התחברה בנפשה, וכשהיא נפטרה בגיל 14 וחצי, החלטתי שאקדיש את חיי לאנשים עם מוגבלויות - בין השאר, כחלק מהרצון לתת לאחרים את מה שלא הצלחתי לתת לה".

תהילה התנדבה במרכז עדי ירושלים במשך כמה שנים, עשתה שם שירות לאומי ואף הכי רה את אביה, שלימים יהפוך לבן זוגה. בהמשך השלימה תואר בחינוך מיוחד ובאמנות, נישאה לאביה ונולדו להם שני ילדים מקסימים: דגן (3.6) ונעם .(1.3)

"כשפתחו את האופציה של מגורים בכפר הסטודנטים בכפר השיקומי החלטנו ללכת על זה", אומרת תהילה, "כי אני מחוברת מאוד לעמותה ולאוכלוסייה - וגם כי חיפשנו גיוון ושינוי".

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטתה לגור בכפר שבו היא עובדת, הוא הרצון שילדיה יגדלו בסביבה שמקבלת את האחר - ויספגו, הודות לכך, גם את ערך ההתנדבות.

"היו הרבה ששאלו אותנו למה אנחנו הול כים לגור שם, והיו שאמרו לנו שזה רחוק ומ נותק מהכל, אבל במשך הזמן התגובות האלה התחלפו במשפטים של הערכה", היא מחייכת, ומוסיפה: "אנחנו גאים בזה מאוד, ומזמינים חברים ומשפחה כדי להראות להם את המקום המופלא, הפסטורלי והמהמם הזה. חשוב לנו שאנשים יידעו שיש דבר כזה, שיהיו מודעים ושיידעו להכיל אנשים עם מוגבלויות ולכבד אותם. כשאני נתקלתי באוכלוסייה מיוחדת, בגיל ,16 זה גרם לי הלם. לכן רציתי שילדיי יחיו בתוך סביבה של הכלה וקבלת השונה כבר מגיל צעיר".

את הכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן" מפעילה, כאמור, עמותת עדי. מקים הכפר הוא אלוף )מיל'( וחתן פרס ישראל דורון אלמוג.