חוסר הביטחון שבו לקו ראשי הקואליציה שבוע לפני העברת הת קציב נראה לא מוצדק. התקציב יעבור, וכנראה די בקלות, ואם לא יהיו תקלות של הרגע האחרון הוא גם יעבור שבועיים לפני הזמן. זה לא שבקואליציה הכל חלק. החריקות שהיה צפוי שיבואו, לאור הרכבה הבלתי אפשרי של הממשלה, אכן הגיעו, אבל עצימותן כעת נמוכה, והאינטרס להעביר תקציב ולשרוד חזק יותר מכל ויכוח או אידיאולוגיה.

נפתלי בנט הרגיש את הוויברציות השליליות מגיעות לפתחו ברגע אולי הכי רגיש מבחינה פוליטית, ובפתח ישיבת הממשלה בשבוע שעבר ביקש לא לטלטל את הספינה. הוא ביקש יפה מהחברים סביב השולחן לא להעלות על סדר היום נושאים שנויים במחלוקת, וציין כי צריך לזכור את המטרה הגדולה המשותפת. בנט לא פירט מהי אותה מטרת על שבשמה צריכים כל חברי הכנסת והמפלגות הפוליטיות לזנוח לפי שעה את אמונתם, ולצאת לדרך בחזית אחידה ומגובשת. האם מדובר בקידום תהליך השלום? פיתוח ההתיישבות ביו"ש? מלחמה באיראן? רפורמות ביחסי דת ומדינה? נראה ששום דבר מאלה. רק הרחקת נתניהו מעניינת את כולם. והדבר מתבטא היטב גם בתקציב.

תקציב מדינה אמור לשקף מדי ניות. התקציב הנוכחי משקף בעיקר כספים קואליציוניים. זריקת שט רות בניסיון לכבות באמצעותם את בעירות הקואליציה. במרצ ובעבודה לא מרוצים מההתחייבות לבנות את היישוב אביתר ומהוצאתן של שש עמותות הקשורות לחזית העממית אל מחוץ לחוק? קבלו העלאה לחינוך הבלתי פורמלי, עוד קצת להעלאת גיל הפרישה, ותמשיכו הלאה. רע"מ עושים קולות של מרד? קחו 30 מיליארד ותתקדמו. וכן הלאה.

באופוזיציה ינסו לדחות, לעכב, למרוח, להגיע בכל זאת לרגע האח רון, אולי מישהו יטעה, אולי יקום איזה מורד לא צפוי - אבל ידיהם קשורות. אם הממשלה מעוניינת להעביר בקריאה סופית את התקציב כבר בשבוע הבא - כנראה זה מה שיהיה. אבל למרות הסיכוי הנמוך, הדברים לא יעברו ללא קרב. המטרה באופוזיציה היא לעורר את הת חושה כי מדובר בממשלה מטה ליפול. שכל החוקים וההצבעות עוברים בה על חודו של קול. הקואליציה הגיעה למסקנה שההתפוררות תגיע מבפנים; שכשהממשלה תיראה מקרטעת, ולכל החברים בה, בעיקר במפלגות הימין, אין אופק פוליטי - הקריסה בוא תבוא.

עידית סילמן, למשל. העובדה שאחת המקורבות לבנט ושקד צריכה לחפש בית פוליטי חדש אינה ידיעה של מה בכך. היא מראה את המ צוקה. וסילמן כנראה לא לבד. אם יש משהו שפוליטיקאים חרדים לג ביו, יותר אפילו מהכיסא שעליו הם יושבים כעת, זו המחשבה על איזה כיסא יישבו בקדנציה הבאה - אם בכלל. על זה הם מפרקים ממשלות, מפרקים מפלגות ומפרקים מסגרות. בליכוד ובמפלגות האופוזיציה ינסו להעצים את החששות הללו, ולהמשיך לנסות לפורר ולפרק - גם אחרי העברת התקציב.

התקציב אמור לשקף מדיניות, אבל משקף בעיקר כספים קואליציוניים. זריקת שטרות בניסיון לכבות באמצעותם את בעירות הקואליציה. רע"מ עושים קולות של מרד? קחו 30 מיליארד ותתקדמו