"אני בוגר צבא. התחלתי בהנדסה קרבית, ואז עברתי להיות חובש ומדריך חובשים ורופאים בבה"ד .10 כל חיי נמנעתי מאנלוגיות צבאיות, ובשנה שעברה מצאתי את עצמי בפעם הראשונה משתמש במילים כמו 'להתגייס למשימה'" "כרופא בתעשייה זה אולי היה האתגר האישי הגדול בחיי, היכולת למזג בין אינטרס כלכלי לטובת הציבור, תחושה אדירה של סיפוק. אנחנו מביאים תועלת לבני אדם, ובאותו זמן מוכיחים למשקיעים שיש תמורה להשקעה. אידיליה"

המודרנה ידיעות מארה"ב תפסו את ד"ר טל זקס בהפתעה. האיש שהיה אחראי לפיתוח חיסון הקורונה של חברת

לא ציפה שהמFDA האממ ריקני לא יאשר את מתן הזריקה השלישית, זריקת הבוסטר.

"כן, הופתעתי", הוא אומר. "אני חושב שהסירוב נבע מהדרך שבה הציגו את השאלה. עובדה שההחלטה לתת מנה שלימ שית למבוגרים מעל גיל 65 ולאנשים בסיכון התקבלה פה אחד. לדעתי, זה רק עניין של זמן עד שהם ימליצו על חיסון נרחב יותר". אתה עדיין משוכנע שהחיסון השלישי יעיל?

"כן, הנתונים מהארץ ברורים ומראים על חיסוניות גבוהה משמעותית". החלטת הוFDA אמורה להשפיע על מתן החיסוו נים בישראל?

"אני לא חושב".

לפני חודשים אחדים, דווקא אחרי שהחברה שבה כיהן כמנהל הרפואי פיתחה חיסון מהפכני לנגיף הקורונה והפכה מסטארטמאפ אלמוני לחברת תרופות ענקית ששווה כיום 185 מיליארד דולר, החליט זקס לעזוב ולחפש לעצמו אתגר חדש.

"התפקיד שלי במודרנה החל להשתנות בתחילת ,2020 כשהתגייסתי לקרב נגד הקורונה", אומר זקס בראיון מביתו שבעיר ניוטון, הסמוכה לבוסטון. "בסיומו היה ברור גם לי וגם למנכ"ל שהשגתי את מה שרצימ תי, ותפקיד המנהל הרפואי הפך למעשה משר בקבינט לשגריר. היום מה שנדרש בתפקיד זה לדאוג לבטיחות הפלטפורמה ולהסתובב ברחבי העולם כדי להסביר מה היא עושה.

"למדתי את חשיבות ההתמודדות מול הציבור והעימ תונות, אבל מה שמניע אותי זו העשייה המדעית, אז מבחינתי הפרידה היא טבעית. בסופו של דבר, יש תחומ שה שהמלחמה הגדולה הולכת לקראת סיום, פה ושם יש עוד קרבות מאסף, אבל זה הזמן לחזור הביתה, לחיים האזרחיים".

מה אתה הולך לעשות?

"אני רוצה להיכנס למקומות שבהם אוכל לפתח ולהמ נגיש טכנולוגיות רפואיות חדשניות, בדומה לפלטפומ רמת המ,mRNA שמשנה את עולם הרפואה והחיסונים. אני סקרן לשנות פרספקטיבה ולבלות שנה-שנתיים בהסתכלות רוחבית, כדי להבין היכן אני מאמין שיהיו התגליות המעניינות, אלו שיש להן פוטנציאל לסייע לחולים ולאוכלוסיות. אני מחפש את הדרך.

"אחד הדברים שחיפשתי הוא לנסות לתרום יותר לאקוסיסטם הישראלי בכל מה שקשור לביוטכנולוגיה, ולכן שמחתי כשהציעו לי מקום בדירקטוריון של חברת טבע. זה נותן לי אפיק להיות מעורה, אני מקווה בצורה קונסטרוקטיבית. אני אמשיך לגור בארה"ב, אבל תראה אותי מגיע לארץ לעיתים קרובות יותר". היית רוצה להיות פרויקטור הקורונה בישראל?

"זה תפקיד שדורש מומחיות בבריאות הציבור, והנימ סיון שלי הוא בפיתוח תרופות וחיסונים, לא באספמ קתם לציבור". אני מניח שפסק הזמן הזה מתאפשר גם מכיוון שהסתדרת כלכלית בעקבות ההצלחה של מודרנה.

"בלי ספק. היכולת לקחת פסק זמן היא מפני שבמ פעם הראשונה בחיי, תלוש המשכורת פחות חשוב לי לקיום המשפחה. רק שאצלי המניע הכלכלי אף פעם לא היה הגורם שדחף. הגענו לארה"ב בלי כלום, וזה נמשך לאורך הרבה שנים. כשיש חופש כלכלי מוחלט, זה משנה לך את הפרספקטיבה וגורם לך לחשוב מה אתה רוצה לעשות.

"על הנייר החיים שלי השתנו, אבל באופן פרקטי, אני לא יודע מה עושים עם זה. חלק מהלוקסוס שיש לי הוא לקחת את ההפסקה, כדי לחשוב על ההמשך. בחיים לא לקחתי יותר משלושה-ארבעה שבועות חופש, והפעם האחרונה שבה עשיתי את זה היתה .2008מב

"לא תמצא שינוי באורח החיים שלי. כשבאנו לבקר בארץ באביב, הצלחתי לשכנע את אשתי שבמקום לטוס בחזרה במחלקת תיירים, נטוס במחלקת תיירים פלוס, עם עוד חמישה אינצ'ים לרגליים". אז באיזשהו מקום יש בך געגוע למודרנה הקטנה?

"כן, לכן אני אומר שהגודל כן מגדיר את התפקיד, ואהבתי מאוד את התפקיד שהיה לי. אבל הוא כבר לא קיים באותה מתכונת".

זקס )55( הגיע למודרנה בשנת .2015 "בתחילת דרכי בחברה, אף אחד לא קיבל חיסון mRNA של מודרנה, לא בניסויים קליניים ובוודאי לא בשטח", הוא מספר. "בתקופתי התחלנו בניסיונות קליניים עם הטכנולוגיה החדשה, וביצענו יותר ניסויים כאלה מאשר אי פעם בהיסטוריה של הביוטכנולוגיה. אם תביט בכמות הממ חקרים הקליניים בזמן שהייתי שם, לעומת גיל החברה, שברנו כמה וכמה שיאים.

"לפני שהצטרפתי, אני זוכר שדיברתי עם המנכ"ל ואמרתי לו: 'למה אתה שוכר אותי? אני אונקולוג, והפירות הקרובים ביותר שאתם אמורים לקטוף אלה חיסונים. אתה צריך מישהו עם ניסיון בפיתוחם'. הוא אמר לי: 'אנחנו נלך על כל החזיתות עם הטכנולוגיה הזאת. ננסה לפתח גם חיסונים נגד סרטן וגם חיסונים למחלות כלי דם ולמחלות נדירות'.

"הוא חיפש מישהו עם ראייה רוחבית, שיוכל לעשות מכלול של דברים. לאף אחד מהעוסקים בפיתוח אין נימ סיון בכל התחומים, אז מבחינתי האתגר היה לנהל משהו שהוא מעבר לניסיון האישי שלי, וזה היה כיף לא נורמלי".

מולקולות mRNA הן למעשה מקטע מהמ,DNA שכומ ללות הוראות לייצור חלבון מסוים. במקרה של הקורונה מדובר בחלבון .Spike במעבדה מייצרים את המmRNA עם קוד ליצירת העתקים של האנטיגן (המולקולה בנגיף שמעוררת בגוף תגובה חיסונית ויוצרת נוגדנים). כשמ מזריקים את הקוד הזה לגוף, התא מייצר את האנטיגן בלבד, בלי הנגיף או כל דבר אחר שיכול לעורר מחלה. כך, אם מערכת החיסון תפגוש את האנטיגן בעתיד, היא

תדע לזהותו ולהילחם בו.

המירוץ לפיתוח החיסון לקורונה היה בית משוגעים?

"לא בית משוגעים, אלא סּופר מאתגר. אני בוגר צבא. התחלתי בהנדסה קרבית, ואז עברתי להיות חובש ומדריך חובשים ורופאים בבה"ד .10 כל חיי נמנעתי משימוש באנלוגיות צבאיות, ובשנה שעברה מצאתי את עצמי בפעם הראשונה משתמש במילים כמו 'להתגייס למשימ מה'. כי אין תיאור אחר. הצורה שבה עובדים יום ולילה, ויש חמ"ל, פיקוד, וזו בעצם מלחמה של אנשים שבחיים לא ראו צבא ומלחמה. אמרתי לאנשים בחברה: 'מתנצל, אני משתמש באנלוגיות של צבא, זה לא מקובל, אבל זו הדרך הכי טובה שאני יכול לתאר את מה שעובר עלינו'".

הרגשת את כובד האנושות על הכתפיים?

"כן. בחיי המקצועיים בעיקר פיתחתי תרופות, וכאונקולוג אלה בעיקר היו תרופות לחולי סרטן. בממ קרים האלה אתה מדמיין בראש את החולה שעליו אתה משפיע, ופה ושם אתה גם שומע סיפורים מהשטח של אנשים שנהנו מהתרופה, וזה מספק.

"בקורונה זה הפך לאישי בצורה ששום מפתח תרופות לא חווה. אני מדבר על אמא בת 80 שחיה בארץ. כלתי, שמשמשת רופאה בבית חולים בניו יורק, והם נכנסו למיגון, וכל המחלקות בלב מנהטן הפכו לטיפול נמרץ. אתה יודע שאתה מפתח משהו כדי להגן על המשפחה, יוצאים לקרב ויודעים בדיוק על מה אנחנו מגינים. לכל אחד זה קרוב ואישי. לכן הקורונה היתה שונה מהתנהמ לות רגילה".

מתי הרגשת שפיצחתם את הווירוס?

"העובדה שהחזית השתנתה היתה ברורה כבר במאי ,2020 כשראינו את הנתונים של השלב הראשון. הנימ צחון המוחלט, או הקרב המכריע, היה בשלב השלישי, כשהגיעו התוצאות. קודם של פייזר, ושבוע אחר כך שלנו. היה ברור שניצחנו את המלחמה, ומאותו רגע זה היה רק עניין של זמן".

הרגשתם במירוץ נגד פייזר, מי יכריז ראשון "פיתחתי"?

"לא הרגשתי שאני מתחרה בפייזר. אמרתי: 'יש לי

רק שני מתחרים - הווירוס והשעון, ואני מאחל לכל האחרים שינצחו'. כמובן שיש אנשים בחברה שמסתכלים על הצד הכלכלי ועל ההתנהלות בעתיד, ומה יהיה המיקום מול גדולי עולם, והם הוסיפו אלמנט תחרותי. כל עוד אנחנו במגיפה והעולם צריך את התוצרת של שתי החברות, ואפילו יותר, התחרות הזאת פחות מדברת אלי".

מן הסתם, לפייזר, כחברה הגדולה בעולם, המירוץ היה חשוב.

"בלי ספק. אתה גם צריך לזכור דבר שאנשים שוכחים - פייזר לא המציאה את חיסוני הקורונה או את חיסוני .mRNA־ה היא קנתה את ביונטק הגרמנית ורצה איתה לפתח. לעומת זאת, מודרנה המציאה את החיסון מאפס.

"ביונטק ופייזר לא היו היום בחיסונים של הקורונה אילו מודרנה לא היתה מתחילה את המירוץ לחיסונים נגד מחלות אחרות. הרי שיתוף הפעולה ביניהן החל לפני כשלוש שנים, כשהם עשו הסכם להתמודדות מול השפעת. שיתוף פעולה שנבע מהעובדה שהם ראו את מודרנה מפתחת עוד חיסון נגד מחלות, ועוד חיסון, ועוד חיסון. ביונטק קמה בכלל כחברה שמנסה להתמודד נגד הסרטן, היא לא התעסקה במחלות זיהומיות".

אז אתם צריכים לקבל את הקרדיט על החיסונים?

"אני רואה כמה מחלה ותמותה מנענו בעולם, ויש לי מספיק קרדיט. סיפוק אדיר".

הקורונה עשתה למודרנה רק טוב. אם במאי 2020 הוערך שווי החברה ב־03 מיליארד דולר, הקיץ כבר דיברו על שווי גדול פי שישה, 185 מיליארד דולר. בתחילת השנה העריכו בחברה שבמהלך 2021 הם ימכרו חיסונים למגיפה בכ־4.81 מיליארד. זקס, שהחזיק במניות של החברה, מכר חלק מהן, ועל פי הדיווחים, גרף יותר מ־05 מיליון דולר.

לחברת תרופות, מגיפה כזאת היא ברכה?

"באופן פרדוקסלי כן, כי היא מאפשרת לחברה למצוא את מקומה ביקום. מודרנה לפני הקורונה ומודרנה אחרי הקורונה אלה שתי חברות שונות. הקורונה נתנה לחברה את האפשרות להוכיח מה היא מסוגלת לעשות למען האנושות".

ואת האפשרות לקצור רווחים כלכליים עצומים.

"חברה מרוויחה כסף כי אנחנו מתנהלים במודל קפיטליסטי, וברוך השם שזה ככה, כי אם יש לך אפשרות לקחת חיסון שפותח בתנאי רווח וחיסון שפותח תחת משטר קומוניסטי, באיזה מהם תבחר?

"אולי אני חי יותר מדי שנים בעולם, אבל בשבילי זה לא פרדוקס. להפך, בשבילי זה כל היופי. כרופא בתעשייה זה אולי היה האתגר האישי הגדול בחיי, היכולת למזג בין אינטרס כלכלי לטובת הציבור, תחושה אדירה של סיפוק. אנחנו מביאים תועלת לבני אדם ובאותו זמן מוכיחים למשקיעים ששמו עלינו את כספם, שיש תמורה להשקעה. אידיליה.

"מבחינה כלכלית לא יכולתי לבקש יותר. חלק מהמשקיעים לא רק שמו כסף. אנחנו מדברים על קרנות הון סיכון, קרנות פנסיה, אנשים בחברה שהשקיעו זמן במשך עשור, מתוך אמונה שהם יכולים לעשות טוב לאנושות. זה רק מוכיח מהו המודל הכלכלי הנכון".

מה היה הכי חשוב במירוץ אחרי החיסון? הידע שאתם מביאים?

"אני חושב שגם אישית וגם מבחינת החברה, היכולת לזוז מהר ולקבל החלטות, להביט בנתונים ולהיענות להם, היתה חשובה יותר מהידע. כי עם הדבר שאיתו התמודדנו אף אחד לא התמודד בעבר. היה שבוע בסוף מאי 2020 שבו היינו חייבים לקבל החלטה. הרי הודענו לעולם שהשלב הראשון של הניסוי בחיסון עובד, ובאותם ימים כבר היינו צריכים לסגור את הפרוטוקול לשלב השלישי, כדי שנוכל ביולי להתחיל את ההליכים מול כל הגופים הממשלתיים שקשורים לעניין. היינו צריכים להחליט על המינון הנכון של החיסון שיינתן בשלב השלישי של הניסוי - האם 100 מיקרוגרם או .50

"מבחינה מקצועית, זו היתה אחת ההחלטות הקשות שקיבלתי בחיי. אם היינו מסתפקים ב־05, היינו יכולים אולי לספק כמות כפולה של חיסונים. אבל לפי תוצאות השלב הראשון, גובה הנוגדנים שהשגנו ב־001 מיקרוגרם היה הרבה יותר טוב מאשר ב־52 מיקרוגרם, ולא היו לנו נתונים לגבי .50 מבחינתי, היה קריטי לקבל החלטה רק על סמך הנתונים שהיו לנו.

"בדיעבד, אם אתה מסתכל היום על החיסון הראשון ועל החיסון השני של מודרנה, שבשניהם נותנים 100 מיקרוגרם, התוצאות מוכיחות את עצמן. החיסון שלנו ניתן במינון של 100 מיקרוגרם למנה הראשונה ולמנה השנייה. החיסון של פייזר ניתן במינון של 30 מיקרוגרם. במנה השלישית נותנים ."50

החיסון שלכם יעיל יותר?

"כשאתה מחסן אוכלוסייה בריאה, כנראה שגם 30 מיקרוגרם מספיקים, אבל ככל שעובר הזמן ואתה מסתכל על אוכלוסיות שקשה יותר לחסן - כמו חולי סרטן, או חולי מחלות אוטואימוניות - אתה רואה שהחיסון שלנו קצת יותר יעיל".

אם כך, יכול להיות שמחוסנים במודרנה לא יזדקקו לבוסטר? הרי הם קיבלו 200 מיקרוגרם.

"התדירות שבה מערכת החיסון נחשפת לווירוס חשובה יותר מהכמות האבסולוטית של המנה".

למה החיסון של פייזר תפס יותר, לפחות בישראל?

"הגדולה של פייזר בישראל - ויש לי הערכה עצומה למנכ"ל אלברט בורלא - היא שהם הצליחו לעבוד עם המדינה באופן יוצא דופן לעומת מדינות אחרות. פייזר נתנה עדיפות לישראל כי היא היתה הראשונה להגיד שהיא קונה, וגם מכיוון שהיא מספקת נתונים שמועברים לשאר העולם, כדי לדעת מה נכון לעשות, וזה הצליח.

"לישראל מגיע קרדיט, ובראש ובראשונה לחבר'ה של ד"ר אסנת לוקסנבורג (מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות; א"ל). התקשרתי אליהם באפריל בשנה שעברה ואמרתי: 'כדאי שישראל תבחן את הטכנולוגיה שלנו ותתגייס לרכש מקדים'. הצוות שלה עשה עבודה נפלאה והגיע למסקנה שאסור לישראל להתקמצן, אלא היא צריכה ללכת על הטכנולוגיה שנראית הכי מבטיחה. בעקבות זאת, המדינה עבדה עם מודרנה ועם פייזר.

"תראה את ההבדל בין מה שקרה בארץ לבין מה שקרה, למשל, באיחוד האירופי המשותף, שם בחרו באסטרהזניקה (חברה בריטית־שבדית; א"ל), שהחיסון שלה עובד על טכנולוגיה אחרת. עד שהתעוררו לקנות חיסוני ,mRNA פייזר ומודרנה כבר מכרו את החיסונים שלהן.

"כישראלי, אני גאה בכך שהנתונים מישראל העידו על יעילות החיסון הראשון והשני, והיום מעידים על יעילות החיסון השלישי. ישראל מובילה את הדרך איך להשתמש נכון בחיסונים".

לא אכזב אותך שחתמתם ראשונים על הסכם עם ישראל, והיא הלכה בסוף עם פייזר?

"האמת שלא. מה שחשוב לי זה שאנשים יקבלו חיסון

"בקורונה זה הפך לאישי בצורה ששום מפתח תרופות לא חווה. אני מדבר על אמא בת 80 שחיה בארץ. כלתי היא רופאה בבית חולים בניו יורק, והם נכנסו למיגון, וכל המחלקות בלב מנהטן הפכו לטיפול נמרץ. אתה מפתח משהו כדי להגן על המשפחה"

"כשאתה מחסן אוכלוסייה בריאה, כנראה שגם 30 מיקרוגרם מספיקים, אבל ככל שעובר הזמן ואתה מסתכל על אוכלוסיות שקשה יותר לחסן - כמו חולי סרטן או חולי מחלות אוטואימוניות יעיל" אתה רואה שהחיסון שלנו קצת יותר

"ישראל היא 'חוות ניסויים' משום שיש לה נתונים מסודרים, שמגיעים מקופות החולים, והחיסון ניתן לאוכלוסייה באופן מסודר שניתן למעקב. בארה"ב מיליונים חוסנו באותו הזמן, אבל מערכת הבריאות האמריקנית מבוזרת" "ביונטק ופייזר לא היו היום בחיסונים של הקורונה, אילו מודרנה לא היתה מתחילה את המירוץ לחיסונים נגד מחלות אחרות. הרי שיתוף הפעולה ביניהן נבע מהעובדה שהן ראו את מודרנה מפתחת עוד חיסון נגד מחלות, ועוד חיסון, ועוד חיסון"

ויהיו מוגנים. אמא שלי אמרה לי: 'אני לא יכולה לחכות לחיסון של מודרנה, נותנים כאן חיסון של פייזר'. אמרתי לה: 'קחי מה שנותנים, הכי חשוב שתתחסני'.

"באופן פרדוקסלי, מאחר שפייזר היא חברה גדולה וידועה ומודרנה חברה קטנה, שזה המוצר הראשון שלה, אם אמון הציבור ייצא נשכר מכך שפייזר ראשונים - אדרבה, אין בליבי עליהם. העולם צריך יותר חיסונים ממה ששתי החברות מסוגלות כיום לייצר, ובסופו של דבר, מודרנה מכרה עד היום את כל תוצרתה. "הנתונים שמספרים על יעילות החיסון שלנו מגיעים ממאות מיליוני אנשים בארה"ב ובאירופה, שמקבלים אותו. לכן לא נפגענו כשפייזר היתה הראשונה".

המדען הראשי של פייזר אמר שישראל היא חוות ניסויים, שהבטיחה לחברה שלהם בלעדיות.

"היתה לפייזר בלעדיות מסיבה פשוטה: היא היתה יכולה לספק את הסחורה, בעוד החיסונים של מודרנה הגיעו לאירופה ולישראל קצת אחר כך. הכמויות הראשונות שירדו מפסי הייצור בארה"ב היו מיועדות לשוק האמריקני. מבחינה גיאופוליטית, היה לפייזר יתרון כאן, והם ניצלו אותו. אני שמח שזה יצא לטובת ישראל".

מה לגבי הביטוי "חוות ניסויים"?

"אני לא חושב שמדובר בחוות ניסויים במובן הרגיל. כמו שאני מבין את זה, הוא התכוון לכך שהיה הסכם לקבלת נתונים בתמורת לאספקת החיסון. הרי כשישראל קיבלה את החיסון זה כבר לא היה ניסוי, אפשר היה להסתמך על תוצאות השלב השלישי של הניסוי, והיה אישור גלובלי, כולל של .FDA־ה

"ישראל היא 'חוות ניסויים' משום שיש לה נתונים מסודרים, שמגיעים מקופות החולים, והחיסון ניתן לאוכלוסייה באופן מסודר שניתן למעקב. בארה"ב מיליונים קיבלו את אותם חיסונים, באותו הזמן, אבל מכיוון שמערכת הבריאות האמריקנית מבוזרת, אי אפשר לקבל נתונים מהשטח באותה יעילות כמו בישראל.

"הדרך שבה החיסונים ניתנו בארץ הפכה לדוגמה לכל העולם. עיתונאי גרמני שאל אותי: 'ממשלת ישראל עושה עבודה כל כך טובה, מה אתה מייעץ לממשלת גרמניה?' עניתי לו: 'מדינה שנמצאת כל חייה בסכנה קיומית יודעת להתמודד עם סכנות קיומיות הרבה יותר ממדינה מערבית שלא יודעת מהן הסכנות האלה'. אני חושב שהצורה שבה ישראל התגייסה למשימה, ואני אומר בכוונה התגייסה, זו תובנה של הסכנה ויכולת להתגייס".

זקס נשוי למירב, בעלת דוקטורט בביוכימיה ותואר שני במחול ובאמנויות הבמה. יש להם בת משותפת ליהי )24( ובן, נוי ,)28( מנישואיה הראשונים של מירב.

אמו ואחותו של זקס גרות ברעננה, ואחיו בצפון, מה שמביא את המשפחה לארץ לא מעט. "הייתי השנה חודש בארץ, בתקופה שהיתה רגועה יחסית מבחינת הקורונה, נשארתי כשהחלו הטילים מעזה, ואז חזרתי לארה"ב".

חילופי השלטון בישראל השפיעו על העבודה של מודרנה מול המדינה?

"לא הרגשתי משהו כזה, משום שהעבודה שלי תמיד היתה מול הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, והם לא השתנו".

ושינויי הממשל בארה"ב?

"זו כנראה לא תשובה שתעזור לדרמה התקשורתית, אבל האמת היא שלא. הממשל של טראמפ תמך מאוד בנושא החיסונים, וכך גם הממשל של ביידן. עם דיוויד קסלר (המדען הממונה על הקורונה בממשל ביידן; א"ל) ניהלתי שיחות עוד בשלהי תקופת טראמפ, כדי לדאוג שיידע מה אנחנו עושים. מהבחינה הזאת, להחלפת השלטון לא היתה השפעה משמעותית על ההתנהלות שלנו".

מה דעתך על ההחלטה של בריטניה לפתוח הכל ולחיות כרגיל?

"אני סומך על כל משרד בריאות באופן מקומי. לפתוח הכל זו לא תשובה מדעית, אלא החלטה שמוצאת את נקודת האיזון בין בריאות הציבור, אינטרסים כלכליים וטובת הפרט. בכל מדינה זה תלוי בתנאים מבחינת שיעורי ההדבקה, שיעורי החיסון וגם אלמנטים כלכליים".

תראה כמה התלבטו בישראל בנושא החזרה לבתי הספר.

"זה שיקול קשה. אני רואה אצל האחיינים שלי - חלקם בבית, חלקם הלכו לבית ספר. ודאי שכולנו רוצים שהם יהיו בחזרה בכיתות, אבל זה צריך להיעשות בזהירות, כי כל עוד וריאנט הדלתא כאן, וכל עוד יש אנשים שלא חוסנו, יש סכנה משמעותית, בייחוד אצל ילדים. אנחנו עדיין לא יודעים איך לחסן ילדים באופן אופטימלי, בטח את הצעירים שבהם".

אולי הגיע הזמן להכיל את המחלה ולהפסיק לספור מתים?

"הזמן הזה יגיע, הוא עדיין לא כאן, בטח כל עוד התחלואה גבוהה ויש את זן הדלתא, שמבחינתנו היה הפתעה. קיווינו שהחיסונים יהיו יעילים יותר, וגילינו שהם יעילים באופן אישי לגבי מחלה קשה ומוות. הם לא יעילים מספיק כדי למנוע הדבקה, לפחות לא אחרי שתי מנות.

"מי שמחוסן יסבול מקצת נזלת, אבל אם קיבלת שלושה חיסונים, אפשר לחשוב על חיים נורמליים. ברגע שהחיסון השלישי יהיה נפוץ במרבית האוכלוסייה, נראה הקלה. המקרים לא ייעלמו לגמרי, אבל נגיע לעולם חדש, שבו נלמד לחיות עם הווירוס והתחלואה הקשה תהיה מינימלית". מה עם חסינות עדר?

"שאלה טובה, ואני לא יודע מה התשובה. כשאתה רואה עד כמה זן הדלתא מידבק, הרמה של חיסון עדר צריכה להיות גבוהה מאוד - באופן תיאורטי, יותר מ־09 אחוזים צריכים להיות מחוסנים או מחלימים. זה אפשרי, אבל אני לא יודע מתי נגיע לזה. אני צופה שעד אז, רוב המגיפה כבר תעבור. עדיין יישארו כיסים של אנשים רגישים, בין שהם לא מחוסנים ובין שהם בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, כמו חולי סרטן. על האנשים האלה נצטרך להשגיח. ברמת האוכלוסייה, נלמד לחיות עם זה".

למה הופתעתם מזן הדלתא?

"הפחד של כולם היה וריאנט שיחמוק ממערכת החיסון, וריאנט שישתנה כל כך, שהחיסון הקודם לא יעבוד. מה שקיבלנו היה וריאנט שלא השתנה כדי לחמוק ממערכת החיסון, אלא השתנה כדי להיות הרבה יותר חזק. היכולת של הווירוס הזה להשתכפל גדלה באופן אקספוננציאלי.

"הדלתא קצת שונה, והנוגדנים פחות מנטרלים אותו. זה מה שהופך אותו למסוכן כל כך. אם הווירוס היה בורח ממערכת החיסון, אז לא משנה כמה פעמים היית מחסן, לא היית פוגע. החיסון השלישי מוכיח שהדלתא לא ברח ממערכת החיסון, אלא זו מדרגה חדשה ביכולת שלו להשתכפל ולהדביק. לזה לא ציפינו".

יכול להיות שנראה התפתחות נוספת של הווירוס?

"כן, ולכן אנחנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחרי זנים שמתפתחים. שמענו על ה'מיו' ,)MU( שנראה דומה לדלתא. גם בראייה לאחור, אם אתה רואה את החיסונים שפיתחנו בהתחלה, כשיצאו האלפא, הבטא והגמא, אמרנו: 'בואו נתאים את החיסון אליהם', ונכנסנו למחקרים קליניים שמותאמים יותר לזן. כשהגיע הדלתא הבנו מהר, גם אנחנו וגם פייזר, שבסופו של דבר, חיסון שלישי יפתור את הבעיה, לפני שרצים לשדרג.

"בעתיד נוכל לשנות את מרכיב החיסון, אם אכן יופיע זן חדש שיצליח להתרחק ממערכת החיסון, ואז ניכנס להתמודדות שהיא כמו עם השפעת. בשפעת, אם החיסון של השנה שעברה לא מספיק טוב, מתאימים אותו. אני חושב שבסופו של דבר יש סיכוי שנגיע למצב כזה גם עם הקורונה".

תמיד נחיה לצד הווירוס הזה?

"אני מאמין שנגיע למצב שבו נלמד לחיות איתו, ובאמצעות חיסונים נמגר את רוב החולי והתמותה. הווירוס ייתפס כמו שפעת פלוס".

החודש הודיעה מודרנה שהיא מפתחת חיסון מבוסס ,mRNA שישלב הגנה מפני שפעת וקורונה גם יחד. "היופי של הפלטפורמה הוא שבסופו של דבר, היא מודולרית", מסביר זקס. "הרי כשמסתכלים במיקרוסקופ

"כשהתחלנו, ולא היו מספיק חיסונים לכולם, היתה לי תחושה של 'לא רוצים? לא צריך. כל מי שיש לו שכל יקבל קודם ויהיה מוגן'. זו ראייה לא נכונה ומאוד נאיבית, כי אנחנו נותנים לאותם מגזרים לקבל החלטה שגויה לגבי עצמם, ולגבי אחרים שהם ידביקו"

"הדלתא קצת שונה, והנוגדנים פחות מנטרלים אותו. זה מה שהופך אותו למסוכן כל כך. החיסון השלישי מוכיח שהדלתא לא ברח ממערכת החיסון, אלא זו מדרגה חדשה ביכולת שלו להשתכפל ולהדביק. לזה לא ציפינו"

"כולנו רוצים שהתלמידים יהיו בחזרה בכיתות, אבל זה צריך להיעשות בזהירות, כי כל עוד וריאנט הדלתא כאן, וכל עוד יש אנשים שלא חוסנו, יש סכנה משמעותית, בייחוד אצל ילדים. אנחנו עדיין לא יודעים איך לחסן ילדים באופן אופטימלי"

על החיסון לשפעת ועל החיסון לקורונה, הם נראים דומים, והדבר השונה היחיד הוא הרצף. כל מה ששינינו הוא רצף, שמקודד לחלבון אחר.

"היכולת לחבר רצפים מסוגים שונים לחיסון אחד היא ייחודית לפלטפורמה הזו. כבר שנים אנחנו מנסים לעשות זאת בחיסון שאנחנו מפתחים נגד סרטן, שנמצא עכשיו בניסויים קליניים בפאזה השנייה, ואני מקווה שבתוך שנה-שנתיים יהיו תוצאות. אנחנו מסתכלים מה יש בסרטן של כל חולה וחולה, שמים 30 מקטעים כאלה ברצף אחד של mRNA ומנסים לעשות חיסון פרטני.

"הגמישות של הטכנולוגיה מובילה אותנו לקומבינציות. יש שני וירוסים של דרכי הנשימה שהם פחות נפוצים משפעת, שעשינו לגביהם מחקר בפאזה ראשונה. הכנסנו מולקולה אחת שמקּודדת לווירוס אחד, ומולקולה שנייה לווירוס שני. הכנסנו אותן יחד, עשינו ניסוי בבני אדם, והראינו שהגוף פיתח נוגדנים במקביל גם נגד הווירוס הראשון וגם נגד הווירוס השני".

המירוץ לחיסון נגד קורונה קיצר דרך לחיסונים אחרים?

"בלי ספק. לדעתי החברה היתה מצליחה לפתח את החיסונים האחרים גם בלי הקורונה, אבל זה הוריד לנו בערך עשר שנים מהזמן, או לפחות חמש.

"החיסון הראשון שהיה צפוי להיכנס לשוק היה נגד ציטומגלו־וירוס (זיהום במהלך היריון, שעלול לפגוע קשות בעובר; א"ל). החיסון הזה מתחיל השנה את הפאזה השלישית של הניסוי. זה יהיה מחקר גדול, שיתקיים גם בארץ ויימשך שנתיים-שלוש, ואז יידרשו עוד שנה-שנתיים לבחון את התוצאות. בעוד כחמש שנים יהיה חיסון.

"החיסון לקורונה העלה את סיכויי ההצלחה באופן ניכר, כי כבר הוכחנו שהטכנולוגיה עובדת. נַתנו את הטכנולוגיה למאות מיליוני אנשים, ואנחנו רואים שתופעות הלוואי בהחלט סבירות, ולא יותר קשות מבכל חיסון אחר. הוכחנו את בטיחות הפלטפורמה, וזה מאוד חשוב כשאתה מתכנן חיסון עתידי לאנשים צעירים, בעיקר נשים בגיל הפוריות". לגבי הקורונה אמרו שהאישורים ניתנו מהר מדי, בלי מספיק מחקרים.

"אם היית בא אלי במאי 2020 ואומר, על סמך הפאזה הראשונה, שניתן אישור מוקדם, הייתי אומר, אוקיי, אני מבין את הבעייתיות. היום החיסון הזה נחקר יותר מכל חיסון אחר בהיסטוריה של החיסונים. יותר בני אדם קיבלו את החיסון הזה בפרק זמן קצר מאשר אי פעם בתולדות האנושות. אז להגיד שאין מספיק נתונים כדי לדעת מה החיסונים עושים, אלה שטויות".

ומה עם תופעות הלוואי לטווח ארוך?

"כשמדברים על תופעת לוואי של חיסון בטווח ארוך, מדברים על שבועות. אין שום חיסון שהראה תופעות לוואי ארוכות שנים, ולכן אני חושב שלחששות האלה אין בסיס מדעי. אנשים עוקבים במשך חודשים אחרי החיסון בכל רחבי העולם, מסתכלים בזכוכית מגדלת. תופעות הלוואי הנדירות שקורות מדּווחות, ואנחנו אומרים: 'כן, זה קיים אחת '...ל

"בהתחלה דיברו על אנפילקסיס - תגובה אלרגית, ואחר כך על מיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב. אז אחת ל־001 אלף, או אחת למיליון, יש תופעות לוואי. הן הרבה יותר קלות מאשר תופעות הלוואי של הדבקה. לחטוף קורונה זה הרבה יותר מסוכן מאשר לקבל חיסון". מה דעתך על מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים?

"אנחנו חיים בעידן שבו החברה מקוטבת. זה נכון בכל פן של החיים, ומן הסתם, זה נכון גם לגבי חיסונים. לכן, באופן פרדוקסלי, הפכתי לסובלני יותר כלפי האנשים האלה. כשהתחלנו, ולא היה מספיק חיסונים לכולם, היתה לי אפילו תחושה של 'לא רוצים? לא צריך. כל מי שיש לו שכל יקבל קודם ויהיה מוגן'. זו ראייה לא נכונה ומאוד נאיבית, כי אם אנחנו לא מצליחים להגיע לתמימות דעים לגבי יעילות החיסונים והשפעתם, אנחנו נותנים לאותם מגזרים לקבל החלטה מאוד שגויה לגבי עצמם, ובמידה מסוימת גם לגבי אחרים שהם ידביקו ושלא יכולים להתגונן.

"מה שאני חושב כאדם פרטי פחות חשוב. יותר חשוב איך הציבור מתנהג, ופה אני מסתכל על מנהיגיו, כי האחריות היא עליהם. אני לא מרגיש אחריות אישית כמי שפיתח את התרופה, כי לי האנשים האלה בכל מקרה לא מאמינים. כל מה שאני יכול לעשות זה לתת דוגמה אישית, להראות נתונים ולדבר עם האנשים שהם כן יאמינו להם - מנהיגי ציבור".

יצא לך להתווכח? לנסות לשכנע?

"לא באופן ישיר. כשהייתי בארץ, גיסתי ביקשה שאדבר עם הכיתה של האחיין שלי, בן ה־21, באחד מבתי הספר בשרון. אמרתי, 'בכיף'. מהר מאוד הבנתי שהם יודעים הכל, ויש להם רק שאלות. אחד הרים יד ושאל: 'זה נכון שמי שמקבל חיסון צומח לו זנב?' אמרתי לו: 'כרופא, כשמישהו אומר שצמח לו זנב, אני חייב לבדוק. עד היום אף אחד לא אמר'".

יש אנשים שחושבים שמדובר בקונספירציה כלל־עולמית.

"האנשים האלה גם חושבים שהנחיתה על הירח לא קרתה. אין לי מה לומר לאלה שימצאו כל סיבה לא הגיונית כדי לאושש תיאוריה שהם נדבקו אליה".

מה בנוגע לחיסון ילדים בגילאי ?11-5

"זה יגיע. בלי שום ספק, נחסן גם ילדים". בעבר הבעת ספק בנחיצות של צעד כזה.

"זה לא היה דחוף בעיניי, כי קודם היה חשוב שיהיו נתונים ושנדע איזה מינון לתת. אבל ברגע שנדע, יש דחיפות, כי הווירוס לא עומד להיעלם.

"אתן לך אנלוגיה שקרובה לליבנו. כיפת ברזל עובדת יופי. נניח שייפסקו הטילים מעזה, אז נגיד שלא צריך את כיפת ברזל ונפסיק לעבוד עליה? ברור שלא. אותו הדבר לגבי חיסון ילדים: הווירוס לא ייעלם, והילדים האלה, באיזשהו שלב, יהיו חשופים. ככל שנחסן אותם בגיל צעיר יותר, ככה נמנע מהם להיות חולים".

אפילו מתחת לגיל ?5

"כן, אני חושב שבסופו של דבר אתה תראה את החיסון מתחת לגיל .5 אני צופה שהדבר הזה ייכנס כחלק רוטיני מחיסוני ילדים, כמו החיסון נגד שפעת".