שקשוקה, ספגטי בולונז וחריימה - וכל הטוב הזה עוד לפני שהתחיל הבוקר: סוף השבוע של אילנה אביטל

מפה לשם, השבוע החלה רשמית עונת הסתיו, עניין שבמציאות המנ קומית מתבטא בעיקר בכך שאומרים "החלה רשמית עונת הסתיו". כידוע, אין סתיו ישראלי. אין לנו הררים של עלי שלכת המכסים את הרנ חובות, ואין את הרומנטיקה שמתלווה אל הרוח הקרירה והעצים העירומים, אל זרזיפי הגשם הראשונים ואל אפרוריות הצינה המתקדרת. מה שיש לנו הם שירי סתיו נפלאים, דיבורים על סתיו, וקיטורים על זה שאין סתיו.

גם אביב אין לנו ממש, כך אומרים לפחות. וגם החורף הוא נו שוין. אבּיסלע גשם, ושלג וחצי בירושלים ובחרמון. קיץ, לעומת זאת, יש בשפע, אבל איך אפשר להתגאות ביזע ובחנק האלה. כך שגם בזירה הזאת, הכל דפוק. עונות השנה מתלבשות על התלונות שלנו ככפפה ליד.

האמת, אלה שטויות גמורות. אני חושב על זה תמיד כשיוצא לי לשהות בחו"ל. עזבו את הקור האלים והמתועב של אירופה ואמריקה, שאין כאן אפילו משהו דומה לו )והאמת שגם את החום(. בואו נדבר קצת על סדר ותכנון. מכירים את זה שאתם נוסעים בין הרים באירופה, חולפים על פני עיקול, ופתאום עומדים מול ציור? נופים משכרים, שילובי צבעים, איתני טבע? אצלי החוויה הזאת תמיד נחלקת לשניים: ההלם הראשוני, הנשימה הנעתקת - ואז, התהייה הגנ דולה: אנחנו ארץ זבת חלב ודבש? וואלה? נראה למישהו הגיוני שבהתמודדות בין מפלי הריין לנחל ערוגות ניקח בהליכה? אנחנו באמתנבאמת סגורים על זה שמבצר אנטיפטרוס יכול לחזור עם מדליה מאיזושהי תחרות נוף? אנחנו באמת מתגוררים בפיסת הטבע המוצלחת בתבל? והקוקוס? והאננס?

ואז, בעודי תוהה, אני תמיד מקבל תשובה נאה לשאלה הזו, כשפתאום, למרות שאנחנו באמצע אוגוסט, מתחיל לרדת גשם זלעפות מטורף, שהורס את כל התוכניות ואת כל היום. והמקומיים האומנ ללים מקבלים אותו בטבעיות וניגשים בעצלתיים לפרק את הדוכנים שבנו, כאילו הפנימו זה מכבר שהם גרים במקום משוגע, לא נורמלי. זה לא שפוי שיורד גשם בקיץ, וזה לא שפוי שלבנאדם אין שום מושג מה צפוי בעולם בסוף השבוע.

אני גר במקום יפה ונעים. אין בו גרנד קניון וגם לא פיורדים וגייזרים, ולמפל הכי מרשים בו קוראים התנור. אין בו סתיו ואין בו שלכת וגם לא שלג, אבל הוא מקום נורמלי. מקום שבו הטבע שפוי ורגוע ויודע היטב את דרכו: בסוף ספטמבר ייעשה קצת קריר ואולי קצת גשום, הקור ילך ויגבר עד שיהפוך בינואר לקור גדול ואפילו לקצת שלג. בסוף פברואר זה יירגע ויבואו ימים נעימים, שבמאי יהפכו לחמימים, ואז לחמים, בואכה אוגוסט, אז יהיה ממש חם. ואחריו שוב יבוא ספטמבר. זה תמיד יהיה כך, להוציא חריגים מעטים, לא דרמטיים.

כך נראה מקום שנורמלי לגור בו. "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוהיך בה". והסתיו? שיישאר בשירים. ככה גם לא נצטרך לאסוף את העלים.