חזון הקמת אוניברסיטה בגליל מתגלגל במחוזותינו כבר עשרות שנים, ולא נעשה מהלך משמעותי כדי להוביל למימושו. אולם בטרם דנים בדמותה הרצויה של האוניברסיטה החדשה בגליל, יש לדון מחדש בהרכב המועצה להשכלה גבוהה ולהבטיח שהאינטרס הציבורי, ולא זה של קרטל האוניברסיטאות, מיוצג בה באופן אפקטיבי ואף דומיננטי.

האוניברסיטאות בישראל, באמצעות שליטתן על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), מבקשות למנוע בכל צורה ואופן את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל, ובכל מקום אחר בישראל. הן רואות באוניברסיטה חדשה איום על קיומן, בייחוד אם תוקם אוניברסיטת מחקר משוכללת שתכלול קידום מחקר במדעי הטבע. המדיניות האנטיממלכתית הזו הובילה לכך שבישראל לא נפתחה אוניברסיטה חדשה כבר 52 שנה בברכת המל"ג. אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן בהרצליה צריכות היו להיאבק מול המל"ג על כל צעד קטן כדי לקבל לגיטימציה אקדמית בסיסית. לא ייאמן כי יסופר, אבל האוניברסיטאות הובילו מדיניות אנטי־ממלכתית שפגעה בשגשוג של אזורים שלמים בארץ. בראשם - הגליל.

התנגדות האוניברסיטאות להקמת אוניברסיטה בגליל אינה נגזרת ממחסור במשאבים או ממחסור במדענים ובמלומדים. ההתנגדות להקמת אוניברסיטה בגליל היא תולדה של שמרנות ופחדי סרק של האוניברסיטאות כי הן עלולות להיפגע מהקמת מוסד מחקרי מעולה שעלול להתחרות בהן. במיוחד נגזרת ההתנגדות שלהן מהחשש כי אם הנגישות לאוניברסיטאות תתרחב בצורה משמעותית על ידי הקמת כמה אוניברסיטאות חדשות, אזי החדשות יובילו לשילוב צודק ושוויוני יותר של אוכלוסיות מודרות ומסולקות מהשתלבות בדרגות הבכירות והמובילות בישראל. חמישה עשורים האוניברסיטאות הצליחו למנוע הקמת מוסד אוניברסיטאי חדש מקביל להן, זאת בשיתוף פעולה מלא של המל"ג. האם זה לא הגילוי המובהק ביותר של הדיכוי המעמדי והאתני בישראל?

סוגיית הרחבת הנגישות של סטודנטים וסגל אקדמי לאוניברסיטאות מחקר חדשות היתה טאבו עשרות שנים. בימים האחרונים התבשרנו כי הוקמה ועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, שתבחן את הנושא ותגבש מתווה להקמת אוניברסיטה בגליל. בראש הוועדה יכהן פרופ' אהרון צ'חנובר.

הכתב ליאור דטל מהעיתון "דה מרקר" )20.7.2021( מתאר את הדיון בוועדה כך: "גם נציגי האוניברסיטאות (במל"ג) הסכימו לרעיון - אף שלפי הערכות מוקדמות הם היו צפויים להתנגד". הסוגיה המרתקת היא שחוקית אין, ולא יכול להיות, דבר כזה שנקרא סיעת "נציגי האוניברסיטאות" במל"ג. האקדמאים במל"ג נבחרים על פי כישוריהם בלבד, ולא כנציגי האוניברסיטאות. אולם לעיתונאי ברור כשמש שקיימת סיעה אוניברסיטאית, הפועלת כקבוצה מלוכדת בעלת משנה סדורה.

האוניברסיטאות בישראל, באמצעות שליטתן על המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג(, מבקשות למנוע בכל צורה ואופן את הקמתה של אוניברסיטה חדשה ורואות בה איום

מה הבעיה עם זה? פשוט, לא לכך פיללו המחוקקים כאשר נחקק חוק המל"ג באוגוסט .19583 בדיוק לכך התנגדו בכנסת, כשדחו על הסף הקמת חזית של "נציגי האוניברסיטאות". הם ביקשו להקים מערך מדענים ומלומדים אוטונומיים ועצמאיים, שיוכלו להחליט על פי השיקול הממלכתי, בניתוק גמור מהמוסדות שהם שייכים אליהם. זו היתה התכלית הממלכתית של החוק, ולכן נשיא המדינה חותם על מינוי אישי לחבר/ת מל"ג כשאין לו קשר לאוניברסיטה שממנה מגיע/ה החבר/ה. כיום כל עיתונאי המפרש את המתרחש במל"ג, מבין שפני הדברים אינם כך, ושקיימת חזית אחידה של "נציגי האוניברסיטאות".

סיעות אינטרסנטיות השומרות אך ורק על ענייני האוניברסיטאות במל"ג, הן סכנה לציבור. לכן ראוי לבחון שינויים חוקתיים בהתנהלות המל"ג, שימנעו את התמד הקיום של סיעת "נציגי האוניברסיטאות". ראשית לכל, ראוי לשלב במועצה הממלכתית מספר רב יותר של אנשי ציבור, שיראו את התמונה החברתית הרחבה יותר ולא את האינטרסים הצרים של האוניברסיטאות, שמונעות 50 שנה הקמת אוניברסיטה חדשה בישראל.