הורי ישראל שולחים את יל דיהם לבתי הספר בתקווה שייצאו מהם נבונים יותר, משכילים יותר ובשלים יותר להתמודד עם אתגרי האקדמיה ושוק העבודה; אבל כשבודקים כיצד מבקש משרד החינוך להכין תלמידים לעתיד, מת גלה תמונה עגומה: תוכניות לימו דים לא מעודכנות, ריבוי מבחנים וחוסר הבנה של מורים ומנהלים את רפורמת "למידה משמעותית", שנ חשבת תוכנית הדגל של המשרד.

שנתיים קשות במיוחד עברו על מערכת החינוך. לכאורה, אפשר לת לות את האשם במגיפת הקורונה: הס גרים הותירו את התלמידים בבית, מבולבלים וצמודים למסכים ולזום, והמערכת כולה עברה להלך חשיבה של "הישרדות".

הנפגעים העיקריים היו תלמידי כיתות ,'ו-'ה תלמידי חטיבות הבי ניים ותלמידי התיכונים, בדגש על כיתות י'. בתקופה הקריטית הזו, לפני ריצת המרתון של בחינות הב גרות, אמורים התלמידים לרכוש לא רק ידע באנגלית, במתמטיקה, בהיסטוריה, בגיאוגרפיה ועוד - אלא גם מיומנויות חשובות שישמ שו אותם במוסדות ההשכלה הגבוהה, בשוק התעסוקה ובחיים בכלל. אז מה משרד החינוך עושה בנדון? התשו בה, למרבה הצער, היא "לא מספיק". שורת דו"חות וסקרים מעלה את הרו שם שבכל הנוגע להכנת התלמידים לעתיד, משרד החינוך כשל במידה מסוימת - וזה קרה עוד לפני הקורונה. מחקרים מראים שכמה מהמיומנויות הנחוצות ביותר במאה ה 21 הן למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, עבודה בצוות, יצירתיות ואוריינות דיגיט לית. מערכות חינוך בעולם מדגישות את היכולות הללו בבואן להכשיר תלמידים - אבל בישראל מדשדשים.

בתחתית הטבלה

"הנתונים של ישראל מבחינת מיומנויות בשוק העבודה - במתמ טיקה, בשפה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת - נמוכים מאוד בהשוואה לשאר מדינות ה ,"OECD אומרת ד"ר איריס בן דוד הדר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, חברת ועדת ההיגוי של סקר מיומנויות הבו גרים (PIAAC) בישראל. "אנחנו לא מכשירים את הבוגרים שלנו מספיק טוב", היא מוסיפה, "למדינת ישראל אין נפט או זהב, הכלכלה שלנו מבו ססת על ידע - ולכן צריכים לפתח את ההון האנושי. אנחנו לא עושים את זה מספיק: ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בתיכון ישראלי נמוכה ביותר בהשוואה לממוצע ה .OECD אלה לא עוד מספרים. כאן

נמצא המפתח לעתיד החברה שלנו", היא מדגישה, "אני אופטימית. יש לנו שרת חינוך חדשה, ואני מקווה שהיא תיקח את הנושא ותאמץ אותו".

חוסר אמון במערכת

ההחמצה באה לידי ביטוי, בין השאר, במבחנים הבינלאומיים. במ בחן פיז"ה, למשל, הציון של התלמיד הישראלי נמוך מממוצע ה OECD בכל אחד משלושת תחומי האוריינות )קריאה, מתמטיקה ומדעים(. בשני המבחנים האחרונים מסוג זה, מבין 37 מדינות ה OECD שהשתתפו, דור גו תלמידי ישראל במקומות .33-29

בשנת 2014 החל שר החינוך דאז שי פירון את רפורמת "למידה מש מעותית", שנועדה להתאים את מע רכת החינוך למאה ה 21 ולהקנות לתלמידים מיומנויות שיכינו אותם לעתיד. לשר היו חלומות גדולים על תלמידים יצירתיים וביקורתיים, שיוכלו ללמוד לבד ובצוות וישחו היטב בעולם הדיגיטלי. אלא שה רפורמה לא זכתה להצלחה, ומחקר של משרד החינוך זיהה קשיים עצו מים ביישומה. בתי הספר, כך נראה, לא באמת ביצעו את השינוי המיוחל; הם סובלים ממחסור בתשתיות פי זיות וטכנולוגיות; והחמור מכל - חלק מהמורים ומהמנהלים פשוט לא מבי נים את הרפורמה וכיצד ליישם אותה.

דו"ח מבקר המדינה הראה כי בשעה שמשרד החינוך הציב כיעד להקנות לתלמידים מיומנויות שי כינו אותם לעתיד, תוכניות הלימוד נשארו מיושנות וכמעט לא השתנו. מתוך 82 תוכניות לימוד לחטיבות הביניים ולתיכונים, 11 אחוזים עו דכנו בפעם האחרונה לפני 20 שנה; 40 אחוזים מתוכניות הלימוד עודכנו בשנים ,2010-2001 כלומר אושרו לפני עשור או יותר; ו 50 אחוזים אושרו בעשור האחרון. המשמעות היא שרוב תוכניות הלי מוד - במקצועות חובה דוגמת היסטו ריה, ספרות, אזרחות לחטיבות הביניים, גיאוגרפיה ועוד - לא עולות בקנה אחד עם רפורמת הלמידה המשמעותית. עקב אכילס נוסף הוא רי בוי בחינות בחטיבות הביניים ובתיכונים: מרוב מבחנים פנימיים וחיצוניים, בתי הספר מתקשים לה שקיע בהכשרת התלמידים בהתאם למטרות הרפורמה.

מעבר לכל אלה, נראה שאחת הב עיות העיקריות היא שלמשרד החינוך פשוט אין תוכנית כוללת להקניית מיומנויות לתלמידים. במשך ארבע שנים כתבו גורמים שונים במש רד החינוך מסמכים בנושא, אלא שכל אחד מהם הציע לשים דגש על מיומנויות שונות. היעדר הסנכרון, לצד הכפילויות בהצעות, הביאו לכך שראשי המשרד לא גיבשו תוכנית מסודרת שתכיל יעדים, סדרי עדי פויות, אמצעים ולוחות זמנים. "אין קשר בין המטרות שמשרד החינוך הציב לבין הביצוע בפועל", מסבירה ד"ר ניבי גל אריאלי, מרצה למדיניות חינוך במכללת אורנים, "זה נובע מהגו דל העצום של מערכת החינוך ומריבוי הגו רמים. בדו"ח מבקר המדינה מופיעות עמדות של מורים, מנהלים ומפקחים, שבחלק לא מבוטל מהמקרים מביעים חוסר אמון ביכו לת המערכת לבצע את משימותיה. לכן לא מפתיע שגם הורים ותלמידים מביעים חוסר שביעות רצון מהמידה שבה המערכת מכשירה אותם לע תיד". ואכן, מסקר בהשתתפות כ 34 אלף תלמידים, שערך בשנה שעברה משרד החינוך במסגרת בדיקת האק לים הבית הספרי והסביבה הפדגוגית, עולה כי כ 40 אחוזים מתלמידי כי תות י'-י"א לא רואים בבית הספר שלהם מוסד המכשיר לחיים.

ממשרד החינוך ומלשכת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נמסר כי הם מקדמים שורה של פעולות שי קנו לתלמידים מיומנויות אקדמיות ומיומנויות אחרות הנדרשות להם בעידן זה. "הפעולות כוללות, בין היתר, שינוי של שיטת בחינות הב גרות אשר ישפיע על שיטות ההוראה והלמידה גם בכיתות הנמוכות יותר ויכלול למידה רב תחומית באופן מאתגר, מסקרן ובחלקו גם מקוון. נוסף על כך, בכוונת השרה לעודד תוכניות המקנות מיומנויות המכינות את האזרחים לחיים עצמם, כמו ניהול פיננסי. התהליכים יגובשו בשיתוף עם אנשי מערכת החינוך".