לפני חודש זה היה יכול להיות בידיים שלנו, ואולי, אולי, אולי זה עדיין בידיים שלנו - אף שנראה עכשיו שהסיכוי למנוע סגר בספטמבר, או עוד קודם לכן, הוא נמוך מאוד. במשך חודש וחצי, קבי נט הקורונה, הממשלה וראש הממשלה זרקו כמעט מכל המדרגות את בכירי היועצים והמומחים. אלו שהתריעו בפניהם כי הגל הרביעי של הקורונה, למרות החיסונים, עלול להחריף ולגבות מחיר בריאותי כבד של אלפי חולים ומאות קורבנות קורונה - ואז גם המחיר הכלכלי והח ברתי, שבשמו הממשלה לא רצתה לנקוט כמעט שום הגבלה משמעותית שהיא, רק יהיה כבד וקשה עוד הרבה יותר.

אלא שלא רק הקבינט טמן ראשו בחול, ושרי הממשלה קיבלו הח לטות בעיוורון מוחלט למציאות. גם אנחנו, הציבור, המשכנו להתנהג אז כאילו הקורונה לא היתה כאן מעולם, או שהיתה הכרזה שהיא פסה מן העולם. גם כשחזרה החובה לעטות מסיכות )כרגיל, כמעט בלי כל אכיפה הכרחית, ועם הסברה כושלת(, רבים מאיתנו בחרו, ממש במודע, להתעלם באופן המוני מחובה זו - חרף כך שהיא יכולה להציל רבבות נפשות, והיא שמאפשרת להמשיך בשגרה סבירה של פעילות מסחרית, כלכלית, תרבותית וחינוכית.

הפקרות כמעט טוטלית בחזרה מחו"ל

קבינט הקורונה גם סירב, במשך יותר מחודש, להחיל הגבלות משמ עותיות על כל החוזרים מחו"ל, ובכך להקטין משמעותית את התפרצות המגיפה בישראל. סירוב הקבינט לקבל המלצות אלה הוא בלתי נתפס ובלתי נסלח, אבל יחד איתו מתברר - ולא בפעם הראשונה - שחלק ניכר מהישראלים ממש מצפצפים על ההגבלות וההנחיות שבכל זאת קיימות לחוזרים מחו"ל, כולל ממדינות אדומות ומסוכנות מבחינת קו רונה. וכך נותרנו, למעשה, עם הפקרות כמעט טוטלית בחזרה מחו"ל.

ראש הממשלה וקבינט הקורונה חוזרים שוב ושוב על המנטרה המו צדקת, שלפיה הגדלת ההגנה החיסונית של ישראל היא אמצעי מרכזי במאבק בקורונה.

ואולם, בחודשיים האחרונים הממשלה, משרד הבריאות וארבע קו פות החולים לא עשו די לשכנע את כמיליון הישראלים שלא התחסנו במנות הראשונה והשנייה, להגיע כדי להציל חיים ולהגן על משפחו תיהם והחברה הישראלית כולה. גם מבצע החיסונים השלישי בימים אלה לבני 60 ומעלה לא מתנהל בקצב שראש הממשלה, נפתלי בנט, דרש מקופות החולים.

בד בבד, גם למאות אלפי הישראלים שלא התחסנו יש אחריות כבדה לכך שהם בחרו לא לתת כתף, תרתי משמע, במאמץ הלאומי של ישראל למיגור המגיפה. במציאות של מגיפה עולמית קטלנית, אכזרית ומת עתעת, זו אנוכיות הרסנית שלא להתחסן כשבמקביל במדינות רבות בעולם, מיליוני אזרחים רק מייחלים, שלא לומר מתחננים, לרגע שבו יוכלו להתחסן. ויש מדינות שבהן התור לחיסונים נקבע לשנתיים קדימה!

ואולם, יכול מאוד להיות שבגלל התרדמת המסוכנת שגבלה כמעט באדישות של הממשלה וקבינט הקורונה ובגלל חוסר אחריות של חלק ניכר מהציבור, כבר מאוחר מדי לפעול כדי להימנע מלהיכנס לסגר.

על כך אמר אתמול פרופ' מסעד ברהום, מנהל בית החולים הממשלתי לגליל בנהריה, כי לדעתו כבר "אסור לחכות לספטמבר, ויש להיכנס עכשיו, במהירות, לסגר של חודשיים ולא יום אחד פחות".