עיתון ישראל היום

דוד הראל, תתפטר!

אורי כהן

פרופ' יהודה ליבס, מחוקרי מחשבת ישראל החשובים בעולם, השעה את חברותו באקדמיה הלאומית הישראב לית למדעים. צעד חריג זה נעשה על רקע מינויו השב ערורייתי של פרופ' דוד הראל לנשיא האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית בארץ, המעצב את מדיניותה ומקדם אותה בחו"ל.

במכתב לחברי האקדמיה הלאומית כתב כך: "הנני מודיע בזאת, שאם ייבחר כנשיא האקדמיה מי שכסגן נשיא האקב דמיה פנה אל גויים וזרים, ביניהם שונאי ישראל מובהקים, ללחוץ על מדינת ישראל כדי שתשנה את מדיניותה ותעב קור יהודים מארצם, אבקש להשעות את חברותי באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. החלטה זו אף התחזקה בליבי לאור התגובות שהופצו במייל, שלפיהן פעילות מסוג זה כאילו אינה רלוונטית כלל לתפקיד נשיא האקדמיה (כאילו נשיאות האקדמיה הלאומית זו פונקציה טכניתבאדמיניב סטרטיבית גרידא, בלא ממד רשמי וייצוגי), או אפילו שפעילותו זו היתה לטובת מדינת ישראל, כי כביכול מי שאמון על טובתה זה לא היא עצמה ואזרחיה, אלא חבורות של אנטישמים ברחבי העולם.

"אם חלילה ייבחר אותו מועמד, ויתברר שרוב חברי האקדמיה אינם מוצאים בכך פסול", המשיך ליבס, "תיב פער תהום בין האקדמיה הלאומית לבין הציבור הכללי, שיראה - ואינני בטוח שלגמרי בלי יסוד - שהאקדמיה כבר איננה לאומית, אלא מהווה כת סגורה ומתנשאת של מוסרים, אויבי עמם ומדינתם. לֹא ֵיֵרד ְבִּני ִעָמֶּכם".

הטרגדיה של כולנו היא כי באותו שבוע שהתמנה פרופ' הראל, הקורא למנוע תקציבים מאוניברסיטת אריאל ולב ביטול ענישה לתומכי ,BDS קיבלו אנשי הסגל האקדב מי בישראל מייל מפרופ' צבי ציגלר, יושב ראש הפורום הביןבאוניברסיטאי למאבק בחרם האקדמי, ובו נאמר: "נושא החרם האקדמי... חזר לסדר היום בשבועות האחרונים. יש עדויות לתופעה של חרם סמוי מן העין, אשר קשה יותר לאתרו אבל הוא עלול להיות מסוכן. לאחרונה... יש חשש מהתגברות התופעה של חרם אקדמי מסוג זה".

סכנת החרם הפכה למוחשית ונוכחת בכל פעילות אקדמית של ישראלים בחוץ לארץ. אולם הפלא ופלא! המוסד הממלכתי שאמור לשאת את הדגל במאבק זה לקה בעיוורון. מונה נשיא שעמדתו ברורה בהענקת רוח

גבית למבקשים להרוס עד היסוד את המחקר בישראל. השאלה היא האם פרופ' הראל, נשיא האקדמיה, יכול להיות חתום על התנגדות כזו, כפי שביטא פרופ' צבי ציגלר, לתנועת הבBDS האקדמי נגד ישראל? לאור עמדותיו של הראל התשובה ברורה.

חברי האקדמיה שתמכו במינוי של הראל צריכים להב בין, כי הסתירה והתהום בין עמדותיו כאיש שמאל רדיב קלי לבין האקדמיה הן בלתי ניתנות לגישור. הבBDS היא תנועה אנטישמית בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גיב דיה. הניסיון למרק את המאמץ שלה לחיסול מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי כ"פעילות מוסרית" הוא אחד השקרים של שונאי ישראל הגדולים ביותר. נוסף על כך, חתירתו של הראל נגד אוניברסיטת אריאל עומדת בסתירה למטרות המוצהרות שנקבעו בחוק של האקדמיה הלאומית למדעים.

האם הנשיא שהביע התנגדות חדבמשמעית לקיום אוניב ברסיטת אריאל ישנה את עורו, ויהפוך לאדם שיטפח ויקב דם את הפעילות המדעית באוניברסיטת אריאל? מישהו סבור כי הנשיא הנוכחי יעודד לקיים מגע בין אוניברסיטת אריאל לגופים אקדמיים מקבילים בחוץ לארץ?

הראל אמר את דברו. כעת רבים מחברי האקדמיה בחרו בתלישות מוחלטת מענייניה החיוניים של מדינת ישראל ובהשמטת הקרקע מתחת לרגליה שלה עצמה. זו פשיטת רגל מוסרית שעומדת נוכח אומץ הלב של פרופ' יהודה ליבס. צל כבד הוטל על האקדמיה הישראלית למדעים, וצפוי להוביל לערעור על עצם הצורך בה בחברה הישראלית.

אינני סבור שפרופ' הראל יוותר מרצונו על הכבוד והמשרה החשובה, והוא יקשיח ליבו מול הביקורת. אולם הדבר לא צריך לרפות את הידיים, ויש להמשיך להיאבק בכל העוצמה במינוי הלקוי והאנטיבממלכתי הזה.

סכנת החרם מוחשית בכל פעילות אקדמית בחו"ל. אולם המוסד שאמור לשאת את הדגל במאבק לקה בעיוורון, ומינה נשיא המעניק רוח גבית לתנועת החרם נגד ישראל

דעות

he-il

2021-06-24T07:00:00.0000000Z

2021-06-24T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/282011855325581

Israel Hayom