כששר תקשורת פונה בערב חג ליועמ"ש כדי לה ביא לידיעתו "בדחיפות" התבטאויות בטוויטר של איש תקשורת, ולבקש "להפעיל את מערכת אכיפת החוק" נגדו, אפשר להניח שהוא משועמם מאוד, או לחלופין יודע לזהות הזדמנות לעסקה טובה.

המדובר בלא אחר משר התקשורת החדש מטעם כחול לבן, ח"כ איתן גינזבורג, שהתחלחל מציוצים של איש ערוץ 20 שמעון ריקלין. "רוצה להציע לחבריי בימין מינוח חדש לאלו שבתקשורת ‪13 ,12 ,11‬ ובשמאל הקיצוני לא אומרים מילה נגד ההתפרעויות", צייץ רי קלין. "אני מציע לקרוא להם 'תומכי טרור'. דעתכם?". העילה לפנייתו הדחופה של השר היא חשש ל"הסתה חמורה לאלימות נגד עיתונאים", בשבוע שבו הותקפו כמה מהם באלימות ברחוב הישראלי.

אפשר להתווכח על טענתו של ריקלין ועל הסגנון, אבל גינזבורג חיסל את המוטיבציה: הוא פשוט הלשין ליועמ"ש כדי שזה יסתום לו את הפה, ובכך ייבש את הטעם לנהל דיון. במין אינסטינקט פקידותי, גינזבורג הפעיל בוכחניות את הממסד נגד השיח החופשי, שהרי כידוע, לאיום בסנקציות יש "אפקט מצנן על חופש הבי טוי". אם לא תצייץ יפה, השר ישלח לך שוטר.

העניין הוא שסוג כזה של הלשנה מיניסטריאלית נגד עיתונאי היה צריך לפגוש מחאה חריפה של אנשי תקשורת, על ארגוניהם ומועצותיהם ושלל גופי הע סקנות המסונפים לברנז'ה. זה לא קרה בינתיים. מה שכן קורה בפועל, זה שנגד ריקלין ואחרים מתנהל שיח בוטה מצד אנשי תקשורת ופוליטיקאים, המציגים אותו כשופר, מרעיל תודעה, גידול פרא, חלאה נאצי. "קול גות" מייחלים בקביעות ליום שבו הוא, ושאר "השופ רות שביצעו מעשה סדום בדמוקרטיה" )זה באמת נכתב עליו( - יסתלקו מחיינו.

האם לשיח הירוד הזה נגד ריקלין, לטעמי מגיש הטלוויזיה הפלורליסט והפתוח בישראל, יש קשר לה תנכלויות התכופות אליו ולעמדת השידור של ערוץ 20 בכיכר הבימה? האם שר התקשורת פנה ליועמ"ש בבקשה ש"יפעיל את מערכת אכיפת החוק" נגד מי שמילותיהם העניקו השראה להתנפלות הפיזית החוזרת ונשנית על איש תקשורת, ולחבלה השיטתית בפרקטיקה העיתונאית של ערוץ טלוויזיה?

גינזבורג עושה רושם של פוליטיקאי מוכשר וחביב. הוא "שובץ" ואז "מונה" לתפקידיו בפוליטיקה הארצית )כמקובל בגל החדש של מפלגות המנהיג הלא דמוק רטיות(, אחרי קריירה פעילה בפולטיקה המוניצפלית. במסדרונות העירייה שחה גינזבורג כדג בתאגיד המים בין ועדות, דירקטוריונים וביורוקרטיה של פרברים. אז הוא עשה את מה שעושים בעירייה: הוציא דו"ח לעי תונאי. יום אחד הוא ישתחרר מהמנטליות הפקידותית, ויבין שאי אפשר להציג את עצמך כמי "שמאמין שת קשורת חופשית ומאוזנת היא נכס דמוקרטי שיש להגן עליו", על אותו הדף שבו אתה קורא לחקור עיתונאי בגלל ציוצים, חריפים ככל שיהיו.

אבל הסיפור העמוק הוא אחר: מכתבו של השר אולי נשלח ליועמ"ש, אבל נמעניו האמיתיים הם עיתונאים "מהצד הנכון". מהצד שאתה רוצה לצידך. מהצד שמבין שאם אתה נגד ריקלין, אז אתה "משלנו". מהצד שישמח לראות חקירה נפתחת נגד ריקלין, וביום טוב אפילו הש עיה. הצד ששמח לקצת דה לגיטימציה ממסדית. דעו, אומר השר לברנז'ה, יש לכם חבר במשרד התקשורת. שמרתי לכם, בבוא היום תשמרו לי.

גינזבורג הפעיל את הממסד נגד השיח החופשי, שהרי לאיום בסנקציות על עיתונאי יש "אפקט מצנן על חופש הביטוי". אם לא תצייץ יפה, השר ישלח לך שוטר