עיתון ישראל היום

הוויג'ילנטים באים! הוויג'ילנטים באים!

אשר כהן פרופ' אשר כהן, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר אילן

"מבקשת לעצור כל יוזמה אזרחית" ביקשה ראש עיריית ירוחם טל אוחנה מתושבי עירה, "אין בזה כל צורך במ ענה הנוכחי", זאת לאחר שמג"ב החליט ללוות בכל שעה עגולה את הנוסעים בכבישי הנגב. לעומת תושבי הנגב, לא שפר מזלם של רבים מתושבי לוד היהודים, לפחות עד לשבת האחרונה שבה המצב החל להשתפר. בעשור השמיני למדינת ישראל, מאה שנה לאחר פרעות תרפ"א, תושבי לוד היהודים, תחת מצוקה, מפיצים את ההודעה ש"דרושים חובשים חמושים לעיר לוד למהלך חג השבועות".

פרופ' אהוד שפרינצק, החוקר הבולט של האלימות הפו ליטית בישראל, הבהיר במחקריו דווקא את הנטייה היהודית להימנע מאלימות. להערכתו, החברה היהודית פיתחה תו דעה של שליטה עצמית מרשימה בכל הנוגע להימנעות מהפעלת אלימות. לענייננו חשובה הבחנתו בין סוגים שו נים של אלימות, ובמיוחד התייחסותו לאלימות ויג'ילנטית, היינו ללקיחת החוק לידיים מתוך תחושה שהשלטון לא ממלא את תפקידו כנדרש.

אלימות ויג'ילנטית אינה קשורה לשאיפות מהפכניות לשינוי המשטר והסדר החברתי. אין בה ניסיון לערער על הלגיטימיות של המשטר. היא לא ביטוי קיצוני למחאה חוץ פרלמנטרית, וגם לא השתוללות אלימה שתכליתה נקמה בקבוצת אוכלוסייה אחרת. נטילת החוק לידיים נע שית מתוך אמונה שזה מה שהשלטון היה עושה אם רק היה ממלא את חובתו כלפי האזרחים. היא פורצת כאשר אזר חים משתכנעים שהממשלה נכשלת באכיפת החוק ובהגנה עליהם, הגנה שהיא התפקיד הבסיסי ביותר של המדינה. מעל לכל, אלימות ויג'ילנטית תופיע במהירות ובעוצמה רבה במרחב ובזמן שבהם המדינה נכשלה במילוי חובתה הבסיסית ביותר - הגנה על החיים עצמם והגנה על הרכוש.

הקלטת שיחה של תושבת לוד למוקד המשטרה הפכה לוויראלית בשבוע שעבר. היה קשה להאמין שבמרכז הארץ אין למשטרה מענה לקריאת מצוקה כה ברורה כשפורעים ערבים צרים על תושבי השכונה היהודים. בעכו הובהר, על פי עדויות, שכל עוד מדובר רק בהרס רכוש - כוחות המ שטרה לא ייכנסו לפעולה מכיוון שזה לא מסכן חיי אדם. מתברר שהרס רכוש והרס מפעל חייהם של אנשים הפך לסיבה לא מספקת להתערבות המשטרה.

גורם מעודד חשוב לאלימות הוויג'ילנטית שעלולה לה

תפתח הוא תסמונת הסימטריה. התסמונת הזאת מתאפיינת בכך שבלי שום קשר להיקף האירועים ולתוכן האירועים, הם מוצגים בצורה סימטרית כאילו מדובר בשני צדדים שהפעילו אלימות באותו היקף, שיצאו לפרוע פרעות באותו היקף, בניגוד גמור למציאות הלא סימטרית.

דוגמה לכך היא מחולל העצומות במרחב האקדמי שכבר מוכר לציבור. הקריאה הקבועה ל"שני הצדדים" כבר מאוסה.

חשוב הרבה יותר הוא האירוע התקשורתי המחפיר של ניסיון הלינץ' בבת ים. בעקבות המאורעות תקפו מתפ רעים יהודים צעיר ערבי והיכו אותו. מכל בחינה שהיא, היה מדובר באירוע חריג לחלוטין. מדהים היה לראות כיצד האירוע הפך לחזות הכל בחלק ניכר מאמצעי התקשורת. ללא עמית סגל באולפן, ייתכן שהציבור הרחב היה נשאר עם הזיכרון שבבת ים התרחש לינץ' של יהודים בערבי וזהו. כאילו לא התרחשו עשרות רבות של פרעות אלימות וקשות שבהן ערבים תקפו יהודים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

הגרוע ביותר הוא שבתסמונת הסימטריה לקו גם מפק די משטרה בכירים. קצין משטרה בכיר בלוד נשמע אומר ש"הגיעו קיצונים משני הצדדים" ומעל לכל קרא "לא לשרוף רכבים, משני הצדדים, גם יהודים וגם ערבים". כאילו שבעיר אירעו התנגשויות בין שתי אוכלוסיות שאת שתיהן יש להרגיע.

בארץ התרחשו בשבוע שעבר פרעות. קו ישיר מחבר בין הפרעות בשנת תרפ"א לפרעות בשנת תשפ"א. והמ שוואה היא לא סימטרית: תמיד יש בה יהודים ותמיד יש בה ערבים שלא רוצים כאן את היהודים. ומי שלא יפעיל את כוחות המדינה היהודית שכבר קמה מאז פרעות תרפ"א, שלא יתפלא לנוכח צמיחתה האפשרית של לקיחת החוק לידיים בפרעות תשפ"א.

מי שלא יפעיל את כוחות המדינה היהודית שכבר קמה מאז פרעות תרפ"א, שלא יתפלא לנוכח צמיחתה האפשרית של לקיחת החוק לידיים בפרעות תשפ"א

דעות

he-il

2021-05-18T07:00:00.0000000Z

2021-05-18T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/282230898584496

Israel Hayom