עיתון ישראל היום

הלב דואב, אבל הלקח לא נלמד

יפעת ארליך

העיניים מתקשות להאמין למראה האנשים הנופלים כמגדל קל פים ברגע אחד מר ונמהר. הלב דואב על החיים הצעירים שנג דעו באחת, על הפצועים בגוף ובנפש, ועל שמחת החג שהפכה לזעקות שבר. הנפש מזועזעת מאסון הרודף אסון.

ושמא אין זה נכון לכנות את האירועים הקשים הללו אסון מירון ואסון גבעת זאב, אלא חדלון מירון וגבעת זאב. כי לא בידי שמיים ניחת עלינו המוות הזה, כי אם בידי אדם. בשל מחדלי אדם. אחרי אסון מירון התאמצו קולות שונים להשתיק את הקוראים לחש בון נפש. חטא הוא לחפש אשמים, אמרו יהודים תמימים. תמימים מדי. לא העת היא לבדק בית בשעה שהמתים עוד מוטלים לפני נו, נאמו מנהיגים, מתוך רצון לדחות ולעמעם את חשבון הנפש. קולותיהם של האמיצים, מתוך החברה החרדית ומחוצה לה, שדרשו כאן ועכשיו ועדת חקירה, נבלעו בקולות האבל והבכי ובהתגייסות הציבורית המרגשת לליווי המשפחות השכולות והפצועים. שום לקח לא הופק, שום ועדת חקירה לא קמה.

ובמזרח התיכון כמו במזרח התי כון, נחתו עלינו צרות חדשות ישנות שדחקו לקרן זווית את חדלון מירון. ובא שוב החידלון ודפק על דלת נו, קורא לנו לא להרפות מהעי סוק החשוב בדיני בטיחות, בהקפדה על נהלים, בשמירה על חיי אדם. האדמו"ר מקרלין, רבי ברוך שוחט, היה בין הבודדים שהבין שהמוות במירון איננו רק גזרת שמיים, כי אם זלזול בכללי בטיחות, בידי אדם. מייד לאחר האירועים הקשים נתן דרשה אמיצה על חשיבות ההק פדה על כללי הבטיחות. צעד זה התאים גם להתייחסותו הקפדנית לשמירת כללי ההרחקה בתקופת הקורונה, מתוך הבנה שהמגיפה איננה רק גזרת שמיים, אלא תלויה גם בזהירות האדם.

והנה התברר, לדאבון הלב, שגם המחמיר שבמחמירים מבין רבני החברה החרדית, עדיין רחוק מאוד מהקפדה על נהלי הבטיחות. הוא אמנם מינה שני אחראי בטיחות לאירוע, שזה בהחלט צעד המעיד על זהירות ואחריות, אך מבנה בית הכנסת לא קיבל אישור כבאות, והמו עצה הזהירה מפני קיום האירוע ואף חסמה את הכניסה למקום. שלא לדבר על כך שפיקוד העורף אסר, בשל המצב הביטחוני, על התכנסות של למעלה ממאה איש.

הלקח ברור: בטיחות איננה עניין פרטי שאפשר לפתור במינוי אחראי בטיחות פרטיים. בטיחות היא עניין ציבורי שנתון באחריות הרשויות, ומבוסס על חוקים ונהלים שנכתבו בידי אנשי מקצוע אחרי ניסיון, לעיתים מר, של שנים עברו. קיצורי דרך מובילים לקיצור חיי אדם. החברה החרדית חייבת להפנים שהרשויות לא מבקשות את רעתה ולא רודפות אותה, אלא להפך, מבקשות לשמור על שלום בניה. אין דרכים חלופיות לתובנת חז"ל במסכת אבות: ֱהֵוי ִמת ֵּ ל ִב%ְשלוָֹמהּ %ֶשל ַמְלכוּת, %ֶשִאְלָמֵלא מוָֹרָא,הּ ִאישׁ ֶאת ֵרֵעהוּ ח ְּ ָלע.וֹ

בטיחות היא עניין ציבורי. קיצורי דרך מובילים לקיצור חיי אדם. החברה החרדית חייבת להפנים שהרשויות לא מבקשות את רעתה ולא רודפות אותה, אלא להפך, מבקשות לשמור על שלום בניה

חדשות

he-il

2021-05-18T07:00:00.0000000Z

2021-05-18T07:00:00.0000000Z

https://digital-edition.israelhayom.co.il/article/281818581724080

Israel Hayom