"החברה הישראלית רוצה יהדות בלי כפייה, כזו שאינה נשלטת על ידי עסקנים ופוליטיקאים, ואנחנו כאן כדי להיות המתווכים. למרות שלפעמים אנחנו חושבים שהקיטוב הגדול בישראל הוא כתוצאה מהיהדות, לא כך הדבר. הוא נובע מסכסוך פוליטי חריף, ואנחנו כאן כדי להתעלות מעל הפוליטיקה, מעשה לא קל בימים אלו, כדי לאפשר לאנשים להתחבר ליהדות שתעורר בהם השראה והזדהות - גם אם הם אינם חובשי כיפה".

הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויו"ר ארגון רבני צהר, עמוס עד מעל הראש. ביד אחת הוא מתקשר לאישיות ציבורית בכירה ומבקש לשתף פעולה במיזם של הארגון הענק בראשותו לקראת חג השבועות, ביד האחרת הוא מסמס לגורם כלשהו בנוגע לגוף הכשרות האלטרנטיבי שאותו מפעיל צהר בשנים האחרונות. רגע לפני שהתיישבנו לשיחה הוא חיתן זוג מקומי בפארק שמאחורי בניין העירייה, ורגע אחר כך נפגש עם זוג נוסף בדרך לחתונה המיוחלת.

"אנחנו מאמינים שהחברה הישראלית רוצה וצריכה להתחבר לשורשים ולמקורות שלה", הוא אומר, "לתורה וליהדות יש מה להציע למי שמקפיד על תרי"ג מצוות וגם למי שלא. תראה מה קורה הערב, בחג השבועות. יותר מ־004 משפחות, דתיות ולא דתיות, פתחו את בתיהן במסגרת מיזם 'ביקורי בית', והשנה הנושא הוא התורה שבעל פה - התרגום של התורה למציאות".

ארגון צהר, שהוקם לאחר רצח רבין ,1995־ב ביצע מהפכה של ממש בתחום הדת והמדינה בישראל בעשורים האחרונים. הוא מאגד מאות רבנים ברחבי הארץ, שם לו למטרה להנגיש את היהדות לציבור הכללי והפך במהלך השנים לאלטרנטיבה לרבנות הראשית, או לפי גרסת צהר, למעין מראה שמוכיחה שאפשר גם אחרת. הרב סתיו עומד בראש הארגון - שעוסק היום בנישואים, בכשרות, בגיור ובנושאים רבים נוספים - כבר מראשיתו.

אלא שבשנים האחרונות נדמה שהמטרות של צהר נתקלות באתגר מסוג אחר. בעוד בעבר המאבק שלהם היה מול הרבנות הראשית, שביקשה לשמר את כוחה, הרי כעת הם צריכים לשכנע יותר מתמיד את הציבור החילוני, שחש פעמים רבות שהדתיים מנסים לכפות עליו משהו שאינו רוצה בו. בעוד צהר מנסה להנגיש את הנישואים האורתודוקסיים, הציבור החילוני דורש נישואים אזרחיים. בזמן שצהר מחברים את הציבור ליהדות, צעירים חילונים רבים מנסים לעיתים להתנער ממנה, בגלל תחושות הכפייה. הרב סתיו מצידו אומר שלא הקים את צהר לדתיים, אף שהוא שמח שהארגון מסייע להם, אלא לכלל הישראלים.

"הקמנו את צהר בשביל החברה הישראלית, בשביל אלו שכרגע לא רוצים להתחתן כדת משה וישראל. רצינו לייצר להם את המפגש בדרך שהם לא מכירים. חילונים רבים אינם מכירים רבנים, לא מכירים את הקהילה, נחשפים לנושאי יהדות באתרי חדשות או בטלוויזיה. רצינו להחזיר עטרה ליושנה. להחזיר את היהדות למקום הראוי לה.

"החלום שלי הוא לראות מאות ואלפי קהילות יהודיות בישראל. לא דתיות, אלא כאלו שיש להן בית כנסת כחלק מהמרכיבים שלהן, לצד מועדון כושר או תיאטרון. שלקהילה הזו תהיה זיקה ליהדות, שכל ילד ירגיש שהיהדות שייכת לו ולא רק ליהודים. החלום שלי הוא לראות את תל אביב מלאה בקהילות של צעירים לא דתיים, שקשורים בדרך כלשהי אל בתי הכנסת".

יכול להיות שאתם מנסים לתפוס את החבל בשני קצותיו? ח"כ מרב מיכאלי אמרה בשבוע שעבר שהיא לא רוצה שהממשלה תוקם בפשרה שהקו שלה יהיה של רבני צהר, ומנגד רבנים בציונות הדתית מתייחסים אליכם כמוקצים, לפחות בכל הנוגע לכשרות ולגיור. אתם גם שמרניים מדי וגם ליברליים מדי.

"שמעתי פעם מפוליטיקאי בכיר שאם תוקפים אותך גם מימין וגם משמאל, כנראה אתה בדרך הנכונה. אנחנו הולכים בדרך שאנחנו מאמינים שהיא הנכונה לעם ישראל. לפעמים זה לא מוצא חן בעיני הימין השמרני או השמאל הליברלי, אבל אנחנו מאמינים שזו דרכה של תורה. זה אינטרס של התורה שיותר אנשים יתחתנו כדת משה וישראל, כדי שלא תהיה התבוללות".

"החלום שלי הוא לראות מאות ואלפי קהילות יהודיות בישראל. לא דתיות, אלא כאלו שיש להן בית כנסת כחלק מהמרכיבים שלהן, לצד מועדון כושר או תיאטרון. שלקהילה הזו תהיה זיקה ליהדות, שכל ילד ירגיש שהיהדות שייכת לו ולא רק ליהודים. החלום שלי הוא לראות את תל אביב מלאה בקהילות של צעירים לא דתיים, שקשורים בדרך כלשהי אל בתי הכנסת"

דבריו של הרב סתיו מכוונים ישירות לאחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום הדת והמדינה, שעיסוק בה בעבר הרעיד קואליציות ועורר סערות גדולות בישראל - הגיור במדינת ישראל. כיום הרבנות הראשית שולטת בתחום באמצעות בתי הדין הממלכתיים לגיור. אדם שמעוניין להתגייר בישראל ולהיות מוכר כיהודי צריך לעבור דרך בתי הדין האורתודוקסיים, שספגו לא מעט ביקורת בשנים האחרונות על כך שהם עורמים קשיים בפני המתגיירים.

2018־ב הציג משה נסים, שר המשפטים והאוצר לשעבר, שעמד בראש הוועדה לבחינת הגיור הממלכתי בישראל, את מסקנות הוועדה, ובמרכזן המליץ להקים רשות גיור חדשה שתהיה מחויבת להלכה אך מנותקת מהרבנות הראשית. אלא שהמסקנות גרמו למשבר פוליטי ונגנזו. צהר, מצידם, מעוניינים לבצע מהפכה בתחום הגיור, אך בזווית אורתודוקסית - ולאפשר לכל רב עיר לגייר. הרציונל הוא שיהיו רבנים מקילים יותר ומנגישים יותר, שיסייעו למתגיירים ולא יתקעו מקלות ברגליהם מסיבות לא רלוונטיות ולא נחוצות. אם רבני ערים יוכלו לגייר באופן עצמאי, יוכל הרב סתיו לגייר באופן מקל יותר ולעקוף את המערכת הנוקשה הנוכחית.

במארס האחרון פסק בג"ץ כי לפי חוק השבות, יש להכיר כיהודים גם במי שעברו גיור שאינו אורתודוקסי אלא רפורמי או קונסרבטיבי, והרב סתיו יודע שלממשלה המורכבת שתוקם יהיו הרבה כאבי ראש בענייני הגיור. "על נושא הגיורים תקום או תיפול ממשלה, והשאלה אם רבני ערים יגיירו אינה הלכתית אלא פוליטית. ברור לחלוטין שמבחינה היסטורית, הלכתית ומסורתית, רבני עיר עסקו בגיור לאורך השנים. באו עסקנים של כל מיני מפלגות שונות ולא רצו גיור שכזה, כי הם פחדו שהם יהיו מקילים יותר. זה אבסורד. מעולם לא היתה לנשיא בית הדין הרבני הגדול או לרב הראשי סמכות להחליט מי יתגייר. אין אצלנו אפיפיור שמחליט מי יהודי ומי לא. גם דיינים מעולם לא עסקו בגיור בעבר, ופתאום במדינת ישראל הם שמקבלים את ההחלטות על הדברים האלו בגלל לחץ של מפלגות חרדיות.

"האירוניה היא שהמפלגות והעסקנים האלו כלל לא מכירים בגיורים הממלכתיים. שמענו לא מזמן את חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה אומר שחיילת שהתגיירה בצה"ל היא שיקסע. הם רוצים לשלוט בגיור אבל לא להכיר בו. אם מדינת ישראל תקבע שרבני ערים לא יכולים לגייר, זה יהיה נגד השולחן ערוך. הם רוצים שמדינת ישראל תחוקק חוקים נגד התורה? זה מה שהמפלגות החרדיות רוצות. כל מי שיהיה ראש ממשלה יצטרך בסופו של דבר לתת מענה לשאלה הזו. במוקדם או במאוחר נבין שצריך פיקוח על הרבנות הראשית".

ואם מרב מיכאלי תדרוש שגם יוכרו גיורים רפורמיים בישראל?

"אני לא מסכים לגיור רפורמי, זו לא הדרך שלי. אני לא צריך לרצות את מרב מיכאלי או כל חבר כנסת אחר. הקב"ה נתן לרבנים את הזכות לגייר, והעובדה שזה לא מוצא חן בעיני מישהו לא מעסיקה אותי. אין אדם שלא רוצה שיתמכו בו, אבל אני שמח שיש כאלו שמתנגדים לי, כי זה עוזר לי לזקק את העמדות שלנו. מרבית החברה הישראלית מאמינה שהדרך של רבני צהר בסוגיות דת ומדינה היא הנכונה. זה לא קשור לימין או לשמאל. הם מבינים שהדרך צריכה להיות מחויבת להלכה, אבל גם מאמצת גישות הלכתיות שפותרות את הבעיות במקום להעצים אותן".

של מי הכשרות הזו

"שום דבר לא השתנה מבחינתנו. אנחנו עובדים עם אותם ספקים ועם אותם המוצרים. לא הגיוני לשלם למשגיח שלא מגיע כל יום, שלא מוכן להחתים אצבע בכניסה וביציאה", כך זעמה קרן קדוש, בעלת בית הקפה הפופולרי "קדוש" בירושלים, בחשבון האינסטגרם שלה, כשהסבירה מדוע עברה מכשרות של הרבנות הראשית לכשרות של צהר: "הקש ששבר אותנו היה כשנכנס מפקח וצרח על עובדים מדוע אין מדבקות כחולות עם המילה חלבי על המאפים שלנו. התעודה שלנו חלבית, כל המוצרים שלנו חלביים, ולא נסכים להדביק מדבקות עם דבק רעיל על האוכל שלנו".

אף שמדובר בתהליך איטי יחסית ולא במהפכה שאותה הבטיחו צהר, מסתמנת מגמה ברורה בשנים האחרונות: יותר ויותר בתי עסק עוברים למערך הכשרות של צהר, ובהם בתי קפה מוכרים ומסעדות פופולריות. הסיבות מגוונות, אבל לרוב המכנה משותף: משגיחי הרבנות אינם מגיעים מספיק, אינם עושים את עבודתם בצורה משביעת רצון ועורמים קשיים בלתי אפשריים ומיותרים על בתי העסק, שממילא בשנה האחרונה התמודדו עם מציאות בלתי אפשרית. בצהר, אומרים בעלי העסקים, הגישה היא שירותית ומונגשת.

"תראה איזה מצב פרדוקסלי. האנשים שלא נוגעים באוכל שמחזיק בכשרות של הרבנות הראשית, שמבחינתם זה טרף, הם שמנהלים את כל המערך של הכשרות במדינה ומסרבים לשנות אותו", אומר הרב סתיו, "בכנסים של הרבנות הראשית שנערכים בבתי מלון מודיעים לרבנים מראש שהמטבחים יעברו הכשרה, כי הם לא סומכים על הכשרות שלהם, של הרבנות הראשית. זה מצב הזוי. הם שולטים במערכת שעליה הם לא סומכים מבחינה הלכתית.

"הסיבה לכך אינה משום שהם סומכים או לא על הכשרות שלנו, אלא כי הם רוצים את הכוח, השררה, המונופול. אני רוצה לחזק את הרבנות הראשית, ודווקא בגלל זה מאמין שצריך לפתוח אותה לתחרות. הרבנות לא נועדה להיות מונופול שמעסיק מאות אנשים, היא צריכה להיות הרגולטור. תנו לתאגידי הכשרות לעבוד, שיאפשרו לרבני ערים לספק כשרות גם במקומות אחרים. אסור לאפשר את המשך המצב הקיים, שבו רב העיר הוא השריף וראש המועצה הדתית עושה מה שהוא רוצה, ואם בעל מסעדה מתלונן - מורידים את הכשרות. המצב המושחת הזה חייב להיפסק. חייבים להפריט את מערך הכשרות של הרבנות הראשית, לתת להם לקבוע את הכללים ולכוחות השוק לאכוף אותם. נקבל כשרות טובה יותר ושירות יותר טוב".

כשיצאתם לדרך, לפני כשלוש שנים, אמרתם שאתם תבצעו מהפכה. עם כל הכבוד, אמנם יש בעלי עסקים שמחזיקים בכשרות צהר, אבל אתם לא בדיוק שולטים על השוק.

"בוא ננתח את השוק. יש כ־41 אלף בתי עסק בתחום המזון בישראל, מתוכם 2,000 בסקטור הערבי ועוד 4,000־כ מסעדות שאינן כשרות בהגדרה - פתוחות בשבת, מוכרות שרימפס וכדומה. השוק שבו אנחנו נאבקים הוא של 8,000־כ בתי עסק, ושם אנחנו כבר פורצים. יש לנו יותר מ־002 בתי עסק שנמצאים בהשגחתנו, ואנחנו בתנופה גדולה.

"זה נכון, אנחנו מתמודדים מול לווייתן. בתי העסק

"המפלגות והעסקנים רוצים לשלוט בגיור, אבל לא להכיר בו. אם המדינה תקבע שרבני ערים לא יכולים לגייר, זה יהיה נגד השולחן ערוך. המפלגות החרדיות רוצות מדינה נגד התורה? כל מי שיהיה ראש ממשלה יצטרך בסופו של דבר לתת מענה לשאלה הזו" "אני לא עוסק במפלגות, אבל האופן שבו הציבור החרדי־לאומי מתמודד עם סוגיית הלהט"ב היא שגויה. במקום להעצים את מוסד המשפחה, דבר שהוא בעיניי מאוד לגיטימי ונכון, משפילים ומבזים, משתמשים בביטויים פוגעניים כלפי קבוצות מסוימות"