"לא הציוצים של הריקלינים והמגלים

מזיזים לי", אמר לפני כמה ימים נפתלי בנט לאדם קרוב ששוחח איתו על הלחץ העצום שמופעל עליו מאז העברת המנדט ללפיד והכוונה להקים איתו ממשלה.

בנט באמת לא נבהל מהציוצים נגדו, מסרטוני הפרת ההבטחות שלו שהתרוצצו ברשתות החבר תיות, מההפגנות מול ביתם של חבריו למפלגה או מהמתקפות של ראש הממשלה או סמוטריץ' נגדו.

הוא באמת התכוון לעמוד במיל תו - עדיפות ראשונה ממשלה עם נתניהו והימין, ואם זה לא יצליח, ממשלה עם לפיד, סער ומפלגות השמאל.

אז מה קרה פתאום? מקורבים לבנט מספרים על יום שלישי האח רון כנקודת המפנה. היום שבו הגיע לאשקלון המופגזת, וכמעט בכל צעד שלו בעיר מישהו צעק עליו ונזף בו על הכוונה ללכת עם השמאל.

עיתונאים, פוליטיקאים או ראש הממשלה לא מזיזים לבנט כמו האז רח הפשוט, והסטירה שבנט קיבל מהאזרחים היתה כואבת במיוחד.

לפני חודשים ספורים היה בנט בשיא תהילתו הציבורית - הוא כתב ספר על הקורונה וחרש את הארץ במה שהוא כינה "מסע הפרנסה". הסתובב בפריפריה, נפגש עם בעלי עסקים ועם תעשיינים, נכנס לח נויות ולא הפסיק לדבר על הקשיים של "יהודה מחנות היודאיקה".

בנט קיבל חיבוק ענקי מהשטח ומהתקשורת, שהתבטא גם בסקרים שהעמידו אותו סביב 20 מנדטים וכ תחליף אפשרי לנתניהו.

בשבוע שעבר, כשאנשים כמו "יהודה מחנות היודאיקה" התהפ כו עליו, משהו בבנט נשבר והוא התחרט.

בנט אינו טירון פוליטי. עם שלו שה מנדטים השיג את תיק הביטחון ולא מצמץ במשא ומתן מול סמוט ריץ' עד התפצלות.

אלא שהמהלך האחרון נראה כמו טעות של מתחילים - כתם החתירה לשמאל שהרתיח רבים ממצביעיו הימנים כבר דבק בו, סרטונים של הפרת הבטחות הבחירות שלו חרכו את הרשתות.

אם יו"ר ימינה היה יכול לפחות להתנחם בכך, שלמרות שבעה מנ דטים בלבד היה מגיע ללשכת ראש הממשלה ומשם ייפתח לו דף חדש, אז כעת די ברור שהוא לא יגיע גם ללשכת ראש הממשלה.

יתרה מזאת, אם הוא ייגרר לב חירות הוא עלול להימחק מהמפה הפוליטית.