הקבינט המדיני ביטחוני יתכנס היום על רקע חשש גובר מפני הסלמה רב זירתית. הזינוק בהיקף האירועים האלימים ביו"ש, צבר התקריות בגבול לבנון וירי הרקטות מסוריה, ולצידם החרפת האלימות בזירה הפנימית, מעוררים דאגה עמוקה בישראל, כשבמקביל נמשכת המערכה בעזה.

המערכה הזאת רשמה כמה עליות ומורדות בסוף הש בוע. חיל האוויר המשיך בכתישה של תשתיות חמאס ובציד משגרים וחוליות נ"ט, אבל עבר מאתמול גם לתקיפה שיטתית של בתי בכירים. מדובר בצעד שננקט גם במבצעים קודמים, שמטרתו להפעיל לחץ על צמרת הארגון כדי לחשוף אותה ולפגוע בה. עד כה בוצעו כמה ניסיונות )שכשלו( לפגוע בצמרת הצבאית והמדינית של הארגון, וסביר שהמצוד הזה יימשך עד לסיום המבצע.

מהלך דרמטי נוסף שבוצע היה תקיפת מערך המנה רות התת קרקעי ההגנתי של חמאס, המכונה "המטרו". במבצע השתתפו 150 מטוסי קרב ששיגרו יותר מ 450 חימושים, בתקיפה מסונכרנת שנמשכה קצת יותר מחצי שעה. המנהרות אמנם ניזוקו קשות, אבל הרעיון המבצעי לא צלח. הכוונה היתה ללכוד במנהרות מאות רבות של פעילי חמאס ולהרוג אותם, במהלך שאמור היה - כך קיוו בישראל - לספק תמונת ניצחון שתכריע את המערכה.

מדובר במבצע שתוכנן כמה שנים, וחצה שני מפקדי חיל האוויר )אמיר אשל ועמיקם נורקין( ושלושה מפ קדים בפיקוד הדרום )אייל זמיר, הרצי הלוי ואליעזר טולדנו(. כבר לפני שלוש שנים בוצע "מודל" למבצע, שאמור היה לכלול הונאה תודעתית. התכנון היה שח מאס יאמין שצה"ל עומד לפלוש קרקעית לרצועה ויבריח את אנשיו למנהרות, שם הם ימצאו את מותם.

המבצע הזה הוצג לקבינט כמה פעמים בעבר, ואף נשקל להפעילו בנובמבר 2018 לאחר הפעולה הכו שלת של יחידה מיוחדת בחאן יונס, שבה נהרג סא"ל מ', ואשר הובי לה להסלמה קצרה בדרום. האישור שלא ניתן אז, הוביל להתפטרותו של אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון, וניתן כעת, והמבצע יצא לפועל תחת השם "דרום כחול". אלא שחמאס לא קנה את ההונאה היש ראלית; טנקים אמנם "הסתערו" לכיוון גדר הרצועה ודובר צה"ל שיגר רמזים לתקשורת הבינלאומית שמהם ניתן היה ללמוד שהפלישה הקרקעית לעזה החלה, אבל רק אנשי חמאס בודדים ירדו למנהרות, ולא ברור כמה נהרגו בהן )אם בכלל(.

בצה"ל ניסו להציג את המבצע כהצלחה, מבלי לחשוף את החלק המרכזי בתוכנית - שנכשל. כאמור, הפגיעה במנהרות לא היתה העיקר, אם כי גם בה יש הישג לא מבוטל; מחמאס נשללה יכולת שהושקעו בה הון ומאמץ רב, ובלעדיה יקשה עליו להסתתר ולנוע בבטחה בעזה.

ההונאה במבצע לא רק שלא הניבה את הפירות המ תוכננים, אלא גרמה לביקורת קשה על ישראל מצידם של כלי תקשורת מרכזיים בעולם, שקבלו כי דובר צה"ל שיקר להם והשתמש בהם במכוון. הביקורת הזאת התעצמה לאחר המתקפה שבה הופצץ אתמול מגדל אל ג'לאא, שבו שכנו משרדי סוכנות הידיעות אי.פי וגופי שידור נוספים. במבנה אמנם שכנו תשתיות של חמאס שקיוו ליהנות מחסינות על רקע קרבתן לכלי התקשורת, אבל ספק אם בישראל העריכו נכון את הביקורת הצפויה קודם להחלטה לפגוע בו.

התעצמות הלחימה בסוף השבוע הביאה, כצפוי, להאצת המאמצים הבינלאומיים להשיג הפסקת אש. מצרים היא המנוע העיקרי מאחורי המגעים, והיא הע בירה לישראל התחייבות של כלל הארגונים ברצועה להפסיק כל פעילות באופן מיידי. בישראל דחו את כל ההצעות, לרבות להפסקת אש הומניטרית לכמה שעות. "הלחימה נמשכת כרגע ללא שינוי", הבהיר אמש גורם בכיר, שהעריך עם זאת כי הלחצים יתגברו גם על רקע הדיון הצפוי במועצת הביטחון של האו"ם והביקורת הגוברת בתקשורת הבינלאומית.

אולם לצד האמירה הפומבית הנחרצת כי המבצע נמשך, גוברת בחדרי הדיונים הדילמה בצד הישראלי. בעזה אמנם צובר צה"ל נכסים, אבל גם מגדיל משמ עותית את הסיכוי לטעות ולפגוע במספר רב של חפים מפשע. גם בעורף נשמרת הגנה חזקה, אולם לא הרמ טית; חמאס אמנם מתקשה להוציא מטחים למרכז הארץ בהיקף נרחב, אבל הצליח גם אתמול לגבות מחיר דמים.

הדאגה העיקרית היא מפני ההקרנה של החזית הד רומית על החזיתות האחרות. ביהודה ושומרון נרשם בסוף השבוע מספר דו ספרתי של הרוגים במספר רב של עימותים אלימים וניסיונות פיגוע. צה"ל אמנם העביר מסרים מרגיעים לרשות הפלשתינית ואף פרסם כמה הודעות לציבור, אולם ספק אם יהיה בכך די; השילוב של סיום הרמדאן, יום הנכבה והלחימה בעזה הלהיטו את הרוחות בגדה, עד כדי חשש מהתפרצות רחבה שתחייב להסיט אליה את עיקר הקשב הצבאי.

גם בגבול הצפון נרשמו כמה אירועים. לצד שיגורי רקטות מלבנון )בליל חמישי( ומסוריה )בליל שישי(, היו כמה אירועים אלימים על גדר הגבול עם לבנון. באחד מהם נורה ונהרג לבנוני שמקורב לחיזבאללה לאחר שחדר לשטח ישראל בא זור נחל עיון, ובתקרית אחרת ירה צה"ל לעבר כמה אנשים שחדרו לשטח ישראל סמוך למטולה והחלו לרוץ לעבר בתי המושבה.

ההערכה היא שחיזבאללה אינו עומד מאחורי הפעולות הללו )בת קרית השנייה אף הונחו מטענים מאולתרים סמוך לגדר(, ועד כה הוא גם לא עשה שום ניסיון לנצל אותן למטרותיו. האתגר העיקרי של פיקוד הצפון הוא לצנן את הגבול ולמנוע ממנו להפוך לזירה פעילה נוספת, כדי לאפשר לצה"ל להת מקד בגזרות האחרות. מסרים ברוח הזאת הועברו אמש לצד הלבנוני באמצעות יוניפי"ל וגורמים נוספים, אבל לצידם הוגברה הכוננות בגזרה והוזרמו אליה כוחות ואמצעים נוספים.

צבר האירועים האלה - ולצידם, כאמור, ההסלמה המדאיגה בזירה הפנימית, שחייבה גם את השב"כ להצטרף למאמצי הסיכול והאיתור של הגורמים שמ עורבים באלימות - ידרוש מישראל להכריע בהקדם לאן פניה. אם להמשך המערכה בעזה, תוך נטילת הסיכון להסלמה גם בגזרות נוספות, או להפסקת אש בדרום מתוך תקווה שהרגיעה תקרין גם על יו"ש והגבולות בצפון.

בחמאס, נדמה, מבקשים כעת בעיקר להחזיק מעמד. הארגון יציג מן הסתם את המערכה הנוכחית כניצחון, ולשם כך הוא מקפיד להסתיר את היקף הפגיעות הע צום באנשיו ובתשתיות שלו. מבחינתו, עצם העובדה שלא קרס ואף גרר חזיתות נוספות להסלמה היא הישג משמעותי, שיקשה על ישראל לאזנו. לכן, נדמה שכעת צריכה ישראל לעסוק פחות בחיפוש אחר תמונות ני צחון, ויותר במניעת תבערה כוללת. על הדרך היא תנסה להספיק לגבות מחירים נוספים מחמאס ואולי גם לחסל כמה מבכיריו, בתקווה להעמיק את ההרתעה מול עזה ביום שאחרי.

חמאס לא קנה את ההונאה הישראלית; טנקים אמנם "הסתערו" לכיוון גדר הרצועה, אבל רק אנשי חמאס בודדים ירדו למנהרות