בית המשפט פסק נגד בני זוג שבמשך שנים נהגו לקלל זה את זה ללא הפסקה, גם ליד ילדם. השניים הפכו את חייהם לגיהינום, עד אשר האישה מאסה בכך והגישה בקשה לגי רושים מהבעל.

בהחלטה שהתקבלה בבית המשפט נקבע שבכל פעם שאחד מבני הזוג יקלל, הוא ישלם פיצוי לצד השני בסך 5,000 שקלים.

לפני לא מעט שנים התחתנו בני הזוג, וכל השיח ביניהם לאחר החתו נה התנהל בקללות. הם הגיעו לעור כת הדין זהר רון וביקשו ממנה למצוא פתרון. הם אמרו לה שקללות אצלם הן דבר שבשגרה, ואפילו שמות החיבה שהעניקו זה לזה היו: "סתום" ו"סתומה".

את החיים המשותפים הם הגדירו כ"גן חיות של קללות בבית", ובין השאר כינו זה את זו בשמות של חיות: פרה, קוף, חזיר, שימפנזה ועוד. אפילו הב

קשה הכי פשוטה שרצו לבקש לוותה בקללות. למשל: "יא דפוקה, למה לא הערת אותי בבוקר?" הבעל נענה בתשובה: "אתה חרא מסריח, חבל שהת עוררת בכלל. כשאתה ישן יש שקט בבית".

הקללות הפכו לשגרה, וכ שבני הזוג היו רבים הקללות עלו מדרגה. הבעל איחל לאשתו שתתאבד, וזו איחלה לו מוות. כאשר האישה היתה בהיריון מתקדם, בני הזוג ביקשו עזרה בשינוי דפוס ההתנהגות הקלוקל שלהם כדי שהצאצא המשותף יגיח לעולם כשיש שפה נקייה בבית.

עו"ד זהר רון הציעה לצדדים כמה פתרונות, אולם כעבור כמה שנים חזרה האישה אל עורכת הדין וציינה

את החיים המשותפים הגדיר הזוג כ"גן חיות של קללות בבית", בין השאר כינו זה את זה בשמות של חיות: פרה, קוף, חזיר, שימפנזה ועוד

בפניה שהיא הפסיקה לחלוטין לקלל, אבל הבעל ממשיך והיא רוצה להתג רש מאחר שאפילו ליד הילד הוא מקלל ואומר לו שאמו "זו** רוסייה שהוא הכיר בבית זונ**".

השופטת מירה רום פלאי החליטה כי בעקבות בקשתה של עו"ד רון, בכל פעם שהבעל יקלל את האישה הוא יצ טרך לשלם קנס של 5,000 שקלים.

"ההורים יוכלו לנהל תקשורת באמ צעות מסרונים, אולם בפעם הראשונה שאחד ההורים יקלל, ידבר בלשון אלי מה או שאינה מכבדת את השני, יפנו לבית המשפט שיקנוס את ההורה שיפר פסק דין זה בסך 5,000 שקלים", כתבה השופטת בפסק הדין.